עודד שלומות
אל הזקנה התוודעתי במודעות וביתר עוצמה, בשנה וחצי האחרונות לחייה של אמי.
"…ככלות כוחנו"
אל הזקנה התוודעתי במודעות וביתר עוצמה, בשנה וחצי האחרונות לחייה של אמי.
אמי, שנפטרה בגיל 91 וחצי היתה עד לרגע האחרון במצב מנטלי מצוין, ממש "ראש צעיר".
בגלל הנסיבות עברה לבית אבות בגילך 90, שנה וחצי לפני פטירתה.ביקורי התכופים והממושכים בבית האבות, חשפו לפני את תמונת הזקנה, תמונה שלא הייתי מודעת אליה.השתתפתי (עם אמי) בפעילויות בבית האבות, בערבי המוסיקה, בפעילויות הטריוויה ובישיבה בלובי וצפייה באנשים.
ראיתי את האנשים מגיעים לפעילות "רעננים", ולאט-לאט לאחר כמה דקות, מתחילים לשקוע.תמונה זאת, שראיתי לעתים קרובות גרמה לי לצייר את הסדרה "שקיעה".בנוסף לכך, ראיתי, בעוברי במסדרונות, את האנשים במיטותיהם, לעתים חסרי רצון, או יכולת לקום.
ראיתי את האנשים, שעורם נעשה שקוף כנייר פרגמנט, שפניהם הפכו למחורצות, כלוח חיתוך הסלט שלי…
0 תגובות
השארת תגובה
זיקנה
אתי מרגש עם עוצמה של כאב
תערוכה
הי אתי,
מחכה לחזור ארצה ולראות את התערוכה הנפלאה שלך