רס”ל אוריה באייר ז”ל

רס”ל אוריה באייר ז”ל ממעלות תרשיחא, לוחם ביחידת מגלן, חטיבת הקומנדו, נפטר אתמול (ראשון 17/12/23) מפצעיו לאחר שנפצע באורח קשה ב-14.12.2023 בקרב בדרום רצועת עזה, בן 20 בנופלו.

הלוויה תיערך מחר (שלישי 19/12/23) בבית העלמין הישן במעלות-תרשיחא, בחלקה הצבאית. בשעה 12:00.

קבלת ניחומים בבית המשפחה בשכונת יפה נוף רחוב האתרוג 14.

ראשון-חמישי: 10:00 – 20:00

שישי: 10:00 – 14:00

אוריה ז”ל הניח אחריו את הוריו, נלי וגדעון באייר יבדל”א.

ואת אחיו: רחל, אודיליה, צוריאל ואליאב יבדל”א. (ע”פ הסדר. אוריה ז”ל היה הרביעי בין החמישה).

אוריה באייר ז”ל הוא נכדם של יוחנן וקריסטל באייר יבדל”א, זוג גרמנים שהגיעו לישראל בשנות השישים ופתחו במעלות את בית אליעזר, בית אבות סיעודי לניצולי שואה.

עד היום המשפחה מחזיקה, מנהלת ועובדת בבית אליעזר, שהוא מוסד ייחודי ומעורר השראה של נתינה וחמלה.

**

עיריית מעלות תרשיחא משתתפת בצערה של משפחת באייר עם נפילתו בקרב בחזית הדרום ברצועת עזה של בן ויליד העיר מעלות תרשיחא, לוחם יחידת מגלן, רס”ל אוריה באייר ז״ל,

קהילת העיר מעלות תרשיחא מחבקת את משפחת המנוח בשעתה הקשה ושולחת את תנחומיה הכנים. מי ייתן ולא תדעו עוד צער ודאבה.

תהא נשמתו צרורה בצרור החיים

יהי זכרו ברוך!

ארקדי פומרנץ

ראש העיר מעלות תרשיחא, סגניו וחברי מועצת העיר

מיכל ברן (בתם של דורית ואריה ברן מכפר ורדים):

אני רוצה לספר לכם על אוריה באייר.

את אוריה עצמו מעולם לא הכרתי אבל את המשפחה אני מכירה היטב.

אוריה, הבן של גדעון ונלי הוא חלק ממשפחה מדהימה שחינכה את כל ילדיה על תרומה לחברה, ציונות, חריצות, מסירות ואהבת אדם באשר הוא אדם.

המשפחה של אוריה הם משפחה מגרמניה שהגיעה לארץ לפני עשרות שנים והקימה במעלות-תרשיחא בית אבות קסום ומיוחד במינו שנקרא בית אליעזר שכל מטרתו לסעוד ניצולי שואה. כאחות אוכל לספר שבית האבות הזה הוא מופתי.

אם הייתי יכולה הייתי מרחיבה עליו יותר טוב אבל מפאת כבוד המשפחה, הצוות והדיירים אני בוחרת שלא. רק אומר שאמא שלי עובדת שם עוד לפני שנולדתי והביקורים שם מגיל לידה הם אחד הגורמים הבולטים שהביאו אותי ללמוד סיעוד מלכתחילה ואני מאחלת לעצמי להגיע לקרסוליים של האנשים האלו, גם מבחינת מסירות וגם מבחינה מקצועית.

אוריה לא גדל על הפאתוס הישראלי כמו רובינו, סבא שלו לא שחרר את ירושלים, אבא שלו לא צלח את התעלה, והמשפחה שלו לא ברחה מהנאצים למדינה היהודית הקטנה והיחידה בעולם.

ולמרות הכל (ואני לעולם לא באמת אצליח להבין איך, כי אם לא הייתי יהודיה וישראלית כנראה לא הייתי שוקלת לעולם לבוא ולהתגורר במדינה המטורפת שלנו) אוריה ואחיו גדלו והתחנכו בארץ והתגייסו כולם ללא יוצא מן הכלל לשירות משמעותי וליחידות קרביות בצה”ל.

מעולם לא היה ספק בחשיבותו של השירות הצבאי או בתרומה למדינה.

אוריה בן ה-20 שירת במגל”ן, נלחם באומץ ונפטר מפצעיו לאחר שנפגע בקרב בדרום הרצועה.

הבחור יפה התואר והבלורית מסמל את ישראל היפה. הלב שבור. בוקר נורא.