סקר טורבינות הרוח

מוזמנים להשתתף במחקר על התייחסות תושבי כפר ורדים, ינוח-ג'ת, כסרא-סמיע והסביבה בנושא הטורבינות


 

מאת: נמרוד שאולסקי

 

* הערה: הכותב הוא סטודנט לתואר שני בלימודי סביבה באוניברסיטה העברית, המבצע מחקר על יחס התושבים לפרויקטים של חוות הרוח באזור.

 

כפרניק 66657588 סקר טורבינות הרוח
נמרוד שאולסקי: סקר על עמדת התושבים בנוגע לטוריבינות הרוח

 

ישראל היתה ועודנה מפגרת יחסית בעולם ברמת המימוש של אנרגיות מתחדשות. לדוגמה, בשנת 2016 ישראל היתה במקום 124 בעולם עם 2.5% מייצור החשמל באנרגיות מתחדשות (מיד אחרי לבנון עם 2.8%). כיום המצב נמצא במגמת שיפור, כאשר בשנת 2021 ישראל ייצרה כ-8% מייצור החשמל באנרגיות מתחדשות. הממשלה הציבה יעדים שאפתניים של 20% עד 2025 ו-30% עד 2030, ונראה אם נצליח לעמוד ביעדים אלה.

בעוד שהממשלה מגדילה ללא הרף את יעדי האנרגיות המתחדשות, הנתח של אנרגיית הרוח נשאר ללא שינוי על MW730.

מדוע זה כך? בין השאר מדובר בכך שישראל משופעת בשמש והרבה פחות ברוח, אבל גם בהתנגדות מקומית. בישראל יש כיום מעט מאוד חוות רוח פעילות, וכמה חוות בשלבי תכנון כאלה ואחרים, אשר כמעט כולן נתקלות בהתנגדות מקומית ואזורית חזקה, עד כדי כך שהקמתן מוטלת בספק. נושא המחקר שלי הוא יחס התושבים המקומיים לפרויקטים של טורבינות רוח, עם התמקדות בפרוייקטים שבאזור תפן כמקרה בוחן.

צוות בינמשרדי שהוקם ב-2012 ניסה להגדיר אזורים בעלי היתכנות ועדיפות להצבה של חוות רוח ולהכווין יזמים למתחמים אלה. הצוות המליץ על 31 מתחמים להצבה של חוות רוח בארץ, כאשר אזור תפן נמצא בין המתחמים שהומלצו. בסביבות 2015 החלו שלוש חברות לתכנן פרויקטים של חוות רוח באזור, כאשר היקף התכנון הראשוני היה של כ-140 טורבינות. מספר הטורבינות ירד בהדרגה עם השנים, וכיום נותרנו עם תכנון להציב 11 טורבינות באזור בשלשוה מתחמים:

שתי טורבינות של חברת זודיאק בין תפן לכפר ורדים, חמש טורבינות של זודיאק ועוד ארבע טורבינות של אנלייט דרומית לתפן בין לפידות לכסרא – כולן גדולות מלבד אחת בינונית. הטורבינות הגדולות מתוכננות לגובה של כ-200 מטרים, גבוה ממגדלי עזריאלי.

חשוב לציין שאני משתדל לא לנקוט עמדה בעד או נגד הפרויקטים, ולהציג את התמונה בצורה ניטרלית. ישנן סיבות רבות וטובות להתנגד לפרויקטים של טורבינות רוח, ויש גם סיבות לתמוך בהם. פנים רבות לתמיכה ולהתנגדות, ואציג פה רק חלק קטן מהן. באופן כללי הטורבינות מייצרות חשמל נקי ללא פליטת גזי חממה, וכך עוזרות למלחמה במשבר האקלים. עם זאת, מחקרים מראים שלמרות שתושבים רבים תומכים באופן כללי בייצור אנרגיה מחוות רוח, ישנה התנגדות מקומית חזקה לפרויקטים אלה, וניתן לראות את זה בצורה ברורה באזור שלנו. מדוע אם כן התושבים מתנגדים לפרויקטים שלכאורה תורמים לסביבה ונותנים לנו אנרגיה ירוקה?

 



 

מחקרים מראים שהתושבים מתנגדים לפרויקטים, בין השאר, מסיבות של חשש לטבע המקומי, חשש כלכלי, חשש בריאותי וחשש מפגיעה באופי המקום. ואכן אנו רואים ארבע סיבות אלו פה בטענות המתנגדים ובהתנגדויות שהוגשו לתוכניות. מבחינת הפגיעה בטבע, הטורבינות עלולות לפגוע ולהרוג ציפורים ועטלפים, שחלקם נמצאים בסכנת הכחדה. יש גם חשש מהפרעה לכיבוי שריפות מהאוויר. מבחינה כלכלית, ישנו חשש מפגיעה בפריון העבודה ובאיכות החיים אשר עלולה להוביל לירידה בערכי הנכסים. מבחינה בריאותית, מחקרים מראים שהרעש מהטורבינות עלול לגרום להפרעות שינה וסטרס, כמו גם לירידה באיכות החיים, הפרעות קשב וריכוז ועוד. הפרעות אלה עלולות להצטבר עם השנים ולגרום לנזק מנטלי וגופני. הרעש פוגע רק במי שנמצא במרחק מסוים מהטורבינות, אבל מרחק זה נתון לוויכוח ותלוי גם בכיוון הרוח.

 

כפרניק 66576896-scaled סקר טורבינות הרוח
תכנית טורבינות הרוח באזור תפן, כפר ורדים, ינוח-ג’ת, כסרא סמיע ולפידות

 

החשש מפגיעה באופי המקום הוא אולי הגורם המעניין ביותר לטעמי, ונראה בצורה ברורה בהתנגדויות שהוגשו לתוכנית. המחקר מראה שפרויקטים הנתפסים כסותרים את אופי המקום יעוררו התנגדות מקומית. אזור תפן נתפס בידי התושבים כאזור טבעי ופסטורלי, והטורבינות נתפסות כמשהו תעשייתי ותזזיתי שאינו מתאים לאופי המקום. הטורבינות מתוארות בידי המתנגדים כמפלצות מתכת שיהרסו את תוואי הנוף הייחודי של האזור.

ראוי לציין שהגורמים להתנגדות שתיארתי למעלה משותפים לדרוזים וליהודים כאחד. גורמים נוספים להתנגדות שלא ציינתי אותם, אשר הם משמעותיים לא פחות, הם תפיסת חוסר הצדק שיש בפרויקטים, וכן חוסר האמון ברשויות וביזם. גורמים אחרים נראים כמשמעותיים יותר במגזר הדרוזי, כגון חשש ממריבות בתוך הכפר. את כל אלה אני מנסה לפרש ולנתח במחקרי.

במסגרת המחקר שלי אני מעביר סקר שמנסה לתפוס את האמונות והעמדות שלכם, התושבים המקומיים, ביחס לפרויקטים המדוברים. אשמח מאוד אם תוכלו לתרום 10 דקות מזמנכם ולענות על הסקר, וכך לתרום למחקר המדעי בנושא. אני זמין לכל שאלה בטלפון הנייד או במייל: 052-3517944, nimrod.shaulski@gmail.com.

הקישור לסקר מצורף בזאת. היכנסו והשפיעו!

https://forms.gle/MyAX9XGP2f9bpMWK7

 

 




2 תגובות

  1. אריה ברן הגב

    מתנגד להקמת טורבינות רוח באזור שתפגע בחיי התושבים ,בטבע ,ובאפשרות להתמודד עם שריפות.
    טורבינות רוח צריכות לקום במקומות הרחוקים מישובים.

  2. אברום רותם הגב

    נקודת המוצא של השאלון שיש תושבים “שמרוויחים” מכך, כמו אלה בעלי האדמות שמכרו לטובת הפרויקט – מטעה בהקשר שלנו בכפר-ורדים. לאף אחר אין רווח כלכלי מהמהלך הציני והברוטאלי הזה, להרוס את הסביבה גם כאן.

    ההתלהבות מטורבינות רוח נמוגה והולכת. טוברינות רוח גדולות מוקמות כיום בעולם בדרך כלל בים – רחוק מכל ישוב וסביבה יבשתית. הניסיון המצטבר בעולם, האירופה וארה”ב בטורבינות קטנות בהרבה מהמפלצות שמתוכננות לאזורנו – שלילי ביותר לגבי הפגיעה בבריאות, איכות החיים ובבעלי חיים.

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן