נתחיל בבדיחה:
למה בישראל לא עושים אהבה ברחוב?
כי כל אחד שיעבור ייתן עצות: למה אתם עושים ככה, ואולי תעשו ככה…
**
לצערי, חוג הבית של קרן דרוקמן אדיב, המתמודדת לראשות מ.מ. כפר ורדים, נראה בערך ככה…
במקום שתציג את האני מאמין שלה, “השתלט” חלק מהקהל על הדיון, ובקושי נתן למועמדת להשחיל איזו מילה. קשה להגיד האם מדובר ב”חוסר מזל” בו נפלנו על ערב מיוחד עם משתתפים דעתניים, או שדרוקמן אדיב פשוט “אדיבה”, מנומסת וקשובה “מדי”, ולכן גם אולי נעדרת את יכולת השליטה והמנהיגות במפגש, שאמנם היה ערני וסוער, אבל כאוטי ומפוזר לכל רוח.
זה דווקא התחיל נחמד ואינטימי: כ-13 תושבים היו אושפיזין בסוכתם החביבה של זהבה וקלמן דרוקמן הוריה של קרן המתגוררים ברחוב חרמון. הנוכחים הציגו עצמם מעט באריכות ולאחר מכן סיפרה דרוקמן אדיב את קורותיה בקצרה: בת 47, נשואה לאורן ואימא לאוריה, איתמר ונועה. הגיעה לכפר ורדים עם הוריה בשנת 1988 כנערה בת 16 וסיימה את התיכון בקריות. לאחר שהקימה משפחה וסיימה לימודים, חזרה ב-2003 לגור בכפר.
בארבע השנים האחרונות משמשת דרוקמן אדיב כמבקרת פנים וממונה על תלונות הציבור במועצה המקומית רמת ישי, מבקרת ברשות הניקוז גליל מערבי, מנחה בפרקטיקום סטודנטים לתואר שני בביקורת ציבורית וחברת ועדת ביקורת בהתנדבות בבית הספר “תפן”.
היא בעלת תואר שני במנהל עסקים ולימודי תואר שני בפילוסופיה יישומית עם התמחות באתיקה ועסקים. מוסמכת בביקורת פנים ובעלת השכלה בתחומי ההתנהגות וההתפתחות אישית, גישור וניהול סכסוכים. בעבר עבדה באוניברסיטת חיפה כמנהלת פרויקטים חינוכיים בהיקפים גדולים וניהול מחלקת תכניות לימוד. בתוך כך גם ניהלה תקציבים, צוות רחב ומגוון, ועסקה באיתור צרכי הדרכה בעבודה מול מוסדות ציבור וגופים עסקיים.
בהצגתה העצמית בחוג הבית, כמו גם באתר שלה, לא מציינת המועמדת את היותה מנהלת לשכתו של סיון יחיאלי בקדנציה הראשונה (לאחר מחלתה ופטירתה יהודית רוזמרין ז”ל), וכן תקופה קצרה, סוערת ורוויית מאבקים משפטיים – בה כיהנה כמבקרת מ.מ. כפר ורדים.
דרוקמן אדיב קושרת את חזרתה לכפר בזיכרונות נערותה, כשכפר ורדים היה “מודל גאווה ארצי”, עם חינוך מעולה וקהילתיות. לדבריה, הכפר עדיין ישוב טוב עם אוכלוסייה חזקה, אבל משהו התפספס בהגדרת “הטוב” ובעיקר לנוכח היעדר קליטת משפחות צעירות, סגירת גנים, מכרז שלב ג’ וירידת ערך הנדל”ן.
לדבריה, כאשר רוצים לבדל ולמתג את הכפר, יש לעשות זאת בעיקר דרך החינוך. היא עוברת בקצרה על תוצאות מבחני המיצ”ב ומסבירה שלא ניתנה מספיק תשומת לב על זיהוי תהליכים חינוכיים: למשל, ירידה בציוני האנגלית ב”קשת” ובעברית בחטיבת הביניים “אמירים” – לצד חוזקות כמו “תחושת מוגנות” גבוהה במערכת החינוך. לדברי דרוקמן אדיב, בידול ומיתוג החינוך בכפר צריך להתבסס על-ידי הדגשת וחיזוק הרצף החינוכי מהגיל הרך ועד לתיכון, תוך מתן כלים לחשיבה יזמית ויצירתית. בהמשך, כאשר אחד המשתתפים מציע לבטל את בחינות הבגרות, היא משיבה כי זהו רעיון מעניין וראוי לבדיקה.
זמן רב הוקדש לדיון החינוכי, כאשר משתתפים רבים הביעו דעתם בתחומי היול”א, איכות ההנהלה וצוות החינוך, מידת ההשפעת המועצה על המערכת החינוכית, תקציבים ועוד. לעיתים היה מעניין, אך בלתי ממוקד בעליל.
הרגל השניה אותה הציגה דרוקמן אדיב, התמקדה בפיתוח כלכלי-קהילתי: חיזוק כלכלי של עסקים קטנים ושיתופי פעולה תחת הכותרת “כלכלה משלימה”. למשל, בין בעלי צימרים למטפלים, אמנים ומורי דרך. בין ההצעות גם אירועים ופסטיבלים; ובמקביל, ליצור מינוף כלכלי אזורי עם הרשויות הסמוכות.
לדבריה, הבאת משפחות צעירות לכפר, תוכל להיעשות על ידי קידום החינוך, הקהילה והתעסוקה. היא מצדדת בהקמת חממות תעסוקה עם חללי עבודה משותפים (הב, we Work) ומרכז צעירים, בין היתר על ידי ניצול מבני ציבור בשעות “מתות”. לדבריה, ישנם כספים ממשלתיים רבים הניתנים לפרויקטים שונים ב”קול קורא” (לחינוך, תיירות, יזמות וכו’) – ורק צריך לדעת איך לבקש (הערה מהקהל: חלק מתנאי הסף אלו רשויות במעמד סוציו אקונומי הנמוך מכפר ורדים).
בין היתר עלו במפגש נושאים כמו הקאנטרי קלאב (עדיף שלא לכתוב את שנאמר…), מצב התשתיות, תאורת הרחוב, שלב ג’ ועוד. הועלו רעיונות מעניינים: גם מצד הקהל ההיפר אקטיבי והמועמדת שחתמה בכך שבעשור האחרון הושקע ממאמץ גדול בקידום התשתיות בכפר, ועכשיו העת להשקיע בתכנים ובקהילה פנימה.
יש לציין כי בחוגי בית של מועמדים אחרים, הגיעו מספר אנשי רשימה לתמוך במועמד ולחזק את דבריו. הפעם, מלבד זהבה דרוקמן, אמה של קרן, לא נוכחו אנשי המטה ותומכים אחרים, ויתכן וגם דבר זה פגע ביכולתה ובביטחונה של המועמדת לנהל את חוג הבית באופן יותר בהיר, מסודר וממוקד.
7 תגובות
השארת תגובה
למה נימוס והיתחשבות מצטייר בעיני הישראלי”המודרני “מצטייר כחולשה חוסר יכולת מיקצועית .נהפוך הוא יש בזה עוצמה .
לא חבל על הקולות המבוזבזים?
אפשר לוותר על סיבוב שני ולחזק את חלה
חלה יכול להיות בקושי סטנדאפיסט
……
הוא וכל וחבריו!
לא מאמין שזה…..
……
הקמפיין של חלה …. מאיר גרינפלד ….. אוי ואבוי לנו אם זה המשהו החדש שמתחיל.
לכבוד עמית ארז
הבעתה רשמים על פגישה עם קרן וכתבתה
היא לא “שלטה במיפגש”
אולי קרן לא רוצה לישלוט אלא “לנהל” וזה בעצם אני מניח הסיבה לתת לאנשים להביע את מחשבותיהם מה שלא היה לנו 10 שנים מה שהיה זה שילטון יחיד שילטון. ואנחנו לא אוהבים שליטים . אנחנו דורשים מנהל/ת .
ב10 השנים האלו הכפר שעמלנו כלכך בבניתו הפך אותו שילטון לכפר מצורע מצולק רדוד מלא מדון וריבים יצריים נמוכים.
לצאת מהמחלה צריך מנהל/ת שיבנה מלמטה למטה את אמון הציבור.