א-לה כפר, הגיליון האחרון

אייל כץ (מנהל ועורך) וניר שילה (מייסד ועורך ראשי) – הודיעו השבוע כי יפסיקו את הוצאת המקומון / ירחון “א- לה כפר” לאחר 24 שנות פעילות.

אייל כץ כתב: “בסוף בסוף זה עניין אישי. אחרי 19 שנים בהן הובלתי את עיתון א-לה כפר, החלטתי להפסיק את הוצאתו, לפחות זמנית.

“אהבתי את העשייה הכרוכה בעיתון, את העיסוק בתכנים מקומיים, את האתגר, ואודה ולא אבוש גם את התגובות. למיטב שיפוטי, הצלחתי להפיק מידי חודש מוצר תוכן ראוי. לא יותר מזה, אבל גם לא פחות. בתקופה האחרונה, עוד הרבה לפני ה-7 באוקטובר וביתר שאת אחריו, אני חש שהגעתי למיצוי. חדוות היצירה פחתה, ולפני שהיא נעלמת כליל החלטתי לפרוש ולחפש אתגרים חדשים.

“אז זהו הגיליון האחרון של עיתון א-לה כפר, לפחות במתכונתו הנוכחית. אם יימצא ממשיך דרך ראוי, זה ישמח אותי מאוד. אולי הבעלים החדש (או החדשה) יחליט להוציא אותו כמו עכשיו – מידי חודש, אולי אפילו בתדירות גבוהה יותר. אם לא יימצא מי שייקח על עצמו את הפקת העיתון, יש מצב שמפעם לפעם אפיק מהדורה. כרגע אינני רואה כזו באופק, אבל ‘לעולם אל תגיד לעולם'”.

—

“העיתונות והתקשורת כולה מצויים כיום באתגר עצום לנוכח התעצמותן של הרשתות החברתיות. אלו גם גופי הענק שמפעילים את הרשתות, וגם הכוחות העצומים שפועלים בחסותן, ע”ע מכונת הרעל, למשל. הרשתות הן ברכה וקללה, והמאזן לדעתי ולצערי נוטה יותר לכיוון המזיק. מזיק לחברה ומזיק ליחידים בה.

“הרשתות לא ייעלמו, אבל החברה החופשית חייבת לפעול ומהר כדי להביא לרגולוציה נכונה ומנגנוני הגנה אחרים מול פוטנציאל ההרס והרוע שטמון ברשתות אלה”.

ניר שילה כתב: “א-לה כפר כבר ילד גדול, בן 24 , מאחוריו 360 גיליונות. הגיע זמן של שינוי. ב-24 השנים שחלפו עולם התקשורת שינה פניו לחלוטין, גם כפר ורדים בן 40 , אינו אותו הכפר… וגם אני/אנחנו נמצאים במקומות אחרים.

“כפי שפרסמנו בשנה האחרונה אנו מחפשים ממשיכי דרך שייקחו את א-לה כפר לשבילים חדשים, לדרכים מתאימות – חכם השביל מההולך בו. עד שיימצאו ממשיכי.ות הדרך א-לה כפר יוצא לפסק זמן, מחכה לעתיד וממשיך להשפיע בדרכו”.

**

עודד שלומות, מנהל ועורך כפרניק:

שמעתי ברגשות מעורבים על סגירת א-לה כפר.

אנחנו כלי תקשורת “אחים”. התחלתי את דרכי בכפר ורדים ב”א-לה כפר”.

עבדתי מספר שנים צמוד לניר שילה (ושרון ברקת מ”אדם תקשורת” שהוציאו את העיתון), ובהמשך תקופה קצרה עם אייל כץ.

נשארתי ביחסים קולגיאליים וטובים מאוד עם שניהם. למרות “התחרות” (לכאורה) היו הרבה מאוד שיתופי פעולה ועזרה הדדית בין “כפרניק” ו”א-לה כפר”.

כפי שכתב אייל לעיל, התקשרות נמצאת ברגעים קשים, כאשר הרשתות החברתיות מזנבות בה – לרוב לא בטובה (פייק ניוז, התלהמות, רדידות ועוד).

בנוסף, לעיתונות מודפסת גם שני כשלים מובנים (לטעמי):

1. היא איננה אקולוגית (קרי, מזהמת: נייר ודפוס).
2. מטבע הדברים עד שמודפסת, מחולקת ונקראת, לעיתים החדשות הופכות ל”ישנות”.

לכן פניתי לעיתונות/ תקשורת דיגיטלית – והקמתי את “כפרניק”.

ניהול אתר מקומי זו משימה שוחקת לעיתים, ומניח כי גם כפרניק יזדקק בקרוב לריענון השורות ואולי הפורמט.

בכל אופן, תודה לאייל ולניר.

בהצלחה!