המשפט הציבורי בבית הספר ברנקו וייס ע"ש אנה פרנק בסאסא
"הדמוקרטיה היא יותר התהוות מאשר הוויה. ניתן לאבד אותה בקלות ואף פעם לא משיגים אותה באופן מלא. מהותה היא מאבק מתמיד" (וויליאם ה. הייסטי)
לאורו של משפט זה התקיימה גם השנה כבארבע השנים הקודמות, בבית הספר ברנקו וייס ע"ש אנה פרנק תוכנית חינוכית בשכבת י"א בשיתוף עם משרד עורכי הדין "גרוס, חודק, הלוי ושות'". השותפות בין משרד עורכי הדין לבית הספר היא שותפות שצמחה לאחר מלחמת לבנון השנייה והעמידה במרכזה עיסוק בערכים ובדמוקרטיה. בבסיס התוכנית עומדים חמישה מפגשים המתקיימים במהלך השנה ומונחים על ידי עורכי הדין והמתמחים של משרד עורכי הדין, הכוללים פעילויות בנושאים שונים בשפה "מעוררת" ושונה מהשפה ה"בית-ספרית" המקובלת.
בהמשך למחאת הקיץ האחרון הנושא שנבחר השנה להיות הנושא שסביבו יבנו המפגשים היה הצדק החברתי. התלמידים פגשו את עורכי הדין לארבעה מפגשים שבסוף כל אחד מהם התקיים משפט זוטא. הנושאים שנדונו היו מחאת עובדי "פרי גליל" כביטוי לאי צדק מעמדי, אי שיוויון בקבלה לעבודה בין גברים לנשים, ועדות הקבלה בישובים הקהילתיים והעדפה מתקנת בקבלה לאוניברסיטה שהיווה גם את הנושא של המשפט הציבורי.
העובדה שכל הפעילויות הסתיימו במשפטים שהתלמידים היו בהם עורכי דין, שופטים, עדים ואפילו מושבעים, הכינו אותם לאירוע השיא של השנה: משפט ציבורי בראשות כבוד שופטת בית המשפט העליון בדימוס – השופטת דליה דורנר, אליה הצטרף עו"ד פרופ' יוסף גרוס.
במהלך המשפט הפך אודיטוריום בית הספר להיכל משפט לכל דבר. במשפט (בדלתיים פתוחות כמובן..) התלמידים כיהנו כעורכי דין וכעדים והפגינו בקיאות מרשימה בחומר וזכו לשבחים מכבוד השופטת.
התהליך החינוכי המוצלח לכל הדעות הוא פרי שותפות של שלושה גורמים: משרד עורכי הדין (שכבר הוזכר כאן), שיזמו הניעו והפעילו, המרכז לחינוך הומניסטי בבית לוחמי הגטאות שהופקדה בידו כתיבת התוכנית ובית הספר ברנקו וייס ע''ש אנה פרנק בקיבוץ סאסא. מי ייתן וירבו פרויקטים כאלה!!!
***
השארת תגובה