עודד שלומות
טיול מועדון הזהב לגוש עציון העלה זכרונות משפחתיים אצל חגית פרידלנדר
איך זה קורה שהתכניות משתבשות לי ובמקום לכתוב ולספר משהו אחד יוצא לי משהו אחר?
ואיך המקריות הזו מפגישה אותי עם נושאים אחרים.
הרי בכלל רציתי בכלל הפעם לכתוב לכם הפעילות הנפלאה שנערכת במסגרת מועדון הזהב בכפר ורדים ועל מגוון ההצעות לטיולים ולערבי תרבות. רציתי במיוחד לספר על ערב הזמר שהינחה עפר גביש במוצאי העצמאות האחרון אצלנו בכפר וגם על הטיול לגוש עציון ולהרודיון שהדריך ניר קינן, והנה שוב אני תוהה איך זה קורה שדווקא בשני אירועים אלה בהם נטלתי חלק נפגשתי עם שאלותי…
אמי תהיה בת שמונים בקיץ הקרוב.
שני פרקים בחייה סיקרנו אותי מאז ומתמיד: תקופת הפלמ"ח והמעבר לירושלים עם פרוץ מלחמת השחרור.
שנים שחשתי במשהו אפוף סוד ומסתורין סביב תקופה זו עד כדי נסיון להתמודד עם כתיבת ספר שיהיה בחלקו צמוד לעובדות ובחלקו האחר פרי דמיוני שהוצת.
שני פרקים בחייה סיקרנו אותי מאז ומתמיד: תקופת הפלמ"ח והמעבר לירושלים עם פרוץ מלחמת השחרור.
שנים שחשתי במשהו אפוף סוד ומסתורין סביב תקופה זו עד כדי נסיון להתמודד עם כתיבת ספר שיהיה בחלקו צמוד לעובדות ובחלקו האחר פרי דמיוני שהוצת.
שיקופית בה מצולמות ארבע פלמ"חנקיות מקיבוץ יפתח פתחה את ערב הזמר המיוחד שהעביר עפר גביש אצלנו בכפר בהתחקות אחר ההמנון, והגירסאות השונות של נפתלי אימבר עם תיבול בסיפורים שמאחורי השירים. כמעט נעתקה נשמתי. דמותה של אמי ניבטה אלי ממרחק של יותר משישים שנים. גדלתי על סיפוריה וכבר כמה שנים אני מנסה לדלות עוד פרט ועוד פרט להשלים לעצמי את פאזל שמונים שנותיה, והנה מגיע בדרך הזמר משהו נוסף להשלמת התמונה. נרעשת פניתי לעפר אחרי ההופעה והוא אכן אישש לי שהתמונה לקוחה מאלבומם הפרטי של הוריו שהיו גם בפלמ"ח ואם איני טועה באותה הכשרה באשדות יעקב. בימים אלה אני מתכתבת עם עפר השולח לי עוד חומר מהארכיון המשפחתי ואני מקוה שבעזרת הוריו שהיו גם בפלמ"ח אדע יותר ואולי גם אכתוב את הספר שקורא לי…
והנה ממש באותו רצף הסטורי, סמוך לפרוץ מלחמת השחרור חזרה אמי לירושלים. בן דודה האהוב נפל בקרב בגוש עציון. והנה, אני בתה, לגמרי במקרה מצטרפת לטיול לגוש עציון. איזו דרך מוזרה יש לסיפורים להתחבר זה לזה.
את הטיול פתחנו בהר טוב שגם הוא צרוב בילדותי. היינו נוהגים לנסוע למשפחה בירושלים בדרך הגבורה מרמלה ומשם דרך שער הגיא לירושלים. בתחנה בהר טוב היתה הפסקה של עשר דקות כדי לצנן את חומו של המנוע לפני העליות…שמענו את סיפור נטישת הר טוב פעמיים עד הפכה להיות לנחם, תרתי משמע.
לגוש עציון נסענו דרך עמק האלה, דרך בה לה נסעתי כארבעים שנים מאז שירותי הצבאי בחברון.
שמענו מפי המדריך ניר את סיפורי המופת והגבורה של ל"ה הפלמ"חניקים שיצאו מהר טוב לכיוון הגוש הנצור דרך כפרים עוינים ונפלו בגבעת הקרב עוד לפני קום המדינה. בהמשך שמענו את סיפורי הקרבות והטבח בגוש עד נפילתו הסופית ביום הכרזת המדינה. סיפור הירואי וטראגי כל כך.
כל הזכרונות נתערבבו להם זה בזה ועם ההסבר שקיבלנו באתר ההנצחה בכפר עציון צף והתחדד גם זכרון נפילתו של בן הדוד עם 12 חיילים שהיו עימו בעמדה ונהרגו מפגיעת פגז ישיר בעמדה. הם היו בגבעת העץ (עץ האלון שנמצא היום בישוב אלון שבות). למעשה היה זה הקרב האחרון לפני נפילת הגוש בידי הערבים. הגופות נשארו בתעלות כי לא ניתן היה לפנותן ובהמשך נלקחו בשבי עם מספר לוחמים לרבת-עמון שם נקברו קבורה זמנית. שנה לאחר מכן במסגרת חילופי שבויים הוחזרו הגופות אך מכיוון שלא ניתן היה לזהות מי הוא מי וידעו רק את שמות ההרוגים נקבע ע"י הרב לוין "גורל אג"רא" (הקראת פסוקים מהזוהר ומספרי קודש) . כדי להביאם לקבורה בהר הרצל.
בתפנית חדה במנהרת הזמן העפלנו להרדיון. שם לא מצאתי אמנם קשר משפחתי … אבל הסיור היה מרתק מאין כמוהו. בפרט החפירות שנעשו בשנים האחרונות בניצוחו של פרופ’ אהוד נצר, שגילו מתחת למילוי העפר את עולמו המפונטז והמרשים של המלך הורדוס וכנראה גם את קברו ממנו לא נותרו הרבה ממצאים, אלא רק השערות.
ניסיתי לצייר לי את החיים בארמון באותם ימים, עם כל הפינוקים והחיים הטובים עם מים זורמים במקום הצחיח, בזכות אותם מאות העבדים שעשו במלאכה כדי לקיים כל זאת.
0 תגובות
השארת תגובה
הטיול של מועדון הזהב לגוש עציון והרודיון.
תודה לך חגית ששיתפת אותנו בחוויות האישיות והמרגשות שלך.
הטיול הבא שלנו הוא ל”ארץ זבת חלב ודבש”- מרכזי מבקרים בגליל התחתון. ב-23.6.2010
gush ezion
well i cant comment at this point in hebrew so ill do it in english
as usual hagit doesnt stop to amaze me for her outstanding ability to knit a wonderfull dress of feelings facts and personal experiences
all the best hagit dont eve stop please
טיול לגוש עציון
מרגיש שכאילו הייתי גם בטיול…חסכתי לי טרחת הדרך +הוצאות…
כתיבתה של חגית ניתנת לצפיה… בתאורה היא יום הטיול לגוש עציון היא מעלה לקורא אותה תמונות ומראות כאילו אתה
נמצא ממש בטיול עצמו.זוהי יכולתה הבלתי רגילה של חגית לתאר בתמונות ובצבעים מראות וחוויות שהיא חווה ורואה…מעניין אם יצמח מזה ספר כפי שהעלתה חגית בסיפורה?יישר כוחך…ישר
הכתיבה..המרגשת
אחת לחודש נכנס במיוחד לקרוא..ואינני מהכפר
אולי בזכרון