בדרכו של קורצ’אק


כפרניק אתר אינטרנט קהילתי כפר ורדים גליל מערבי
אביבה זוהר

 ללכת בדרכו החינוכית של איש חינוך דגול וללכת בעקבותיו בביקוריו בארץ ישראל.

כפרניק yk4 בדרכו של קורצ'אק

 ללכת בדרכו החינוכית של איש חינוך דגול וללכת בעקבותיו בביקוריו בארץ ישראל.

 

עד להרצאתה של טל שנר במועדון לא ידעתי על ביקוריו של יאנוש קורצ'אק בישראל-פלשיתינה ב-1934 וב-1936, וכך הלכנו שבי אחריה בטיול בחודש פברואר.

בזיכרון הקולקטיבי, נצרבה דמותו של קורצ'אק שבחר ללכת עם חניכיו מבית היתומים בוורשה למוות.

סוף סיפור טרגי שתחילתו ביהודי-פולני – אזרח העולם עם קשר רופף אל יהדותו שעם השנים התקרב ליהדות, לציונות ולארץ ישראל.

יאנוש קורצ'אק שמו הספרותי של הנריק גולדשמידט (מחבר "המלך מתיא", "יותם הקסם" ועוד), רופא ומחנך ידוע ונערץ בפולין, השאיר אחריו כתבים חינוכיים רבים בפולנית.

דמות משמעותית ששינתה את חייו היא סטפה ויליצ'נסקה, אשר החליטה להקדיש את חייה לילדים. ב-1912 הקהילה היהודית פתחה בית יתומים יהודי בוורשה וסטפה הזמינה את קורצ'אק כרופא ילדים. מאז ועד 1939 הם טיפלו ב-1000 ילדים בגילאי 7-14 וניהלו רישום על כל ילד. סטפה הייתה אם בית ויד ימינו.

בבית היתומים הוא מימש חזון חינוכי עם תפיסות חינוכיות מתקדמות: עיתון, חינוך דמוקרטי, ניהול עצמי משולב כשברקע המבוגרים. חונכות, בית משפט עם שלושה שופטים בנוכחות פורום של כל הילדים ועוד.

הוא השתמש בכלי עבודה חינוכיים כמו גלויות למשוב, הקים את ה"בורסה" לסטודנטים לחינוך שהתנדבו בבית היתומים בעבור לינה ואוכל, הקשיב לדעות השונות כמו קומוניזם, ציונות ועוד. יצר מפגש בין ילדי בית היתומים ל"שומר הצעיר" שקירבו אותו לרעיון הציוני, לימד עברית. תלה דגלי ישראל, מפה ועיתון קיר שדיבר בזכות א"י.

 פייגה, חברה של סטפה, הוכשרה כמחנכת, עלתה לעין חרוד, עסקה בחינוך בחברת הילדים והתכתבה איתה. ב-1931 סטפה ביקרה בקיבוץ, התרשמה מהעבודה החינוכית בקיבוץ. כשחזרה שכנעה את קורצ'אק לבקר בקיבוץ ולתת להם רעיונות בחינוך. ב-1934 ביקר רק בעין חרוד, ללא שפה ורקע בספרות הישראלית. ביקר בבית הספר, הרצה בפולנית ורוסית בפני חברי הקיבוץ והתרשם מכל העשייה. בביקור השני ב-1936, "חרש" קורצ'אק את הארץ מכפר גלעדי ותל-חי, בקיבוצים, במושבים ועד באר טוביה. חקר, הקשיב והפיץ את דעותיו. היה מקור להשראה, נשבה בחלום הציוני והביע רצון לעלות בעתיד.

טל שנר התוודעה לקורצ'אק המחנך בעבודתה בבית לוחמי הגטאות.

כדי להתחקות אחר ביקוריו בארץ, חיפשה ונברה בארכיוני הקיבוצים והמושבים. היא פגשה אנשים שהכירו אותו, ליקטה ספורים וחוויות, קראה מכתבים ויצרה מסלול טיול ייחודי משלה.

 

כפרניק yk1 בדרכו של קורצ'אק

 

הטיול של טל שנר לעמק יזרעאל בעקבות קורצ'אק

יצאנו מהכפר עם טל. בנסיעה נתנה לנו רקע על קורצ'אק וסטפה ועבודתם החינוכית בבית היתומים. עלינו לגבעה בעמק וצפינו על עין חרוד. טל סיפרה כיצד עלה ברגל את כל הכניסה לקיבוץ, ביום שרבי לבוש בחליפה. המשכנו את דרכנו לקיבוץ לסיור שהחל ליד אולם שהיה חדר האוכל של הילדים. ממול "דשא הדקלים", סיפרה על המארחים שלו וכיצד השתתף בעבודה במטבח והתייחסותו לחינוך הקיבוצי. רשמים מהמפגש עם אנשים, טבע, נופים וילדים.

המשכנו בסיור והתכנסנו במועדון למפגש עם חנה ביבר, בתה של פייגה, חברתה של סטפה שביקרה בקיבוץ ארבע פעמים. ב-1938 עשתה עלייה אך במאי 1939 שבה לפולין לבית היתומים ואמרה "בימים אלה מקומי פה". בית היתומים עבר לתוך הגטו, המשיך בפעילותו עם שמירה על החוקים. לסטפה וקורצ'אק לא הייתה אלטרנטיבה אחרת עד לשליחתם ב-5.8.1942 לטרבלינקה.

זרובבל גלעד היה בשליחות בפולין לפני המלחמה. הם נהגו להיפגש לשיחה ארוכה פעם בחודש. קורצ'אק אמר שבגילו המבוגר לא יוכל לעבוד בקיבוץ ולכן חשב לגור בירושלים ולכתוב. אך הגורל היה אכזר.

השיחה עם חנה ביבר הייתה מרתקת, בליווי מצגת ותמונות, חלקן נדירות של קורצ'אק וסטפה.

 כשאמה של חנה נפטרה לפני 40 שנה, חנה פתחה מזוודה עם מכתבים של סטפה לפייגה. את המכתבים של סטפה מסרה לבית לוחמי הגטאות ותורגמו 80 מכתבים מתוך 120. חנה סיפרה על חייה של אמה והריאיון עם סטפה שקיבלה אותה להדרכה בבית היתומים, תמורת לינה ואוכל. ב-1929 עלתה לעין חרוד והתכתבה עם איתה. היא תיארה לה את ילדי בית הספר, השילוב בין הגדולים והקטנים, תיאור החגיגות, הטקסים והשירים. סיפרה על היחס בין החברים. מתוך המכתבים ניתן ללמוד על חיי הקיבוץ בזמנו.

במכתבים של סטפה והתיאורים על הילדים, מתגלית סטפה הרכה עם רגשות. לעומת קורצ'אק, איש חינוך, נואם את דבריו.

 נפרדנו מחנה והמשכנו לבית הקברות הראשון של הקיבוץ בגדעונה, לשם עלה קורצ'אק בליוויו של גור אריה הסנדלר, בליל ירח. הביקור השאיר רושם חזק על קורצ'אק. מפגש עם היהדות והציונות ששינו אותו.

 מתוך החלקות ניתן ללמוד על חלקת ההורים שאינם חברים ובאו מבית דתי, חלקת הבנים וחלקת הילדים ללא מצבות "כי המוות לא יעצור את המפעל הציוני". הוא ביקש הסבר על כל אחד ממה נפטר, על קשייו. ערכנו סיור מצבות מספרות, על התאבדות, רצח, מחלות וכו'.

 

 

קורצ'אק ביקש מגור אריה ללמדו לומר קדיש והסבר על הקדיש. החוויה גרמה לו לבכות. כאן נגלה קורצ'אק האדם. מגדעונה עלינו לגלבוע, לנקודת תצפית גבוהה מהר שאול לשם עלה קורצ'אק. כל עמק יזרעאל השתרע מתחתיו וגם לפנינו. הביקור שלנו, רגע לפני פריחת הצבעונים ואירוס הגלבוע, ראינו את נץ החלב, לחך גבוה, נוריות ועוד פרחי בר שנבלו מזמן, לפני שקורצ'אק עלה לגלבוע בימי הקיץ החמים.

טל סיפרה על מסורת בת שנים בעין חרוד, להעיף עפיפונים המסמלים חופש. קורצ'אק אהב לבנות עם חניכיו עפיפונים ולהעיפם.

לסיום טיול הנשמה המרגש, הקריאה טל שיר ואת מכתב הפרידה שכתבו קורצ'אק וסטפה לכל בוגרי בית היתומים.

 

צילומים: בן עמי מוסק.


0 תגובות

  1. משה הגב

    מקסים
    שאפו לזהב במועדון

  2. ניצול הגב

    רק שיש ניצולי שואה שנשארים בבית כי אין בידם תשלום לטיול
    תראו בקפה של בוקר

  3. טובה פריאל-שטרן הגב

    ניצולי השואה בכפר
    לידיעתך ,ניצולי השואה בכפר ורדים נכנסים למסיבות חג ,להרצאות של מועדון הזהב ללא תשלום כבר מספר שנים. בכניסה אפילו אנחנו לא מבקשים מהם את “כרטיסי הכבוד” שהמועצה הנפיקה לפני מספר שנים. אנחנו מכירים אותם. יש אנשים מקבוצה זו שלא רוצים להשתמש ב”זכות” הזאת.אם היו פונים אלינו מקבוצה זו ואומרים שיש להם בעיה כספית וזה מונע מהם לצאת- היינו מוצאים פיתרון.

  4. אביבה זוהר הגב

    בנושא טיולי המועדון.
    ענית במקומי.
    אמי חברה במועדון ניצולי שואה באשדוד. משלמת 20 שקלים לחוש כחברה. כל הפעילות במועדון חינמית אך עבור טיולים ומופעים מיוחדים בהיכל התרבות,משלמים מחצית הסכום. יש פעילות נהדרת במועדון גיל הזהב וגם קפה בוקר פתוח לקשישים.יש אנשים שלא מעוניינים כלל להשתתף וחבל.
    הטיול בעקבות קורצ’אק בארץ ישראל היה יוצא דופן וקל להליכה גם למבוגרים.

השארת תגובה

Array
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן