מבוגרים ונוער


כפרניק אתר אינטרנט קהילתי כפר ורדים גליל מערבי
מנוח שמלץ

זכרונות מכפר ורדים: רעש המואזין, מגרש הפטנג, נורמן, הגינה היפה, עבודת נוער ועוד

כפרניק 220519 מבוגרים ונוער

 

עו"ד רוברט חן בוב (אבא של חבר הכנסת לשעבר והיום היועץ המשפטי של עירית חיפה, עו"ד רשף חן "צ'פי"), שעם הגעתו לכפר ורדים ולאחר שרכש את ביתו של איש הטלביזיה מוטי קירשנבאום, "גילה" שהמואזין בתרשיחא משכים אותו קום, מדי בוקר בשעות המוקדמות לפני הנץ החמה.

כמו עוד רבים אחרים מתושבי הכפר, אך עקב אופיו העקשני והנמרץ, לא הניח לראש המועצה ולי עם מכתבים פגישות וטלפונים, עד שהגענו למסגד בתרשיחא ובסיוע האימאם ועם איש מקצוע בתחום ההגברה, הצלחנו להשקיט ולהסיט את קולו של המואזין. לימים שנתו של בוב המשיכה "לנדוד" כאשר גנראטור ומגדלי קירור בתפן החלו לפעול בחצות הלילה, והדירו את שנתם שלו ושל שכניו. נפגשתי עמו בחצות הלילה, ע"מ להקשיב "לדממת" הלילה ולרעש הגנראטור, התוצאות היו ברורות, ולאחר מאמצים רבים נוספים, שב השקט לפאתי הכפר.

לימים שימש בוב תקופה מסוימת כיועץ המשפטי של המועצה, ואיתו היו לי עשרות מפגשים, חלקם לייעוץ. במהלך תקופה זו הפכנו לידידים והביקורים הפכו חבריים גם אחרי שסיים את תפקידו.

בוב חן, יוסי מילוא ונוספים ייזמו את הקמת מגרש "הפטנג" שסייעתי בהקמתו עם מפרט טכני שהובא לאחר סיור בערים השכנות.

(פטנג הוא משחק עממי צרפתי לגילאים שונים מכל שכבות האוכלוסייה ובשנים האחרונות כבש את ליבם של לא מעט ישראלים.)

פטנג מתאים לאוכלוסיות מיוחדות בעיקר מכיוון שהוא מאוד חוויתי, קל ללמידה ולביצוע ובעיקר חברתי, יחסי החברות עם בוב נשמרים עד היום במינון נמוך.

 

דמות ססגונית נוספת הייתה נורמן גולדנברג ז"ל, שבצעירותו לימד את לוחמי האלפיניסטים לחימה בשלג במרומי החרמון. הוא החזיק בביתו לפחות ששה כלבים שהציקו לא אחת לשכניו, ועל כך שררה מתיחות בין נורמן לווטרינר המועצה ובכלל לממסד המועצה וניסיתי לגשר, לפעמים ללא הצלחה. היו כמה רגעי שיא שנורמן פרץ למשרדי המועצה בשאגות ואיים לתקוף את ראש המועצה אריה ברן, עד שנאלצנו להזעיק את משטרת מעונה לסייע בחילוצו של ראש המועצה.

היה עוד מקרה אחד לפחות שתושב אחר קילל וגידף בחלל המועצה את עובד המועצה וניסה לתקוף את מפקח הבנייה ארכדי ארגנט, שנאלץ להגיש תלונה במשטרת מעונה. במהלך שנות מגוריו בכפר דאג נורמן לטפח את השביל שפרץ במו ידיו והקרוי על שמו "שביל נורמן". השביל סחף את המוני בית ישראל מטייל בשביל.

 

 

כפרניק  ומילוא מבוגרים ונוער

 

במהלך התקופה יזמתי, יחד עם חיה אשתי ששימשה כמנהלת הסניף הצפוני של המועצה לישראל יפה, תחרות "הגינה היפה" ברחבי הכפר. לתחרות נרשמו עשרות בעלי גינות והצלחתי לגייס משאבים רבים וחסויות מהקבלנים, ששמשו כפרסים יקרי ערך לזוכים. כמו כן גייסנו את שופטי המועצה לישראל יפה, ובניהם אנשי מקצוע כמו האגרונום איתן רוזנברג ממעלה צבייה. כיו"ר התחרות עמדה ד"ר נורית שרלין, שכיהנה כראש המרכז ללימודי איכות הסביבה במכללת גליל מערבי, במקום הראשון זכתה הגינה של משפ' ניר שילה מרחוב מרווה, במקום השני זכתה משפ' לובמן, בשלישי משפ' גנץ מרחוב מירון, ברביעי משפ' פרידמן מרחוב ארז, ובמקום החמישי משפ' ברזילי מרחוב גומא. תחרות זו גרמה לבעלי הגינות לשדרג את גינתם המטופחת.

בנושא המועצה לישראל יפה, הצלחתי לגייס לצורך התנדבות לשיפוט בתחרויות השונות חברים ותושבי הכפר. אריה ברן ראש המועצה, ומתנדבים רבים נוספים ומוכשרים התנדבו לצבא המתנדבים של המועצה לישראל יפה, ולכפר הייתה נציגות מכובדת בארסנל המתנדבים של המועצה לישראל יפה.

בתחום איכות הסביבה בלטה מאוד התעניינותם ותרומתם של תושבי הכפר. מיכאל וחיה רוזנטל הביאו לראשונה עשרות אלפי פקעות של נוריות תרומה מחבר מהמושב ביצרון. תרומה זו הפכה למסורת כשבכל שנה בדרכי למרכז הארץ ביקרתי את "אסא בצלים ופקעות" והבאתי עמי לכפר עשרות אלפי פקעות. כשהפקעות פרחו הכפר היה נראה כגינה אחת גדולה ופורחת. לא אחת זכינו בפרסי היוקרה של המועצה לישראל יפה 5 כוכבי יופי, והשיא היה דגל היופי – המקום הכי יפה בארץ בקטגוריה של המועצות המקומיות. לטכס שנערך בתל אביב כיבד אותנו בנוכחותו סטף ורטהיימר יוזם כפר ורדים, ואת הערב סיימנו בארוחה חגיגית במסעדת יוקרה.

תושבים נוספים שתרמו לאיכות החיים בתחום איכות הסביבה ובלטו בתרומתם היו יוסי מילוא ותמי איצקוביץ חברי המועצה; דורית אבנט, ניר שילה, בוב חן ועוד אחרים וטובים.

 

בכל קיץ בחופש הגדול היינו מגייסים את רוב בני הנוער שחפצו "לעשות" קצת כסף לעבודות אחזקה ברחבי הכפר. הועמד תקציב יעודי לצורך כך, שאושר ע"י ראש המועצה. במסגרת התקציב השנתי, היו שנים שכמות בני הנוער שהתגייסו לעבודה הגיעה ל-150 משתתפים, וזאת גם בזכות עודד נוריאל רכז הנוער. העבודות כללו: צביעת פסי האטה בכבישים, ופסי עצירה, סבלות בבתי הספר להעתקת ריהוט בין הכיתות וההכנות לקראת השנה החדשה. סיוד וצביעת בתי הספר ומוסדות החינוך, ניקיון הכפר, תיקון מתקני משחקים ועוד…

 

לתעסוקת הנוער היו מספר מטרות. ראשית להעסיקם, בהיבט החינוכי – שיבינו שהכסף לא "גדל" על העצים. מעבר לכך לגרום להם להוציא אנרגיה חיובית, במקום לעסוק בלילה בפעולות וונדליזם שאפיינו חלק מהנערים. בנוסף, "תרומה" לקהילה ושיחושו שותפים. פרויקט נוסף שהועמד ע"י המועצה לטובת הנוער הינו פרויקט עבודה לנוער שיצא במשלחות לפולין. המועצה העמידה סכום של 300$ לנוער שהיה מעוניין לעבוד, והתשלום היווה חלק מההוצאה הגבוהה למימון היציאה לפולין. לעיתים הייתה התערבות הורים בדאגה לילדם שלא יעבדו בשמש, ושאדאג לעבודות קלות. כמו כן גייסתי לסיוע בני נוער לטלוויזיה הקהילתית, וסיוע לצרכים נוספים של הקהילה בשיתוף של עודד נוריאל רכז הנוער. הילדים ציפו בקוצר רוח לקבלת התשלום, גם סילבי מנהלת החשבונות שיתפה פעולה ברוח אימהית, בהכנת תלושי שכר והעומס הנוסף "שנפל" עליה. לאחר שסיימתי את תפקידי במועצה נודע לי שעקב "קשיים כלכליים" כל הפרויקטים הקשורים בהעסקת בני הנוער ירדו מסדר היום ועל כך חבל!!!


0 תגובות

  1. ותיקה הגב

    יופי
    טוב להזכר

  2. בן המקום הגב

    מנוח
    יש אנשים שמטביעים את חותמם על הסביבה שהם חיו בה , לזכותך אתה אחד מאלה, ומעט פירגון לא יזיק.

  3. CAPTCHA הגב

    עבודות הנוער
    גם היום יש תעסוקת קייץ לנוער, בקייטנות ובמועצה.

  4. דן הגב

    מנוח

    אין עליך

  5. דוד הגב

    פטנק

    תיקון טעות
    את הפטנק יזם ודחף רומנו ורק הוא

  6. רונית הגב

    מיגרשי הפטנק והזמנה לשחק פטנק
    כולם יודעים שאת מישחק הפטנק הביא לכפר מושיקו רומנו[בעלי למעןההגינות]בהתחלה ניבנה מיגרש יחיד ליד בית גיל הזהב ואחרי שנוספו שחקנים נוספים ניבנו מיגרשים בעליה לשכונה ו
    מושיקו ובנו הדריכו את השחקנים ומושיקו אף לימד בהתנדבות פטנק בחטיבה
    ידידנו בוב חן לקח חלק ביוזמת הקמת המיגרשים.
    המגרשים משמשים שחקני פטנק עד היום וכולם מוזמנים לקחת חלק במשחק זה.

השארת תגובה

Array
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן