אחריות ללא סמכות

שלום לראש מועצת כפר ורדים, אייל שמואלי. וברכות על השאטל הקהילתי שסוף סוף הגיע לכפר.

ברכות לכפר ורדים. הרעיון עלה בטיול באי פורוס ביוון. ראיתי “צעצוע”‘ כזה ושאלתי חבר מקומי מה זה. הוא השיב שמדובר בשאטל קהילתי חשמלי. המקום מאוד דומה לכפר ורדים מבחינה טופוגרפית ואמרתי לעצמי שזה מה שצריך אצלנו.

מיד כשחזרתי לארץ התחלתי לבחון את האפשרות. זה נושא לא מוכר וכל התהליך לקח זמן, כולל פניה למשרד התחבורה שלא כל כך הבינו. אני מאמין שזה יהיה המודל העתידי לישובים קהילתיים כמונו, בתקצוב וסבסוד המדינה. הכפר בוס מתאפשר עכשיו מכיוון שהטכנולוגיה עברה מבנזין לחשמל וזה גיים-צ’נזר בעלויות ובהיבטים סביבתיים.

עכשיו הגענו סוף סוף ליישום. אני קורא לתושבי הכפר לעשות שינוי בהרגלי הצריכה בתחבורה הפנימית. זה פיילוט לשנתיים בתקווה שהשאטל יוכיח את עצמו, כך שהמועצה הבאה תמשיך את הפעלתו בצורה כזו או אחרת.

קבעתם מדדים של שימוש כדי לבחון את הכדאיות?

לא קבענו. אבל יש מדדים שהלמ”ס בוחן בנושא של החזקת רכב לפי רשויות. הלוואי שהשאטל יהיה כ”כ מוצלח שמשפחות אולי יוותרו על רכב שלישי או שני למשפחה. הורדת מספר כלי הרכב יכולה להביא גם לשינוי במצב הסוציו אקונומי, ואולי אפילו להטבות המס. זאת לא היתה הכוונה המקורית, אבל האפשרות קיימת.

ואם אחרי שנה תראו שהשאטל נוסע ריק?

ההסכם הוא לשנתיים ללא אפשרות ליציאה. לכפרבוס עלות גבוהה והוא לא בבעלותנו.

למה לקח כל הרבה זמן התהליך מההחלטה על השאטל ועד היישום?

התהליכים מורכבים. מה שרואים משם לא רואים מכאן – מכיסא ראש המועצה. בכל תחום. הבירוקרטיה קשוחה, הדרך ארוכה ומחויבים להליכים ולשלטון החוק.

המכרזים נכשלו ובסוף התקציב שהיה מיועד לשלוש שנים – מספיק רק לשנתיים. זה לא רק בירוקרטיה.

המכרז היה על אומדן, ולא מכרז פתוח. אכן, האומדן שלנו היה נמוך ולא קיבלנו אף הצעה. אם היינו עושים מכרז פתוח, יתכן והיו מגישים לנו הצעות מאוד גבוהות שהינו מחויבים לקבל ולכן עדיף מכרז עם אומדן והתמחרות על אחוז ההנחה. ב-90 אחוז ממכרזי המועצה עברנו לשיטה הזאת, כולל הסיכון שלא יהיו מגישים ונזדקק למקצה שיפורים.

והתזמון, ממש ערב בחירות? אמרתי לך כבר, בחצי הומור, שהעיכוב המאוד גדול היה: או גאונות פוליטית או ניהול כושל.

בכפר ורדים יש סיקור מאוד מדויק של ישיבות המועצה באתר כפרניק. מי כמוך עקב ודיווח על כל ההחלטות והתהליכים הנוגעים לשאטל. הדברים שקופים לציבור והייתי שמח אם השאטל היה פועל כבר לפני חצי שנה או יותר.

כשסגרנו את ההסכם לא היתה שום התמודדות לראשות המועצה. לא היה מועמד מולי – מתוך המועצה או מהציבור. כלום. אז אני יכול לתזמן את השאטל? אני בעולם העשיה לטובת הכפר ובטח לא פועל משיקולים פוליטיים.

ובאשר לשיפור התחבורה הציבורית מהכפר החוצה, בעיקר לכרמיאל ומעלות?

זה אחד הנושאים שבהם טיפלנו בצלחה רבה. כשנכנסתי לתפקיד גיליתי את את קו 368 אקספרס כרמיאל נהריה, שנוסע על כביש 854. קווי אקספרס הם מהירים ולא נכנסים לישובים. היה מאבק קשה מול משרד התחבורה לאשר שהקו יכנס לכפר ורדים, יעשה פרסה בכיכר אחת וייקח/יוריד בכפר. מכיוון שרחוב אשכר מוגדר כדרך בין עירונית, הצלחתי לשכנע במהלך.

זה קו מהיר בתדירות גבוהה שנותן מענה מצוין. אני ומשפחתי מכירים אותו אישית היטב. יש לקו מעט תחנות, אבל עוצר במרכז הרפואי לגליל בנהריה. זו הזדמנות טובה להביא שוב למודעות התושבים את השימוש בתחב”צ. השאטל, עם 368, יכול לתת מענה מעולה, דור טו דור, לכל תושב שרוצה להגיע מהבית ועד לנהריה או כרמיאל – וזאת בצורה מהירה, נוחה, אקולוגית, זולה וללא צורך בחניה.

התכנית האסטרטגית שפורסמה ממש עכשיו, נמצאת בצנרת כבר שלוש שנים. אולי יש מאפיינים של גרירת רגליים או פרסום בתזמון נוח? גם איתן היימן שהציג את הדברים במועצה התייחס בנימה אפולוגטית לזמן הרב.

לקח זמן. אם נעשה תוכנית כזו בשנה, כולל שיתוף ציבור, היא לא רצינית. שלוש שנים זה אכן זמן רב. עדיף שסטיית הזמן תהיה לכיוון הארכה ולא לקיצור, על מנת להבטיח שהתכנית תהיה משמעותית ושיתוף הציבור, בשולחות העגולים, בעל ערך.

זו פעילות מרשימה ויצא מתווה. לא תכנית ביצוע. מתווה מעולה לעשור או יותר הקרוב. יהיו הרבה מאוד שינויים חיצוניים הנוגעים לפעילות הממשלה, הטבות מס, תשתיות לאומיות, תמיכה בפריפריה – אבל מול כל אלו יהיה למועצה סמן דרך לפעילות.

יש לך היי לייט לתוכניות?

היא נוגעת בכל תחמי החיים ובתלות בהמון גורמים.

טרגדיה של אנשים מבוגרים

לאחרונה דווחנו על שני מפגשים טעונים הנוגעים לגולן וילג’, בועדה לתכנון ולבניה ועם נציג משרד הרווחה. מה יהיה הפתרון במקום שהגדרת כ”טרגדיה של אנשים מבוגרים”?

אכן, הגדרה מדויקת. כבר היינו בפתרון בתוכנית מוסכמת לפני שנתיים. לצערי היזם ויתר על ההזדמנות, בשילוב לתביעה נגדו שגם היא יצרה עיכוב. התכנית היתה טובה לתושבי המקום, ליזם ולכל הכפר. גם היום זה לא יכול להסתיים בלי פשרה והידברות פתוחה ולא יהיו הישגים לאף אחד במאה אחוז. לצערי זה לא קורה. יש פילוג בתוך דיירי הגולדן, יש אמירות של היזם שלא מבוצעות, ויש לו דרישות שאני מתנגד.

הכל ידוע והטרגדיה, כדבריך, נמשכת.

יש לי אחריות כלפי תושבי כפר ורדים. לצערי יש מרחק גדול בין האחריות לסמכות. התושבים חושבים שראש מועצה הוא כל יכול. זה פשוט לא נכון. לשמחתי הניהול בכפר ורדים הוא במסגרת שלטון החוק והסמכויות החוקיות. ולא נחרוג מכך. והפתרון היחידי הוא פשרה.

שאיננה כרגע.

יש פערים גדולים. מאמין שבקדנציה הבאה נביא שוב פעם תוכנית פשרה שמגובה בהנהגה חזקה ונסיים את הסאגה הזו. במקביל, המועצה פועלת מול השכונה בסמכויות שיש לה מחוץ למתחם הפרטי, בכל מה שאפשר, כולל הכיכר שהקמנו, וניקיון הרחובות והאשפה. הם מקבלים גינון מהיזם. רק עכשיו אישרנו שצ”פ ב-200 אש”ח לכיוון רחוב גלבוע. נטענו גם עצים בכל הכניסה והקמנו שביל גישה, לבקשתם, למרכז המסחרי.

שלמה בוחבוט, יו”ר הועדה לתכנון ובניה מעלה הגליל במעונה, אמר שלא מבין למה המועצה לא נותנת לקבלן קנסות על ערמות הפסולת במתחם, או לחילופין לא מנקה ומחייבת את הקבלן בהוצאות?

בוחבוט, יו”ר הועדה הוא בעל הסמכות המלאה לאכוף עבירות בניה במרחב. מצפה מהועדה בראשות בוחבוט לבוא ולאכוף עבירות בניה במתחם, מכיוון שהמתחם פרטי.

למועצה אין מה לעשות?

רק באכיפת מפגעים תברואיים. פסולת בניין וערמות עפר זה מפגע בניין שבסמכות הועדה. למרות זאת אנחנו פועלים לאלץ את הקבלן לדאוג לניקיון השטח. מדובר באתר בניה שחלקו נבנה ללא היתרים, עם חריגות בניה. המועצה אילצה את הועדה לעצור את המשך הבינוי עד לאישורים והסדרה.

רעש ושכנות טובה

בשנים האחרונות יש רעש חזק באזור, בעיקר מחתונות ומואזין מתרשיחא וכלי רכב בתוך הכפר.

לצערנו אנחנו חווים רעש חזק בתקופה האחרונה, בעיקר מהמסגד החדש בשכונה הבדואית בתרשיחא ומחתונות מאותה השכונה. אנחנו בקשר ישיר עם המשטרה שפועלת ואוכפת. בכל חתונה יש איש קשר שאחראי על עצמת הרעש. כשנחצה הטעם הסביר אני עומד בקשר ישיר עם גלית וינוגרד, מפקדת התחנה שפועלת בנדון.

לצערי המשטרה גם סגרה חתונות בשעה 10:00 כשהרעש היה מוגזם. אני אומר לצערי, משום שזו לא המטרה. צריכים לזכור שאנחנו חיים במרחב גלילי המאופיין בריבוי דתות, תרבויות ועדות. אנחנו חיים בשכנות טובה הרבה שנים, מאמין שכך יימשך – ולכן סגירת חתונה לא נעימה.

צריך לשאוף לאיזונים וסומך ידי על המשטרה, שגם היא מוגבלת. עיריית מעלות-תרשיחא, שמפגע הרעש נמצא בתחומה, אמורה לטפל. ממנה אני מצפה למשילות ואחריות להמשך חיים משותפים בגליל. פניתי אליהם, היו שיחות בנוכחות המשטרה ואנשי הדת. הרעש הרי מפריע גם לתושבי גבעת האורנים ותושבי תרשיחא עצמם, נוצרים ומוסלמים כאחד.

אנחנו פועלים גם מול הועדה לתכנון ובנייה לבדיקת כל המסמכים והאישורים להפעלת המסגד החדש. ומול משרד הפנים לאישור האימאם. אבל היה עדיף שלא להגיע למקום הזה, ולהתנהל מתוך שכנות טובה, התחשבות וערבות הדדית.

בעבר היה סיכום בנוגע להפניית הרמקולים שלא לכיוון הכפר ונעילת מערכת ההגברה בווליום סביר.

הרמקולים לא לכיוון הכפר, אבל עדיין מבחן התוצאה לא טוב ויש פתרונות. הצעתי לעיריית מעלות תרשיחא להציב רמקולים קטנים עם וי-פיי בתוך הרחובות לקריאת מואזין שקטה ונעימה. יש מערכות כאלו בערים באירופה. הצעתי אפילו השתתפות במימון, ולא נענינו.

נדל”ן בכפר ורדים

היכן עומד המשך פיתוח שלב ג’.

נמשיך להיאבק בחלוקת 50% מהקצאת הקרקעות לבניה פרטית לבני מקום וזאת בשיח עם שר האוצר, שר הבינוי והשיכון ורמ”י. בחמש השנים האחרונות לא המשכנו את פיתוח שכונה ב’ מהטעם הזה. מאמין שבקדנציה הבאה נגיע ליעד. יש ביקוש גדול לבני המקום.

במקביל, לפני חמש שנים התחלנו פעילות של הצערת הישוב. עוגן אחד זה דירות ובתים בתג מחיר לזוגות צעירים. יצרנו שיתוף פעולה עם יזמים והבנות שצמודי קרקע לבניה רוויה יהיו במודל דו משפחתי להוזלת המחיר.

דיור בר השגה בשילוב עוגן החינוך מהטובים בישראל – יוצר ביקושים למשפחות צעירות הרוצות חינוך מעולה ואקולוגיה ירוקה.

לשמחתי, אני רואה היום את שכונות הכרמים והמדורגים באכלוס מלא. מתחם קדמה בשלב ג’ נמכר יפה.  אני גם ער למחירי הנדלן בכפר שכמעט הוכפלו בחמש שנים. אנחנו רוצים להפעיל מכשיר חדש שנמצא בשוק, לא לסוציו-אקונומי 9, ובקרוב נביא בשורה.

והיא?

אנחנו לקראת בחירות… בקרוב נביא בשורה חשובה שלא היתה קיימת אצלנו עד כה. יש הפתעות….

ואזור התעסוקה?

שווקו 4 מגרשים בפארק אריאל שרון המשותף לכפר ורדים ומעלות-תרשיחא. כפיילוט. כרגע סיימנו מכרז לפיתוח הקרקע. בקדנציה הבאה נמשיך לשווק.

לשיטתי, אזורי התעסוקה בגליל לא יאוכלסו תעשיות עתירות ידע, עד שלא תוקם אוניברסיטה בגליל – שבוגריה יהוו משאב אנושי-תעסוקתי. כך קורה בכל אזור אוניברסיטאי. הממשלה צריכה לאמץ את החלטת הממשלה הקודמת להקמת אוניברסיטה בגליל.

לפני מספר חודשים, בראיון לערוץ 14, התראת על הפגיעה האפשרית בצביון הכפר. בעיקר על רקע של רכישת בתים על ידי בני מיעוטים. תוכל להרחיב?

אני לא רואה שינוי דמוגרפי בכפר בחמש שנים האחרונות. נכון שבשיווק הראשון בשלב ג’, 120 מגרשים, היו כמחצית מהרוכשים בני המגזר הערבי. אנחנו רואים את ניצני הבניה. אוכלוסיה טובה מאוד ואין שום פגיעה בצביון.

וכניסה של משפחות פשע לכפר?

לא רוצה להיכנס לזה בראיון.

לאחרונה פניתי אליך בנוגע למלונית בשלב ב’, וילה שכולה מושכרת לאירוח, וע”פ השכנים מהווה מפגע רעש וגם ללא טופס 4. השבת בלאקונית כי הטיפול באחריות הועדה לתכנון ובניה. מה עמדת המועצה?

לא קשור לעמדה, אלא לתב”ע האומרת שניתן להפעיל יחידות אירוח בתנאי שהבעלים גרים בבית. הפעלת וילה שלמה איננה חוקית, אלא אם הועדה אישרה שימוש חורג. במקרה כזה אין אישור כזה. בסמכות הועדה ובאחריות המועצה לא לאפשר את ההפעלה.

יש עוד מקרים כאלו?

היו בעבר, לפני תקופתי. אין תופעה כזאת.

אתה משתמש הרבה מאוד בהבחנה שיש למועצה אחריות ללא סמכות. אין דרכים יצירתיות, או הפעלת מנופי השפעה.

היכן שניתן עושים מאמץ. יזמתי את תכנית הפשרה בגולדן, שהיא יצירתית מאוד. וגם הפעילות שהזכרתי בנוגע לקו 368. זה היצירתיות של זיהוי כביש בין עירוני בתוך הכפר. להגיד שראש המועצה קוסם? הוא לא.

תחבורה

למי שעדין יוצא מהכפר ברכב פרטי, טרם הוסדרה היציאה לכיוון תפן כרמיאל ולכוון עין יעקב נהריה.

בטיפול.

למה לוקח כל כך הרבה זמן?

ככה עובדת המערכת במדינה.

אני לא יכול תכנן, לתקצב ולבנות לבד את התשתיות. אלו תקציבי חוץ.

ולו”ז?

מספר חודשים.

כבר שיבחת מספר פעמים את התכנית למסלול האצה לכיוון תפן, בפניה ימינה מהכפר. מה הפתרון למי שיגיע מכיוון תפן לכפר. עדיין מאוד קשה ומסוכן.

יהיה נתיב שמאלה, אי תנועה והפרדה בנויה.

עדיין פניה קשה ומסוכנת.

יש מתכנני תחבורה ואני נותן בהם אמון.

אתה שלם עם הפתרון הזה?

מאוד.

היציאה משלב ג’ חלקה על כביש משובש, בורות ומהמורות. לא מגיע לכולנו ובפרט לתושבים שכבר גרים בשכונה, יציאה יותר טובה ל-8833?

כולנו גדלנו ככה בכפר ורדים. כשנבנית שכונה חדשה, חיים עם תשתיות זמניות. תקצוב לתשתיות סופיות נעשה לאחר אכלוס 80% מהבתים, על מנת שהתשתיות לא תיהרסנה בשל המשך הבינוי. בשים האחרונות הגענו לבנות עם רמ”י שיש כבר 80% בינוי ברמת השלד – נעשה תשתיות. כך היה בשכונת לבונה. וכך יהיה גם בשלב ג’.

בקרוב גם תהיה יציאה מוסדרת עם כיכר על כביש 8833 בחלק המערבי של שלב ג’, לכיוון עין יעקב. גם כבישי הגישה הפנימיים יסללו בהתאם.

איכות סביבה

במהלך הקדנציה, היו מספר פניות של תושבים, כולל דרך כפרניק, להצבת פנלים סולאריים על גגות מבני הציבור בכפר. למה לא זה לא בוצע?

נבחן על ידי יועץ וההתכנות של הפרויקט נמוכה. אין לנו הרבה גגות ציבוריים בכפר.

ולמה לא לשים פנלים על הגגות, המעטים, שיש אפשרות?

לא הכל מספיקים בקדנציה אחת. נגיע גם לזה.

יש רשויות שמקבלות כסף רב מהחשמל הסולרי.

כי יש להם ריבוי גגות. לנו אין.

אבל ניתן היה לעשות משהו בנושא, אפילו קטן.

זה פחות כלכלי ויש גם סדרי עדיפויות. למשל, עשינו החלפת רכבי המועצה לחשמליים, עם תועלת אקולוגית וחיסכון של 200 אש”ח לשנה בעלויות הדלק.

מעולה. אבל לא בטוח שקשור.

בסוף יש משאבי זמן מצומצמים לפרויקטים ויש סדרי עדיפויות. נגיע גם לזה. אני חוזר שהעלות תועלת בכפר לגגות סולארים על מבני ציבור מאוד שולית.

היתה בכפר נטיעה מאסיבית ומבורכת של עצים. אלא שיש טענה כי ריבוי עצי התות האפגני, זה כמעט גחמה, היעדר גיוון וגם יהיה הרבה מאוד לכלוך.

אני אוהב צל ועצים ירוקים, אבל חסר הבנה בסוגי העצים. השאלה על סוג העצים צריכה להיות לחברי סיעת “כפר ורדים ירוק” שניהלו את הפרויקט, ויש להודות להם על כך. מציע לראות את הכוס המלאה שכמעט אין בכפר מדרכה ללא צל. טוב שהשיח על איזה פרי העץ מניב ולא מדוע חם על המדרכות.

כמו גם השיח על עלי שלכת. שמח שקיים מכיוון שהעלים נשרו מעץ שבימים החמים משמש להצללה ונראות המרחב הציבורי.

ולא מטריד אותך הלכלוך והיעדר הגיוון בנטיעות התותים, או בשדירת ההדרים?

כתושב אני נהנה לעצור, לקטוף ולאכול פרי. ולראות קהילתיות של אנשים שעוצרים בהליכה או בטיול, ונהנים מהפרי. לא מזמן ביקרתי בסורנטו והיה מדהים לראות מאות עצי לימון מניבי פרי לצד המדרכות. מראה מרהיב.

הוואדי הקסום, שהיה בעבר קסום, עכשיו מוזנח לגמרי. למה לא דאגתם לתחזק אותו?

כטקטיקה בתחילת הקדנציה, החלטתי שלא ייבנו מבני ציבור חדשים עד אשר נסיים שיפוץ מבני ציבור בני 40 שנה ויותר. לשמחתי סיימנו לשמר.

לפני מספר חודשים גייסתי 1.6 מלש”ח מקרן שטחים פתוחים ועוד 400 אש”ח מקרנות הרשות לפרויקט לשיקום הוואדי הקסום שיתחבר לפארק האקולוגי ולשבילים נוספים בכפר עם נקודות עניין כמו שיקום ברכת אסכנדר ליד המרכז המסחרי וחאן קהילתי ירוק בגינה הקהילתית. בקצה הוואדי הקסום, מתחת רחוב ארבל, מתוכנן דק פרי-סטייל לפעילות ספורטיבית, יוגה, טאצ’י וכו’. כל הפרויקט נמצא בתכנון מתקדם על ידי משרד אדריכלים ערן געש.

למה הוואדי לא טופל במשך השנים?

כי צריך לכך תקציב.

רק בפתח דבריך הסברת כי בנושא בינוי מבני ציבור העדפתם תחזוקה ושימור על פני בינוי. למה לא היה כך בוואדי הקסום.

יתכן ופספסנו. אבל היה בתכנית ולכן פעלתי לגיוס התקציב מהקרן לשטחים פתוחים.

לא יותר הגיוני להפנות משאבים שהופנו לפרויקטים של פיתוח כמו הפארק האקולוגי או שביל המייסדים לשימור הוואדי הקסום.

לא. כי הכספים היו צבועים ומוכתבים לשימושים ייעודיים.

שביל המייסדים הוקם בהמשך להחלטת מועצה קודמת. יש רצף שלטוני. את רומא בנו יותר לאט מאשר את המרחב הציבורי בכפר ורדים בחמש שנים האחרונות.

בשביל המייסדים היה אירוע מביך של הרס החורשה והאמוניטים. איך זה קרה?

היה תכנון של משרד אדריכלים מהטובים בארץ. עם תחילת העבודה קיבלנו פניות ממספר תושבים באשר לנזקים. ואכן זיהינו שהתוואי איננו הולם את הסביבה. עצרנו. תכננו חלופה אחרת, במעורבות של חבר המועצה יואב ניצב, והיום יש בהר דפנה פינת תצפית מהיפות בגליל המערבי. ירוקה ונגישה.

מי ראה ואישר את התכנית הראשונית שלא התאימה?

כולנו. לא שמנו לב. לעיתים גם בבית פרטי יש בפועל שינויים והתאמות. היופי שניתן לעצור, לבחון לתקן ולהתקדם.

יש מסקנות ניהוליות באשר לתקלה? אולי שיתוף ציבור?

יש ועדת בינוי בכפר ורדים שמרכזת את פעילות הפיתוח. התכנית הוצגה גם במליאת המועצה. הציבור מוזמן תמיד לישיבות מועצה. לצערי, או לשמחתי, כמעט ולא מגיעים. או מפאת חוסר עניין או בשל ביטחון ואמון מלא בהנהגת הישוב.

התכניות מוצגות גם בזירת השקיפות באתר המועצה. הקמנו באתר מתחם ייעודי לפרסום החלטות המועצה, פרוטוקולים של הועדות, המכרזים וכו’. הציבור מוזמן להתרשם.

מתחילת הקדנציה, ביוזמת חבר המועצה טוביה ארז, הנהגנו במה לתושב, בה כל אחד יכול להגיע חצי שעה לפני ישיבת המועצה ולהציג רעיון, הארה/הערה. פועלים בשקיפות מלאה.

דוברות המועצה מאוד מקרטעת. זה חלק משקיפות. כבר דיברו על כך לא אחת.

מסכים מאוד. חשבנו שנוכל לנהל זאת דרך עובדי המועצה, במטרה לחסוך את עלויות משרת דוברות או אאוטסורסינג. בפרספקטיבה זה לא עובד.

בקדנציה הקודמת זה עבד מצוין עם ענת מינסטר.

זה עניין נקודתי שלענת הייתה אוריינטציה תקשורתית. בכל מקרה, נראה שבקדנציה הבאה נצטרך לתקצב דוברות מסודרת. כנראה במיקור חוץ. עניין חשוב.

תחלופת עובדים

לפני מספר חודשים היה דו”ח, די קשה, של מבקרת המועצה בנוגע לניהול משאבי אנוש, הגדרות משרה וכו’.

הביקורת היא כלי ניהולי מדהים. אנחנו מיישמים את הדו”ח ובונים, בעזרת יעוץ חיצוני, מערך ניהול משאבי אנוש. שנסיים את הקמת התשתית, נוכל לגייס פונקציה לניהול ותחזוקת משאבי האנוש. מועצת כפר ורדים מאוד רזה. מן הסתם, במצב כזה יש נטייה לערוב תפקידים.

יחד עם זאת אני מרגיש את חדוות היצירה, העשיה והשירותיות של עובדי המועצה. זה עונג לנהל קבוצה איכותית כזו שכל יום רואה מול עיניה את טובת הציבור והשירות אליו. זה המקום, כראש המועצה ומייצג הקהילה, להודות לכל העובדים שלנו, כולל מערכות החינוך והמרכז הקהילתי – על היותם עבורנו.

במשך הקדנציה היתה תחלופה גבוהה של עובדים. נזכיר שתי מנהלות לשכה, שני מהנדסים, גזבר, מנכ”לית ופקח. היתה גם קליטה קצרה ולא מוצלחת של מנכ”ל ומנהל שפע.

היו גם עובדים נוספים שגם יצאו לפנסיה. זו דרכו של עולם. יתכן ובהתחלה היתה תחלופה גבוהה. ברשויות חלק מהפונקציות נקלטות דרך ועדות מכרזים, שלא תמיד מבינות מספיק. לוקח גם זמן לייצב את המערכת אחרי חילופי ראש רשות. בשנים האחרונות היציבות בקרב עובדי המועצה מעולה.

מה קורה עם בינוי מועדון גיל הזהב וחנות סיפורי בדים.

חשבנו לבנות כבר בקיץ הזה. החומרים נמצאים בועדה לתכנון ובניה. וממתינים לקבל היתר בניה כל יום. ברגע שיהיה היתר, נוכל להתחיל בבינוי המועדון בתקצוב מפעל הפייס וזאת אחרי עשרות שנים. בצמוד נבנה חנות סיפורי בדים נוחה ונגישה.

בעניין חנות יד 2 ומבנה המועצה. למעשה לא היתה אג’נדה להפרויקטים הללו, אלא נולדו בעקבות טריגר חיצוני. יוצר תחושה של מועצה נגררת ומגיבה ולא יוזמת.

יש מצבים כאלו וכאלו. המועצה שוכרת שנים את המשרדים בעלויות שלא הצדיקו הקמת מבנה למשרדי מועצה. לאחר מו”מ ולרצון הבעלים להעלות שכר דירה לחנות ולמועצה, בחנו כלכלית ואגמנו משאבים להפוך את הקמת מבנה המועצה לכדאי, כולל חלק משרדי ומסחרי. נמצאים בתהליך תכנון סופי ובוחנים הקמת מבנה בתקן ירוק מלא. שנסיים את התכנון נגיש בקשות להיתר ונתקדם.

שיתוף ציבור

כזכור, בית ספר קשת איננו עומד בתקנים לרעידות אדמה, ונדרש בינוי מחדש. הצגת במועצה חלופה מועדפת ליד אמירים, שנראה כי בשיתוף ציבור עורר התנגדות. היכן עומד כרגע?

בכנס השתתפו כארבעים מהורי קשת, מתוך כמה מאות. הצגנו את החלופות לבינוי מחדש בתקציב של כעשרים מיליון ₪ שגויס ממשרד החינוך. הועלו חלופות נוספות על ידי ההורים שהועברו לבדיקה תכנונית והנדסית. בסוף ההחלטה תתקבל על ידי צוות של מנהלת אגף החינוך, מנהלת בית החינוך והנהגת ההורים.

יש מצב לשיתוף ציבור יותר רחב? יש הרבה מאוד בעלי עניין בנושא.

כן. נשתף את הציבור.

היתה כוונה לשיתוף ציבור, או שהיה רק בעקבות המחאה והדרישה הציבורית? כי בישיבת המועצה היתה תחושה שיש חלופה מוסכמת וסגורה להקמת קריית חינוך ליד אמירים.

כמו כל ארגון המנוהל נכון, פרויקטים מוצגים ראשית לדירקטוריון, שהם חברי המועצה. ולאחר מכן משותפים לעובדים וללקוחות. אין זה אומר שמתקבלת החלטה. זהו תזרים הזרימה הנכון לשיתוף וקבלת החלטות. כל אמירה אחרת היא ספקולציה.

פוליטיקה

הקמת קואליציה מקיר לקיר. זה אולי מקל עליך, אבל קיימת גם תחושה של שלטון יחיד והיעדר שיח ציבורי תוסס. כמעט לא ראיתי ויכוחים או דיוני עומק במליאה. אולי על זוטות.

נעשה סדר. אף אחד ובטח לא אני תכנן קואליציה מקיר לקיר. אופוזיציה היא דבר חשוב, אבל בכפר ורדים מאז ומתמיד כל חברי המועצה מתנדבים לטובת הכפר. כך גם היה הפעם. לאחר הבחירות היו במועצה 7 סיעות שונות, והיה בלוק חוסם שרצה להתאחד לקואליציה – וכך היה.

לפני ישיבות המועצה, יש דיונים בהנהלה, שם נאמרות הסתייגויות ויש ויכוחים. כאשר אנחנו בשלים, הנושאים מגיעים לדיון במליאה, ואכן מתקבלים פה אחד. לשמחתי כל חברי המועצה תמכו בהחלטות מהטעם הפשוט שהיו טובות לכפר ורדים. בבחירות הקרובות התושבים יוכלו לשפוט בקלפי את החלטות המועצה בחמש השנים האחרונות.

לסיום, מה עמדך בנוגע להפיכה המשטרית?

אני ראש רשות. וכואב לי גם ברמה האישית הקרע בחברה הישראלית. אני חושב שלראש רשות, לבטח שמזוהה במפלגה מסוימת ואני במחנה בממלכתי, לא טוב היותו משתתף במחאה ומכניס את השיח הפוליטי ישראלי לתוך הישוב. מנהיג צריך להנהיג את החברה שלו. לצערי, הנהגת המדינה לא מצליחה לייצר איחוי של השסע.

תודה רבה ובהצלחה.

לכולם כמובן…

*הערה: בשל קוצר היריעה והזמן, יתכן ונשמטו נושאים שונים מהריאיון.

בכל אופן, אין התייחסות להטבות המס, משום שהנושא נמצא כרגע בהמתנה לדיון בבג”צ שהוגש לפני מספר חודשים.

**

ראיון עם ניר שילה, מועמד לראשות כפר ורדים