האשה המוטרדת, הגבר המתפלל, השכן הספורטיבי ואני המתבוננת – כולנו "שחקנים"?
האשה המוטרדת, הגבר המתפלל, השכן הספורטיבי ואני המתבוננת – כולנו "שחקנים"?
להתעורר מחלום החיים, מה פירוש?
הבוקר שבת, המכוניות פזורות לאורך הרחוב, הכל ישנים.
אישה עוברת עם כלבה הלבן (כלבה נראה מאושר ושמח בחלקו ואילו היא לא עונה לברכת בוקר הטוב שלי ופניה מביעות דאגה), גבר יוצא לתפילה, מברך אותי בניע יד, שכנו נוסע לריצה אולי או להליכה, מתבונן בי בסקרנות חשדנית ללא שמץ של ידידות.
קבוצת עורבים מתעופפת, נוף של ים וגלים הנראים ככתמי לבן נעים, גבעות ירוקות, זיכרון אהבה ראשונה המעלה בי את הגעגוע הממאן להירפא…
יושבת על ספסל וקופלת רגלי, נהנית מבוקר קייצי ומעונן קריר מעט ומשיב נפש, שמחה להשכים.
נזכרת בסצינת הבועה מתוך הסרט "המופע של טרומן" (שביים פיטר וייר), ונדמה לי שכל התמונות שחלפו הם תפקידים שכל אחד ממלא, כולל אני המתבוננת בכל… כלומר, וכאן מתעוררת הבנה או מחשבה שהיקום כולו מורכב מבני אדם הממלאים תפקידים שונים ומאמינים שזה "מי שהם באמת".
האומנם? להיות מי שאנחנו באמת האם גם זו הצגה ותפקיד?
סידרה בטלוויזיה או סיפור שאנחנו מאמינים בו?
"אני כזה", "אני אחר מכולם", "אני אמיתי מכולם", "הם משחקים" וכו'.
השארת תגובה