גילי שחר קרפילובסקי וענבל פרידמן מדברות

היי לכולכם,

“בדיוק כמו שאני”, והפעם הכתבה קצת שונה.

ראיון עם גילי שחר קרפילובסקי וענבל פרידמן.

-הציגו את עצמכן.

“שמי גילי ואני מסיימת 4 שנים של יו״ר הנהגת קשת והחל מהשנה גם שותפה בנציגות בית ספר תפן”.

“שמי ענבל, פעילה בהנהגת ההורים של אמירים כעשור ופותחת את השנה השלישית כיו״ר ההנהגה”.

-איך הכרתן?

גילי: “לפני כשנתיים התחלנו לשתף פעולה בפרויקט של חיבורים בין החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי”.

“אספנו את הצוותים והדגשנו את החשיבות של המשולש בין הורים, צוות וילדים. ומשם נוצרו ונולדו סדנאות של הורים לחיבור בין הורים להורים ורעיונות נוספים לעבודה משותפת”.

-איך נוסד הרעיון של הפרויקט ״בדיוק כמו שאני״?

ענבל: “הפרויקט הזה נוצר לאחר מפגש שלנו עם איילת קאן שהייתה בתחילה בקשר עם ‘ים של חברים’, גלית פטשניק מנהלת מוגנות, והילה ברנס מנהלת יחידת הנוער. חשיבה משותפת הביאה אותנו להחלטה שחייבים לפעול למען הילדים והנוער, כשמילות המפתח הן מעורבות הורית ושיתוף פעולה”.

-ספרו בבקשה על ״בדיוק כמו שאני״ ומדוע הפרויקט נקרא כך?

גילי: “הפרויקט הזה נוצר מצורך אמיתי שעלה בשטח ומטרותיו העיקריות הן לסייע לחבר בין הצוותים השונים ובמיוחד להגביר את המודעות של ההורים ושל כולם בנוגע לילדים/ נוער שנמצאים במצב של בדידות, ילדים שונים, ילדים המתקשים להתחבר או ליצור אינטראקציה עם השאר ונותרים בצד וכדומה”.

ענבל: “המטרה היא למנוע את החרם הבא ולפעול לפני שמגיעים לנקודה הזו. חשוב לציין שלעיתים לא מדובר רק בחרם אלא בילדים ששופטים אותם בצורה כזאת או אחרת בשל התנהגותם, ילדים שכלפי חוץ נראה שהכל בסדר אצלם, פעילים וכדומה, אך חשים בדידות גדולה”.

גילי: “בנוסף, אם יש חרם לדעתי זה אומר שנכשלנו. וזה קורה לצערי הרב. המטרה להגיע לכל אחת ואחד ושילדים לא יפלו בין הכיסאות”.

-איך מיישמים את זה?

גילי: “בראש ובראשונה להעלות את המודעות אצל ההורים באמצעות תקשורת – לדבר על דברים ולשתף בדיוק כמו הילדים”.

ענבל: “אמצעי נוסף ליישום הוא הקמת הקבוצה הזאת, הכוללת נציגים ממסגרות החינוך של יועצות והנהגת הורים, מחלקות המועצה, הורים, להט״ב, נציגים מתנועות נוער ומדריכי נוער. הרעיון הוא ליצור תרשים זרימה המכוון למי לפנות כאשר אנו, הורים וילדים, נמצאים במצוקה כזאת או אחרת וכמובן שיתוף פעולה בין כולנו”.

-מי נמצא בקבוצה שלכם?

גילי: “בקבוצה נמצאים”:

אנג׳ל – עו״ס צעירים ונוער

גלית – מנהלת מוגנות

הילה – מנהלת יחידת הנוער

שירי – קבס״ית

איילת – אמא ומתנדבת

דקלה – יועצת תפן

שירי – יועצת אמירים

יונית – יועצת קשת

דבי – רכזת להט״בים

עומרה -עו״ס בתחום להט״ב

נועם- רכזת צופים

אור – מדריך נוער

רונית – אמא מתנדבת מקשת

נציגים מהחינוך הפורמלי והבלתי פורמלי.

-מה התכניות לתחילת השנה?

גילי: “אנחנו מתכננות להיכנס לכל אסיפות ההורים, יחד עם כל הצוות, נוער ונציגים מהמועצה, ולתקשר את הנושא, גם בקשת גם באמירים וגם בתפן”.

ענבל: “בנוסף, ביקשנו ממנהלי בתי הספר לשים דגש על הנושא יותר מתמיד ולהכניס את זה כחלק מהאג׳נדה הקבועה במגוון תחומים בביה״ס וכמובן להמשיך ולשתף פעולה איתנו ההורים ולשקף במידת הצורך”.

גילי: “זה נושא הנוגע לכולנו וחשוב שכל אחד ואחת ישאפו לכך שאף ילד / ה ישארו לבד או שיעברו משהו מבלי שנהיה שם בשבילם”.

-אתן רוצות לומר משהו לסיכום?

ענבל: “יש שיר שכתבה עטרה אוריה בשם ‘ילד מטריה’. הוא מאוד מושמע ומדובר עכשיו, כדאי לקרוא אותו/ להאזין לו, לדעתי הוא אומר הכל בנושא”.

גילי: “אני חושבת שהכל תלוי ברצון שלנו ואם כל אחד ייתן קצת מעצמו נוכל למצוא את עצמנו גם מחוברים יותר וגם קשובים האחד לצרכים של השני”.

-תודה רבה גילי וענבל.