עודד שלומות
ישראל בחרה את האופציה לא לעשות כלום. להשאיר בן, אח, חבר, אזרח, חייל בידי האויב
ישראל בחרה את האופציות הכי נוראה – לא לעשות כלום. לוותר. להשאיר בן, אח, חבר, אזרח, חייל בידי האויב
גן. הילדים התחילו לאסוף מדבקות סופרגול. מי שמשלים את כל החוברת זוכה בחופשה בחו"ל. התחרות בעיצומה. לניב יש אס נדיר שאי אפשר יותר להשיג אותו. הפסקת אוכל. הגננת קוראת לכל הילדים לבוא לשולחן. ניב בודק שאף אחד לא מסתכל ומחביא את האס בתוך ארגז החול. דניאל, הבריון של הגן, מחליט להכעיס את ניב. הוא בודק שאף אחד לא מסתכל ולוקח את האס מארגז החול. סוף ההפסקה. ניב חוזר בריצה לארגז החול, ומגלה שהאס נעלם. ניב מתחיל לבכות. הגננת אוספת את כל ילדי הגן ומבקשת שמי שלקח לניב את האס שיחזיר לו עד סוף היום. סוף היום. דניאל מושך הצידה את ניב ואומר שהוא מוכן להחזיר את האס בתמורה למאה "פושטים". ניב מפחד להתעמת עם דניאל, אבל הוא יודע שעליו להחזיר את האס בכל מחיר. כעת עומדות בפניו שתי אופציות. הראשונה, להביא לדניאל מאה "פושטים" וללכת לפיצוציה לקנות עוד. השנייה, לערב את הגננת ושהיא תגרום לדניאל להחזיר את האס.
ניב ודניאל התבגרו וכעת קיבלו שמות אחרים: ישראל וחמאס.
החמאס מחזיקים כבר כמעט 4 שנים את "האס" של מדינת ישראל- גלעד שליט, חייל שנחטף בעת הגנתו על המדינה. ל"אס" הזה אין עוד העתק בכל העולם.
ישראל בחרה את האופציות הכי נוראה – לא לעשות כלום. לוותר. להשאיר בן, אח, חבר, אזרח, חייל בידי האויב.
למה?
כי זה קל. כי ישראל מפחדת מתגובת חמאס. כי מי יודע מה יהיה אם נחזיר את המחבלים. כי תחשבו איזה מסר עובר לחמאס ברגע שישראל מצייתת לכל בקשתם.
0 תגובות
השארת תגובה
לשרון היקרה
ישראל לא עושה כלום? האמנם?
והאם תגובת ממשלת ישראל נובעת מכך שזה קל? את באמת חושבת שזה קל לממשלת ישראל לעמוד בלחץ הכבד הזה לאורך כל הזמן הזה? באמת?
ממשלת ישראל מוכנה לעשות הרבה יותר מאשר חלק גדול מאזרחי המדינה חושבים שעליה לעשות. ושלא תהיינה אי הבנות. הארץ אינה מתחלקת לכאלו האדישים לגורלה של משפחת שליט וכאלו שאכפת להם. לכולם אכפת מאד, וכולם מזדהים עם צערה של משפחת שליט. וכולם היו רוצים לראות את גלעד שליט בחזרה בביתו. אני מקווה שאף אחד לא מפקפק בקביעה זו.
אבל חלק מאיתנו גם חושבים על המשמעות הנוראית של השלמת העיסקה הנוראית במחיר הנוראי אותו תובעים מאיתנו חוטפיו המנוולים.
לעניות דעתי הבעיה בעסקה המוצעת אינה כל כך מה יקרה כאשר ישוחררו כל מי שהחמס תובע. הבעיה היא שפעם נוספת אנו מראים לכל מי שצריך לראות מה היא הנקודה המכאיבה לנו כל כך, ופעם נוספת כל מי שצריך ירשום לעצמו מה צריך לעשות בשביל להוריד את ישראל על ברכיה, ומי שרואה את זה יסיק את המסקנה המתבקשת וינסה לבצע משהוא דומה פעם נוספת.
כל כך פשוט. כל כך מכאיב במסקנתו. אבל החיים לפעמים מכאיבים, וישראל החפצה חיים ועצמאות צריכה לבצע בחירות מכאיבות מתוך שיקול קר.
כויב הלב אבל החמ ס לא מעוניין לפתור הבעיה
כויב הלב אבל החמ ס לא מעוניין לפתור הבעיה
יוסף,
יש כל כך הרבה אנשים ששונאים אותנו ורוצים לפגוע בנו, ולצערי הכמות לא מסתכמת ברשימה שחמאס דורשת.
דבר שני, אני מסכימה איתך שמבחינת חמאס וארגונים אחרים שרוצים ברעתנו זוהי בהחלט נקודת תורפה, והזדמנות בשבילם לבצע משהו דומה. אבל זאת גם החוזקה שלנו כעם, כמדינה- אין מה לעשות אם אנחנו מספיק אחראיים לשלוח חיילים לשטח (למרות הסכנה שבדבר) אנחנו צריכים גם לקחת אחריות על החזרתם הביתה (שוב, למרות הסכנה שבדבר). החיילים שלנו חייבים להרגיש שכאשר הם מתגייסים לצבא יש להם גב תומך!
דבר אחרון, אם הנושא באמת בוער, אפשר לחשוב על פתרונות נוספים ולא להשאיר את המשפחה במתח 4 שנים בטענה ש”העניין נמצא בטיפול”. כמו שארצות הברית ומדינות אחרות יצאו נגדנו באירועי המשט ועוד אירועים נוספים וגרמו לנו לשנות את פעולותינו אני בטוחה שאם יהיו מספיק מדינות שמזדהות עימנו, והאלה יפעילו מספיק לחץ על חמאס, חמאס ישקול פעמיים את מחיר השבתו של גלעד.