ההפגנות צוברות תאוצה

חלק מההפגנות היו בקריאה לממשלת ההפקרה, לקדם את שחרור החטופים.

גם ברחבי הגליל המערבי נערכו הפגנות: בכרמיאל, נהריה, צומת אלקוש / חורפיש, ובית העמק:

איתמר ברגר (הפגנות נהריה):

בגליל המערבי לא מוותרים על שוויון בזכויות ובחובות.

לפני הכול, הזכות לחופש ולחירות. הזכות לחיות. חובתה של המדינה לעשות ה-כ-ל למען שחרור כל חטופה וחטוף.

החובה לשרת. לא ייתכן שלא כל החברה הישראלית נלחמת ביחד למען קיומנו המשותף.

חובה נוספת של הממשלה: להשקיע תקציבים היכן שהכי חיוני ודחוף. בשיקום העוטף, בבנייה מחודשת של הגליל. לא בחלוקת ג’ובים למקורבים ולקומבינות קואליציוניות.

הזכות לנבחרי ציבור שבאמת נלחמים למען הביטחון, הבריאות, החינוך והעתיד. של כל אחת ואחד מאתנו.

מכיוון שהם ממשיכים כאילו השבעה באוקטובר לא היה מעולם.

ממשיכים לדאוג רק לעצמם ולמקורבים לצלחתם.

הגליל המערבי קם ועושה – מעשה.

צילומים נהריה:

תחיה דב ורשתות חברתיות

אסף רומנו (הפגנות כרמיאל):

אל תגידו יום יבוא, הביאו את היום!

160 יום חלפו מאז השבת הארורה. 160 יום בהם הם מפקירים את החטופים, גוררים רגליים מסיבות פוליטיות במלחמה, מפרקים את יחסי ישראל-ארה״ב, מעודדים השתמטות, מקדמים את ההפיכה המשטרית, מתעלמים מהעקורים והנפגעים ומרסקים את הכלכלה.

160 יום שבהם אנחנו ״ממלכתיים״ ונמנעים מ ״לפלג״ או ״להחליש״.   160 יום שבהם אנחנו מחכים לאופוזיציה/לנס/להתפכחות מצד הממשלה ובינתיים – המצב מחמיר.

איפה מאות אלפי האזרחים.ות הפטריוטים, אוהבי הארץ שהצילו אותה מההפיכה המשפטית ויצאו 40 שבועות מתי ולאן שצריך (וכעת לא יוצאים עדיין) ולאחרים שלא יצאו בעבר אבל מבינים היום שממשלת נתניהו והכהניסטים היא אסון – רדו מהגדר!  הזמן אוזל והנזק מתרחב מיום ליום, רק מחאה רחבה ונחושה תייצר את המומנטום שיוביל לבחירות. רק בחירות יתחילו את השיקום והריפוי.

זה יקרה – אבל עלינו לוודא שזה יקרה מהר, בחירות עוד בשנת 2024.

גם השבת הזאת נגיע לצומת הכניסה לכרמיאל בשעה 18 ולמעלה מ-50 מוקדים שונים בארץ לדרוש קביעת מועד בחירות,

תגיעו – בלעדיכם לא נצליח, איתכם השמיים הם הגבול.