אימון אדלריאני – “דרך היש”

בפסח חגגנו וציינו את החרות שלנו כעם וכאומה. עכשיו הזמן ל"טפל" בחרות האישית שלנו

לפעמים יש הרגשה שכולם יודעים מה זה אימון אישי, עברו תהליך אימון או למדו אימון והפכו ל"קאוצ'רים". וכמו כל "טרנד" ואופנה, מיד מתווספים לאנשי מקצוע טובים, שעברו הכשרה מעמיקה, גם שרלטנים כריזמטיים שהופכים להיות "בידור להמונים".

למרות זאת, בהמלצת עמיתה מקצועית (יועצת ארגונית), בחרתי ללמוד ולהפוך להיות מאמנת בשיטת אדלר.

לא מיד "התמסרתי". לקח לי זמן להבין את ההבדל בין ייעוץ, טיפול ואימון. המוח נפתח והלב התרחב ככל שהתקדמנו בלימודי התיאוריה הפסיכולוגית של אדלר. התאהבתי ב"מודל האדם" של אדלר ועדיין לא הבנתי את המשמעות הפרקטית שלו – עד שעברתי אימון בעצמי (בחנתי מה תפקידי כאימא לילדים בוגרים). ה"אסימונים המשיכו ליפול" (מי זוכר מה זה אסימון?) בהתקדמות של כל תהליך אימון עם שמונת המתאמנים הראשונים שאימנתי כחלק מהפרקטיקום.

שמונה אנשים אמיצים, מכפר ורדים והסביבה, שבחרו לעשות שינוי. לא רק לחלום.. לדבר על… לייחל ש… אלא לעשות בפועל, לצמוח ולשפר את איכות החיים שלהם.

מהם למדתי כיצד תיאוריה הופכת לפרקטיקה ואת העוצמות וההשפעה של התהליך.

קצת דוגמאות:

מתאמנת שהתאמנה על יחסים עם משפחת בעלה הפכה מ"חמניה מרכינת ראש" שאינה מרגישה בנוח בתפקיד הפסיבי שלה, לעמוד התווך וכעזר פעיל לבעלה בליכוד המשפחה.

מתאמן שהרגיש לא מוערך במקום העבודה שלו ורצה למצוא מקום עבודה חדש, התאמן על יחסים, מיצב עצמו מחדש ובחר להישאר במקום העבודה הנוכחי.

מתאמנת שרצתה כניסה חלקה לתפקיד חדש ושילוב קלילות (ביחסים) עם מקצוענות, הצליחה לשפר את תנאי העסקתה במקום החדש וגם לקבל שתוף פעולה מהבעלים והעמיתים החדשים.

מתאמן שהגיע בסערת רגשות ותלונות על שינה טרופה, סחרחורות ועומס חיים (בעבודה ובבית), למד להציב גבולות בין המחויבות שלו לתפקידיו בעבודה ו"זמן המשפחה". בתום התהליך סיפר על השיפור באיכות החיים ובאנרגיות לחזור ולעשות דברים שאוהב.

ועוד ועוד…

למדתי מאדלר שכל אדם הוא ייחודי, יצירתי, ומלא משאבים ושלכולנו יש אפשרות לבחור מחדש. לבחור כיוון מקצועי, דרך חיים (המשפיעה גם על הבריאות והתשוקה), גישה חדשה וכד'.

לכל אדם יש את הידע הפנימי איך לחולל את השינוי. אך גם,

It takes 2 to see 1 – לא תמיד קל לנו לראות בעצמנו את גדולתנו, את העוצמות שבנו. לעיתים אנחנו מגיעים לצומת או למשבר, מוחלשים, ספקנים ומתקשים להאמין ששינוי הוא אפשרי.

תפקיד המאמן האדלריאני לגלות/לחשוף מחדש את התכונות והיכולות הטמונות במתאמן, ובאופטימיות לעורר ולחזק את האמונה שלו בעצמו. ביחד אתו –  לבחון, לרענן, להרחיב ואולי לעדכן תפיסות שמעכבות אותו ולעזור לו לראות את האפשרויות העומדות בפניו, מתוכן יוכל לבחור פעולות חדשות להשגת מטרותיו.

בפסח חגגנו וציינו את החרות שלנו כעם וכאומה. עכשיו הזמן ל"טפל" בחרות האישית שלנו, החופש להתחדש, ללמוד מהטבע לצמוח, לקדם את הרצונות והמטרות שלנו. כי מה שלא מתקדם – תקוע, וכשהכול מתקדם – מה שתקוע נשאר מאחור!

אחרי שהוסמכתי כמאמנת, אני בוחרת לעסוק באימון אדלריאני ב"כפר שלי" – אזור בו יש אנשים אכפתיים שבחרו לחיות באיכות חיים אחרת, להיות קרובים לטבע, לתרום לקהילה, ולפעול מתוך ערכים של שוויון ערך, שיתוף פעולה וכבוד הדדי.