עודד שלומות
שמבלי שנתבקש נהג שולמי ניר לתת הנחות לחולי הסרטן שרכשו אצלו תוספי מזון ומוצרים.
שמבלי שנתבקש נהג שולמי ניר לתת הנחות לחולי הסרטן שרכשו אצלו תוספי מזון ומוצרים.
ראיתי הבוקר ב"כפרניק" את הודעת המשפחה על אזכרה במלאת 4 שנים למותו של האיש היקר הזה, ונזכרתי שלפני זמן רב מידי פגשתי את חנה בשופרסל והבטחתי שאכתוב עליו, אך לא עלה בידי. דברי היום הם בבחינת "תשלום חוב מוסרי קטן" לה ולזכרו של שולמי.
כחלוץ בתחומו בכפר, הקים חנות למוצרים ותרופות טבעיים והשקיע המון בלימוד הנושא. תמיד יכולת למצוא אצלו מוצר נחוץ או מלה ועצה טובה, וכל זאת בעת שהיה לא כל כך קל למצוא בה פרנסה מספקת. תמיד קיבל את לקוחותיו במאור פנים והשיב לשאלותיהם ובקשותיהם, ואם לא ידע הבטיח לחזור עם תשובה מתאימה, או מוצר חסר.
תרומתו למודעות והיכרות עם המוצרים הטבעיים, סללה בעצם את הדרך להצלחתה של חנות הטבע שממשיכה את דרכו במרכז המסחרי באותו מקום בו פעל.
כשאני נכנסת או רק חולפת על פניה, אני נזכרת בו, וכאילו מצפה לפגוש את דמותו שם במקום שהיה כה טבעי לו.
שמחתי כשהוקדשה לזכרו פינת המשחקים הקטנה שליד הכניסה למרכז המסחרי. לא היה אדם ראוי יותר לכך. אילו יכול היה לדעת היה בוודאי שמח על שילדים שאותם אהב כל כך, נהנים בו כל הזמן.
איש נעים הליכות, דובר עברית יפה, אוהב הארץ ואדם וכל מה שאפשר להעלות על הדעת ובכתב בדברים לזכרו, אך הפעם ברצוני לספר על פן נוסף שהיה בו, נדיבות ואמפטיה.
השארת תגובה
