צור קשר 19.11.2017 23:40
 
טכנוליגיה מתקדמת לאיתור נזילות ופתיחת סתימות
אשכול, הקמת אתרים
מרפאת שיניים במרכז הרפואי כפר ורדים פתוחה לכולם
ממתקי אבו-ג'ימי תרשיחא
מעיינות זיו, האפליקציה שמקדימה את הקידמה
תיאטרון אחר בעכו
כל המבצעים השווים של סופר דבאח מעיליא

שפני סלע: משכנות טובה למטרד קשה
חדשות

Share this
לדירוג הכתבה

 

* דניאל אפיק, ד"ר בביולוגיה ושמירת טבע. יובלים, משגב

daniel.afik@gmail.com

 

*המאמר פורסם באתר המועצה האזורית משגב באפריל 2011 בעקבות התגברות נזקי השפנים ומשקף את דעתו האישית של הכותב.

 

-----------------------------

 

כתושבי משגב התברכנו במגורים הסמוכים לשטחים טבעיים, ואני כאוהב טבע מברך את מזלי הטוב שזו סביבת מגוריי. עם זאת, קיום אידילי לצד הטבע הוא אשליה שטעות לשגות בה - עולם החי סביבנו מושפע מאתנו ומגיב לקיומנו ואורחות חיינו, ולא תמיד בצורה הרצויה לנו. כדי להסביר ולהדגים את כוונתי, אגע במעט מושגי אקולוגיה על קצה המזלג.

כל אוכלוסיית חיות בר מתקיימת בסביבתה במערכת של איזונים ובלמים. כמות המזון וזמינותו, דפוסי האקלים, הנוף ותוואי השטח, טורפים ומזיקים - כל אלו משפיעים ומעצבים את האוכלוסייה. כתוצאה מכך, ישנם מקומות בהם נמצא מין מסוים ומקומות שלא. גם צפיפות האוכלוסייה משתנה בהתאם להשפעות אלו, וכך נבנה הפסיפס של תפוצת המינים השונים בעולמנו. כל זאת נכון למקומות בהם השפעת האדם המודרני קטנה או מצומצמת. החברה התעשייתית המודרנית משפיעה על העולם בכלל, ועל אוכלוסיות חיות הבר בפרט, בצורה חסרת תקדים בהיסטוריה הביוספרית. על השפעה כזו ותוצאתה אני רוצה לשוחח היום.

הנושא הוא שפני סלע, החיים בשולי יישובים. אני חי בשכונה המזרחית ביובלים וחולק את נחלתי הצנועה עם קהילה הולכת וגדלה של שפני סלע. "סלעים מחסה לשפנים" כתב דוד המלך בתהילים, ומעיד בכך על הכרה טובה של טבע הארץ. שפן הסלע הוא יונק יבשתי בגודל בינוני: שמנמן, גוץ, אך עם זאת זריז ובעל יכולת טיפוס מעולה (זכרים בוגרים מגיעים לאורך של 50 ס"מ ולמשקל של 3 ק"ג). בהיותם פרסתנים קדומים, הם נחשבים לקרובים-רחוקים של הפילים ופרות הים. השפנים חיים באזורים סלעיים באפריקה ובמזרח התיכון. בישראל תפוצתם נרחבת, מדרום הארץ עד צפונה, למעט מישור החוף. בנימה אישית אוסיף שהם יצורים מרתקים ומקסימים, ומאוד מומלץ לצפות ולהכיר את אורחות חייהם.

שפני הסלע אינם חופרים מחילות, ותלויים למחייתם במסלע ונוף טבעיים, דבר המגביל את תפוצתם ומספרם. כאן באה השפעת האדם לידי ביטוי: ערמות הבולדרים המלוות כל הכשרת שטח, פיתוח ובנייה בגליל, הולכות ומתרבות ויוצרות אין-ספור מחסות המתאימים לשפנים ומקלים על התפשטותם. כיום ניתן לראות תלי אבנים ומסלעות בגבולות של חלקות חקלאיות ושכונות כפריות בכל הגליל. במו ידינו הסרנו מהשפנים נטל של גורם מגביל מרכזי, סידרנו להם "שיכוני פאר" וקרבנו אלינו את השפנים הכי קרוב שרק אפשר!

מגורים הם רק חלק מהעניין, כמו שיודע כל מתיישב חדש בגליל: צריך גם פרנסה. באופן טבעי מהווה הקיץ הארוך והיבש בארץ עונת מחסור לשפנים. מאחר ואינם יכולים להתרחק ממחסותיהם, הם מכלים את כל המזון שבקרבתם. בשנים האחרונות מחמיר מצב הצמחייה הטבעית בשל שינויי האקלים שאנו חווים ומצאי המזון קטן. לאור זאת אי אפשר להתעלם מתופעה מדאיגה המתרחשת בארץ בכלל ובמשגב בפרט - בשל הבצורת המתמשכת והקיץ המתארך הופכות גינות הנוי בישובים ובבתים לכתמי ירק (ומאגרי מזון) יחידים בנוף. בשל מספרם הרב ומיעוט המזון, פחות ופחות מתפריטם של השפנים נמצא בשטח הטבעי, והם מוצאים את החלופה הקלה והקרובה - רעייה בשטחי חקלאות וגינות. כאן הסרנו מהם מגבלה אקולוגית נוספת - אנו מספקים להם מזון ומים בשפע, כל השנה.

לשפנים היו בעבר טורפים באזורנו: נמרים ודורסים גדולים דיללו באופן קבוע את מספריהם. כיום כמעט ואין מי שיטרוף שפנים, ומעידה על כך התנהגותם הבוטחת וחסרת הפחד. למען האמת, ה"טורף" העיקרי של שפני הסלע כיום הן המכוניות שלנו, שדורסות אותם על הכבישים. כך הוסרה עוד מגבלה קיומית ואוכלוסייתם ממשיכה לגדול, יוצאת משליטה ועלולה להגיע לממדים מדאיגים.

אז מה היה לנו עד כה - המוני שפנים, מתרבים ללא מגבלה ונהנים מכמות מזון אינסופית וכל זאת בשכנות קרובה מאוד. לכאורה תמונת טבע אידילית, אז מדוע זה רע? מתי תופעה מלבבת הופכת למטרד וסיכון?

 

 

שפן בכפר ורדים. צילום: אבי הירשפילד

 

תושבי שכונת מגוריי, כמו שכונות רבות אחרות בארץ, רגילים למראה להקות שפנים בנות עשרות פרטים הפושטות על הגינות ומשנות כליל את נופן. למען הסר ספק, לא מדובר בגיחה בודדת או בכרסום אקראי של צמח זה או אחר, אלא באכילה שיטתית של כל צמח ירוק וקליפות עצים (עד כדי חיסול עצים צעירים). הנזקים הולכים ורבים ככל שהקיץ מתמשך, ולנו אין מענה. הרשויות הממונות (מועצת משגב, רשות הטבע והגנים) טיפלו נקודתית במספר אתרים כמיטב יכולתן, אך להערכתי אין בכך תשובה מספקת - נדרש מאמץ ממוקד ועמוק יותר.

כמי שעסק בחיות בר ונזקי חקלאות בעבר, ניסיתי בחצרי מספר שיטות הפחדה והרחקה, שלצערי לא הצליחו. כלבים מתרגלים להופעת השפנים ואולי חוששים מהכמות, ולכן לא מרתיעים. מאחר והשפנים הינם חיות חברתיות ומקושרות היטב בינן לבין עצמן, ניסיתי ליצור "טראומה קבוצתית" ע"י הפחדה וקליעה באחדים מהם בעזרת מקלעת (רוגטקה). הנחתי שחיה מפוחדת תעביר את המידע לשכנותיה, אבל כנראה לא הערכתי מספיק את השפנים - הם חוטפים ובורחים זמנית אך מתעלמים מניסיון ההפחדה וחוזרים תוך זמן קצר.

נוף החיים שלנו, הגינות שהקמנו בעמל וכסף רב ביישובים וסביב בתינו במשגב, נמצא במתקפה מתמדת - היטל הבצורת מאלץ אותנו לצמצם למינימום את ההשקיה והצמחייה, ואת המעט הזה אוכלים השפנים בכל פה. אני מעריך כי התופעה רק תגבר ותגיע לממדים מעיקים שישפיעו על רבים. חיפוש קל ברשת מלמד שאנחנו לא לבד - והבעיה היא ארצית, אמיתית וחריפה.

לא דיברתי עדיין על היבט אקולוגי נוסף הקשור לריבוי שפנים בקרבת מגורי אדם, והוא ההיבט האפידמיולוגי: כאשר צפיפות הפרטים באוכלוסייה גדלה, ההסתברות להדבקה הדדית והתפרצות מגפות עולה מאוד גם היא. זו הסיבה שלמגפות יש אופי גלי מחזורי: התפרצות בצפיפות אוכלוסייה גבוהה, דעיכה עם הקטנת האוכלוסייה כתוצאה מתמותה, וחוזר חלילה. כיום אוכלוסיית השפנים גדולה מאוד - ומה עלול להתרחש ניתן רק לשער.

לרוע מזלנו מסתבר ששפני הסלע באזורים מסוימים בארץ נושאים את טפיל הלישמניה (הגורם למחלה הנקראת "שושנת יריחו"). מחלה זו גורמת לכיבים מוגלתיים עגולים על העור שאינם נרפאים משך זמן רב, ומותירים צלקות אופייניות. השפן משמש כמאגר של טפיל הלישמניה, וזבובי חול השייכים לקבוצת היתושים משמשים כנשאים. הזבובים עוקצים שפנים, וכאשר הם עוקצים אדם לאחר מכן, מועברים אליו הטפילים גורמי המחלה. בעבר הייתה המחלה מוגבלת לדרום הנגב והערבה, אך שפנים נושאי לישמניה נתגלו לאחרונה גם במעלה אדומים ובסביבות הכינרת בצפון, אך לא באזור משגב. ביובלים אנחנו סובלים מאד מזבובי חול בקיץ (כן, אלו אותם מעופפים קטנים, שקופים ושקטים שעקיצתם מכאיבה מאוד. מכירים?).

אני ממליץ מאד לחפש ברשת את מחקרו של פרופ' ורבורג בנושא התפשטות הלישמניה לצפון הארץ. אומר בזהירות רבה והלוואי ואתבדה, אבל האפשרות להופעת לישמניה באזורים נוספים, כולל אזור משגב, היא אפשרות שלא ניתן לבטלה. לראיה, רק לאחרונה פרסם המשרד לאיכות הסביבה מסמך מפורט העוסק בהרחקת שפנים ודילול אוכלוסיותיהם. בנוסף, המשרד להגנת הסביבה מבצע (גם באזור משגב) לכידות של זבוב החול כניטור של טפיל הלישמניה, כך שאם יתגלה הטפיל יהיה מידע על כך.

לכאורה, הבמה ערוכה וכל ה"שחקנים" מוכנים - "המחזה" עלול להתחיל בכל זמן. אם וכאשר חלילה תתחולל התפרצות לישמניה, תקום צעקה גדולה ויידרשו פעולות חירום. הייתי עד בעבר להתפרצות ביישוב קטן בנגב (מדרשת שדה בוקר) והמחזה של ילדים קטנים נושאים פצעים מוגלתיים על פניהם היה מאוד לא נעים. גם הפתרונות שננקטו שם היו חריפים ובלתי מתפשרים, וכללו הרעלות המוניות. רצוי שאנחנו במשגב נתמודד בצורה מבוקרת עם בעיית ריבוי היתר של השפנים לפני התפרצות כזו.

לפני שאגע בדרכי פעולה אפשריות, מילה על ההיבט החברתי/קהילתי. כיום, השיח הציבורי בכל הנוגע לבקרת אוכלוסיות בעלי חיים מונע ע"י רגשות ואמונות ולא על ידי מחקר, ידע, ושיקולים ענייניים. בצד פעילותה החיובית ההומנית, קהילת "תנו לחיות לחיות" (סליחה על ההכללה, אבל אני נאלץ להשתמש בשם מייצג), מחזקת קו של "קדושת חיי החיה". בשל הסנטימנט הציבורי שנוצר בעידודם, כבר לא ניתן לדלל אוכלוסיות חתולים וכלבים משוטטים שנזקם ידוע ומוכח - מאימת קנאים רעיוניים אלו. וכך, בשם סנטימנט רגשני זה דנים אוכלוסיות בר של צבאים וציפורי שיר לכליה כי לשר לאיכות הסביבה אין רצון - או אומץ פוליטי - להתמודד עם לובי ציבורי צעקני.

ויכוח ציבורי כזה מתעורר לאחרונה ביישובי משגב וגם בכפר וורדים. הבעיה עם ריבוי שפני הסלע שם והנזקים הנלווים זהה לחלוטין למצב במשגב. תושבים רבים שם נפגעו קשות ומבקשים לצמצם את אוכלוסיות השפנים. מולם מתייצבים בלהט אלו המקדשים חיי כל שפן באשר הוא, מתעלמים מהקונטקסט האקולוגי שניסיתי להציג כאן, ומונעים את פתרון הבעיה. אם יכריעו האחרונים, תמשיך אוכלוסיית השפנים לגדול והבעיה תלך ותתגבר ללא פתרון עד למשבר בלתי נמנע.

 

אנחנו במשגב מתקרבים למצב בו הנזק ממשיך וגדל ומספר הפונים בתלונות לרשויות ילך ויגדל גם הוא. מה ניתן לעשות? בוודאי כבר ניחשתם שאני נוטה לצד הרציונלי, ולמרות אהבתי לטבע ולחיות הבר, אינני רואה מנוס מצמצום אוכלוסיות השפנים. לא נוכל להמשיך ולספוג נזקים הולכים וגדלים עוד זמן רב. אני ממליץ להתייחס לבעיה כאילו היא בעיה בוערת כבר היום, ולא להגיב בבהילות ולחץ כאשר תתפרץ כבעיה ומשבר גדולים יותר. במקביל לפעולות צמצום האוכלוסייה (שאינן נעימות לעין או לאוזן), יש לנקוט צעדי הסברה מקיפים, ולהביא את הציבור הרציונלי להבנה כי אין מנוס מפעולות אלו. את הקהל הלא-רציונלי לא ניתן יהיה לשכנע, לכן הדרך היחידה היא להציב מולו רוב של ציבור מעודכן, מבין ותומך.

תקוותי היא שאם נעלה את הנושא על סדר יומנו יימצא אולי פתרון, ולו חלקי, לבעיה שהעליתי כאן - פתרון שיגרום לאוכלוסיית שפני הסלע לחזור לגודל סביר, שאתו ניתן לחיות.

קישור לפתרון המוצע בכפר ורדים - לכידה באישור/שת"פ רשות הטבע והגנים.

 

 

 

 

סינמה מעלות
קשת אילון
אנט ביוטי, סלון לתסרוקות ותספורת
אומנות יהודית במעלות
המעבדה שלכם לציוד היקפי ומחשבים בגליל המערבי
בועות, ריהוט גן ובריכות שחייה
מודעה

ויהי לילה, ויהי בוקר

תודה לך דניאל על המאמר המאלף, גם אם פיתרון לא מצאת... הרשה לי לשפוך את לבי ולספר לך את סיפורי.
לפני חודשים אחדים עברתי לגור בצורית, בבית שעל צוק סלע. זו היתה התגשמות של חלום, סו"ס אגור בחיק הטבע ותהיה לי גינה משלי (מוקפת גדר). מיהרתי להשקיע את כל משאבי (המצומצמים) בגינון: שתלתי ורדים ושיחי נוי, היבסיקוס וסולניום וגם את האח העני, גרניום. הצמחים נקלטו היטב ופרחו, וכל בוקר יצאתי לגינה מאושרת, להזין את עיני בפריחה צבעונית מהממת.
עד אשר... בוקר אחד, ללא כל התרעה, יצאתי לגינה כבכל בוקר, והנה... אין גינה! שפשפתי את עיני, לא ייתכן: הורדים נחו רמוסים על האדמה, השיחים נאכלו עד תום, אף לא פרח אחד נותר לרפואה. זו היתה ההכרות הראשונה שלי עם להקה גדולה והרסנית של שפני סלע שחמדו את גינתי הקטנה.
אני לא נכנסת לכל השיקולים בעד ונגד. אני מספרת רק על שברון לבי. מעכשיו אני רואה כל בוקר רק גזעים חשופים, מעוקמים, מכורסמים. הלך החלום ופיתרוןאין...

לדירוג התגובה

שפני סלע

הרעיון להעביר את השפנים לראש הנקרא נחמד יפה ולא מציאותי.בסופו של יום יצטרכו לנקוט פעולה עניינית ואמיתית אני בטוחה שגם הירוקים מבינינם זאת-ולכן באופן מושכל בעונה ה"בוערת שלהם " כדאי לדלל כמו שעשו וזכינו למעט שקט.הדילול אינו מחסל את האוכלוסייה
מדינות שלמות מדללות מינים מתפרצים בבקרה מוחלטת גם פלצני כפר ורדים יכולים להרשות זאת.

לדירוג התגובה

כלבת בגליל

מתוך אתר ווינט על כלבת בגליל:
"מתחילת שנת 2012 התגלו 17 מיקרים - כולם באזור טבריה, עפולה וצפת. משרד החקלאות: בשלוש השנים האחרונות אנו עדים להתפרצות של מחלת הכלבת בעיקר בכלבים בצפון הארץ. משרד הבריאות: לדווח מיד אם יש חשד להידבקות".
אמנם לא מדובר עדיין על מקרי כלבת אצל שפנים אך השפנים כיונקים חשופים כמו כלבים ושועלים להידבקות והדבקה במחלה.
לתשומת לב המטפלים בבעיה.

לדירוג התגובה

שפני סלע

לצערי כאשר אני מריח את האוויר מכיוון השפנים אני מריח ריח חזק שמזכיר ריח של כבשים וברור לי שזה מהשפנים אני מקווה שיפי הנפש לא ינסו להתבדח על זה אבל ברור שזה חריג

לדירוג התגובה

שפני הסלע

הכתבה מהשכן ממשגב עונה סוף סוף לכל אוהבי השפנים כמה שהבעיה מסובכת חבל שהלוכדים שהביאה המועצה באים בשעה 0800 ולא בשעה 0600 כשהשפנים כבר על העצים שלנו כל הטיפול שטחי ושטותי

לדירוג התגובה

איזה אויבים טבעיים יש לשפנים?

איזה חיות טורפות אותן?
אולי כדאי לעודד חיות שיאכלו אותן וכך ידללו באופן טבעי.

זה כמו עם מכרסמים המזיקים לחקלאות.
אפשר להרעיל את המכרסמים אבל זה פוגע בכל שרשרת המזון, אפשר ללכוד (כוסות רוח למת) ויש יישובים שהביאו תנשמות שצדות את המכרסמים.
כולם נהנים וללא הרעלות המוניות.

לדירוג התגובה

תודה על הכתבה המקיפה והמעניינת

האמת כתבה קצת מפחידה.
כשהדברים נאמרים על ידי דר למדעי הסביבה נעשה ברור עוד יותר שמדובר בעיקר בבעיה תברואתית בריאותית חריפה.
זה הזמן שעל המועצה בשיתוף הוטרינר ושרותי הבריאות להיכנס לעובי הקורה. לפני שיהיה מאוחר מידי.

לדירוג התגובה

להעביר אותם לסלעי ראש הנקרה שם הם מצויים ולא מזיקים לאף אחד

במקום לירות בהם יש ללוכדם ולהעביר אותם לסלעי ראש הנקרה שם הם מצויים ולא מזיקים לאף אחד

לדירוג התגובה

פרסום תגובה חדשה באתר

CAPTCHA
אתגר זה נועד לוודא שהינך אנושי כדי למנוע "ספאם".
8 + 3 =
פתור את הבעיה המתמטית הפשוטה הזו. לדוגמה, עבור 1+3, הקש 4.
כל המבצעים השווים של סופר דבאח מעיליא
מעיינות זיו, האפליקציה שמקדימה את הקידמה
ממתקי אבו-ג'ימי תרשיחא
טכנוליגיה מתקדמת לאיתור נזילות ופתיחת סתימות
תיאטרון אחר בעכו
מרפאת שיניים במרכז הרפואי כפר ורדים פתוחה לכולם
אשכול, הקמת אתרים

לוח אירועים

יום א' יום ב' יום ג' יום ד' יום ה' יום ו' שבת
 
 
 
1
 
2
 
3
 
4
 
5
 
6
 
7
 
8
 
9
 
10
 
11
 
12
 
13
 
14
 
15
 
16
 
17
 
18
 
19
 
20
 
21
 
22
 
23
 
24
 
25
 
26
 
27
 
28
 
29
 
30
 
 
 
אומנות יהודית במעלות
המעבדה שלכם לציוד היקפי ומחשבים בגליל המערבי
בועות, ריהוט גן ובריכות שחייה
אנט ביוטי, סלון לתסרוקות ותספורת
קשת אילון
סינמה מעלות
דבאח מעיליא, מבצעים שווים
חנות פרחים במעיליא
ג'אן פייר, מסעדה במעיליא
אמני כפר ורדים
טיפול רגשי בהבעה ויצירה
עירית מליק. קוסמטיקה בכפר ורדים.
קבוצות טיפוליות בכפר ורדים וכרמיאל
תמי ריטוב, בריאות הנפש ופסיכותרפיה
פרסום בכפר ורדים
חגית פרידלנדר, אמנות מקורית
עידית נבו
קשת אילון
אומנות יהודית במעלות
סינמה מעלות
דבאח מעיליא, מבצעים שווים
המעבדה שלכם לציוד היקפי ומחשבים בגליל המערבי
בועות, ריהוט גן ובריכות שחייה
אנט ביוטי, סלון לתסרוקות ותספורת
קבוצות טיפוליות בכפר ורדים וכרמיאל
עירית מליק. קוסמטיקה בכפר ורדים.
ג'אן פייר, מסעדה במעיליא
אמני כפר ורדים
חנות פרחים במעיליא
טיפול רגשי בהבעה ויצירה
Share this