ייִדישע פֿאַנטאַזיע


כפרניק אתר אינטרנט קהילתי כפר ורדים גליל מערבי
קתדרה כפר ורדים

עמית ויסברגר, בן כפר ורדים, במופע כליזמר במאר"ג ב-14/12/13

כפרניק  ויסברג ייִדישע פֿאַנטאַזיע

 

עמית ויסברגר, בן כפר ורדים, במופע כליזמר במאר"ג ב-14/12/13

 

המוסיקה של יהדות מזרח אירופה, או כפי שהיא מכונה "כליזמר" – התפתחה באופן אורגאני במשך מאות שנים. כמו לכל נפש גם לה יש הורים: אב ואם. אביה הוא האיזור הגיאוגרפי בו צמחה – המרחב אשר בין הים הבאלטי לים השחור. לפיכך, היא בת למשפחה מוסיקלית גדולה וענפה וניכרות בה היטב השפעות סלאביות, רומניות, צועניות, תורכיות… אמה היא המסורת והתרבות היהודית: השירה החזנית, הדבקות החסידית… ומצד זה ירשה את הדבר ההוא המבדיל אותה מסגנונות מוסיקליים אחרים. הוא הדבר אשר לא ניתן להגדירו או לתרגם אותו לתווים ואשר ניתן אולי לכנס במושג המעורפל: "יידישע-נשומע" (נשמה יהודית).

הרבה לפני שהקלרינט והאקורדיאון הפכו שם נרדף לכליזמר – הייתה מוסיקה זו מוסיקה של כלי מיתר. שלושה כלי נגינה טיפוסיים למוסיקת הכליזמר בגירסתה הישנה – הכינור, הצימבלום והצ'לו – מציירים יחדיו תמונת נוף נוסטאלגית ורחוקה. הכינור מתווה את קווי המתאר העדינים של פסגות הרי הקרפטים. הצימבלום הוא עשרות הפעמונים התלויים לצוואר הכבשים בעדר המלחך עשב. הצ'לו מעניק לתמונה מיימד שלישי – הוא המייה חרישת הבוקעת ממעבה היער. האם זו נהמתו של דב או שמא שירת החזן העולה מן העיירה הקטנה, אי שם בעמק?

רפרטואר השלישיה לקוח מהקלטות ארכיון. חומרים נדירים אלו (הקלטותיו של ו. בעלף, ז'וזף סולינסקי, ארכיון מוישה ברגובסקי, ארכיון אוניברסיטת קייב, אוסף רות רובין, אוסף קיסלגוף ועוד) אשר הוקלטו בתחילת המאה שעברה, משמשים יותר מאשר השראה ל"יידישע פאנטאזיע". מדובר במורה-דרך של ממש. כמו צוות של ארכיאולוגים, מתחקים חברי הלהקה אחר כל פרט ופרט בסאונד המטושטש ומנסים לשחזרו ולהחיותו. פה ושם משולב סאונד הארכיון עצמו במופע ובכך ניתנת במה לצליל המחוספס, המקורי של החומר והמרגש הזה.

המסע אליו מזמינה "יידישע פאנטאזיע" את המאזין, הוא אם כן לא רק במרחב, אלא בעיקר בזמן. מסע אל תקופה בה הטבע היה חזק מהאדם, והאדם הסתגל אליו בצניעות… תקופה שבה בחתונות לא רק שמחו ורקדו אלא גם בכו… תקופה שבה למילה "אלוהים", "גוט" – היה שימוש יומיומי ומובן: שם החיבה שלו היה "גוטניו", והמוסיקה (ולפעמים גם וודקה…) היו שמותיו הנרדפים.  

 

 

המופע  "ייִדישע פֿאַנטאַזיע" במוצ"ש 14/12/13 במארג כפר ורדים בהשתתפות:

עמית ויסברגר (ישראל): כינור, שירה

גאאל בראנת'ום (צרפת): צ'לו, שירה

מיהאי טרסטיאן (מולדאביה): צימבל, צימבלום.

 

כרטיסים במחיר 60 ש"ח במכירה מוקדמת בקתדרה 052-5224922 ו"בחנות בכפר" במרכז מסחרי כפר ורדים.

 

 

 

 

 

**

 

כמעט כמו באיזו אגדה חסידית עם מוסר השכל, הייתה דרכי אל הכליזמר הייתה ארוכה ונפתלת…

כינור למדתי כבר כילד (ארבע שנים בקונסרבטוריון למוסיקה בירושלים). אבל אחר כך, כשגדלתי כבר לא התאימו לי המורה הקלאסי והנוקשה ממוצא צ׳כי, התרגילים, התווים, המשמעת… ובעצם גם לא הכלי עצמו. בתור נער עברתי אם כן לסקסופון ולג׳אז – כלי ותחום הרבה יותר ״סקסיים״.

אבל גם עם הסקסופון לא התמדתי יותר מארבע שנים ואחרי הצבא, כשהתחלתי במסכת נדודי הארוכים על פני אירופה, אימצתי לי כחברי לוויה קלים וקלילים יותר – גיטרה ומפוחית… אל הכינור חזרתי הרבה יותר מאוחר, באחד ממסעותי המפורסמים יותר: אותו מסע (״הזוי״ יגידו מי שיגידו) בעגלה רתומה לסוס מצרפת לירושלים. (ראה: ״עגלה לשלום״). ננדנו שנתיים בדרכים יחד עם האקורדיאוניסט ברונו והוא זה שבזכותו גיליתי את את ה״פולק-מיוזיק״ (מוסיקה עממית). זה כבר היה צעד התקרבות ראשון לכליזמר, כי גם הכליזמר, כמו המוסיקה שניגן ברונו על האקורדיאון שלו היא במהותה מוסיקה לריקודים, מוסיקה שלומדים משמיעה ולא מתווים, מוסיקה שחיי הנדודים, עגלות, סוסים ומדורה מתאימים לה מאוד כתפאורה.

 

אבל היו עוד כמה תחנות בדרך: כשהגעתי ארצה ב-2005 חיפשתי אנשים לנגן איתם באותה הרוח שבה ניגנתי עם ברונו. הכי קרוב לזה שמצאתי הייתה להקה של מוסיקה אירית בטבעון. אז כמו כל כנר ״פולק״ בארץ ניגנתי קצת אירי… אחר כך הכרתי את פרנסואה, צרפתי שחי בארץ והקים את להקת ״לה וואש קירי״. הלהקה ביצעה מנגינות עממיות מכל העולם: סלט של מוסיקה אירית, צרפתית, צוענית, שוודית ובלקנית… אחד המרכיבים בסלט העשיר הזה היה גם רפרטואר צנוע של שתיים או שלוש מנגינות כליזמר ושיר אחד ביידיש… כך בסופו של דבר ובאופן ארוני למדי למדתי את קטעי הכליזמר הראשונים שלי בישראל, אבל דווקא ממורה צרפתי!

כשחזרתי לצרפת לפני כשבע שנים, היו לי אמביציות להקים להקה משלי, מין ״לה וואש קירי״ משלי. אבל מהר מאוד הבנתי שבצרפת כבר שבעו מלהקות מוסיקת עולם שמייצרות ״סלטים״. הקהל הצרפתי ציפה ממני שאתן לו משהו יותר אותנטי ויותר ספציפי, וכך, בלית ברירה (כביכול), ״נדחקתי״ יותר ויותר לנישה היהודית במוסיקה. כאן, בגולה, נכונה לי הפתעה: מוסיקת הכליזמר היא בשיא האופנה! בכל עיר קטנה יש לפחות שתיים שלוש להקות המנגנות ניגוני כליזמר בעיבוד כזה או אחר. גם אני הקמתי את להקתי הראשונה: ״משיגענע״. ראו בי ״מומחה״ בגלל מוצאי הישראלי, המבטא והשפם. אבל האמת היא שרק התחלתי ללמוד והמומחה האמיתי היה ז׳רום, אקורדיאוניסט בן גילי שהכרתי שנה אחרי הגעתי לצרפת. ז׳רום השמיע לי קטעי ארכיון בני יותר ממאה שנה. הוא הסביר לי שכליזמר אמיתי זה לא רק להכיר את המנגינות אלא בעיקר איך לנגן אותן. נחשף בפני עולם שלם של קישוטים וסגנון עשיר ומורכב שהיה דרוש להשקיע זמן רב כדי לדעת להפיק אותו עם הכינור. כמו ללמוד לדבר שפה אבל עם המבטא המאוד ספיציפי שלה. כל זה היה אמנם חדש לי, אבל באיזה שהוא אופן מסתורי גם מוכר: כאילו כל הצלילים הללו, הידע הזה, הקרעכצים והדריידעלעך (שמות של קישוטים מוסיקליים בכליזמר) היו חבויים רדומים בתוכי. האם באמת מדובר במשהו שעבר איכשהו בגנים מסבא וסבתא האשכנזיים שלי והצליח לשרוד דור וחצי של הדחקה והכחשה תרבותית? לא ברור. אבל מה שבטוח הוא שבשלב הזה כבר התרחש אצלי המפץ הגדול (דער גרוייסע בום): אני הפכתי לכליזמר בכל רמ״ח אברי. הקמתי עם ז׳רום את בייגלע אורקעסטרא (תזמורת כליזמר בת 17 נגנים), התחלתי ללמוד יידיש ולשיר ביידיש ומהר מאוד הפכתי מתלמיד למורה והתחלתי להעביר סדנאות…

נכון להיום אני ממשיך לנגן בבייגלע אורקעסטרא (״משיגענע״ לעומת זאת כבר לא קיימת) ושותף בעוד 9 פרוייקטים מוסיקליים אחרים שכולם קשורים בדרך זו או אחרת לכלייזמר. אני מנחה סדנאות ברחבי אירופה, נותן הרצאות, נובר בארכיונים… בכל פעם שאני מגיע לארץ אני משתדל לנגן גם פה ולהביא עמי מעט כליזמר לארץ המאובטחת.

הסצינה הכליזמרית בארץ מתפתחת לאט ובביישנות. זה לא פשוט. אמנם יש פה שתיים-שלוש להקות טובות שעושות עבודה יפה ואמיצה אבל בגדול המוסיקה הזו עדיין עושה פה לאנשים חלחלה, אסוצייציה של שואה או של דוסים. אני נאבק בזה, נאבק בפרצופים שאבא שלי עושה כשאני שר ביידיש… (הוא דוגמא קלאסית לדור שחונך לשנוא יידיש וכל מה שקשור בתרבות היידית – הוריו אמנם דיברו יידיש אבל לא איתו, והשפה הזו כמו גם המוסיקה הכליזמרית מייצגת בעיניו כל מה שעלוב, מרגיז ומגוחך ביהודי האשכנזי, הגלותי).

 

בחנוכה שעבר הקרנו פה בארץ את הסרט התיעודי ״מסע הכליזמורים״ (סרט שעשתה אשתי אוד על סיבוב ההופעות של בייגלע אורקעסטרא בישראל ב-2009). ולאחר הסרט התקיימו שיחות עם הקהל ומופע מוסיקלי קצר. זה היה מרגש. בכפר ורדים, הישוב שבו גרה עד היום אמא שלי ושבו העברתי את שנות העשרה שלי, הגיעו יותר משבעים איש ובקושי היה מקום באולם הקטן של מועדון גיל הזהב…

 

השנה אני מגיע לארץ עם ההרכב החדש שלי: יידישע פאנטאזיע. (ראה קישור למטה). מדובר בשלישייה שעמה אני צולל עמוק יותר מתמיד לתוך מקורות הכליזמר. רחוק למדי ממה שתשמעו מן הסתם בפסטיבל הכליזמרים בצפת… בהרכב מנגנים כינור, צ׳לו וצימבלום* – שלושה כלים טיפוסיים לכליזמר ה״עתיק״, הכליזמר בגירסתו האירופאית הישנה, קודם עידן הקלרינט והאקורדיאון, וקודם ההגירה המאסיבית של יהודי מזרח אירופה לאמריקה שם השתנתה מוסיקת הכליזמר כשהתחילה להיות מושפעת מג׳אז… אני מכנה לפעים את הכליזמר שאנו מנגנים ביידישע פאנטאזיע ״כליזמר-קאמרי״ – כי מדובר בהרכב קטן של כלי מייתר והוא רחוק למדי מהקלישאות הנפוצות לגבי כליזמר כמוסיקה קולנית, פרועה או בכיינית. כל הרפרטואר של הלהקה לקוח היישר מתוך ארכיונים נדירים. רוב הקטעים שלנו שאנו מבצעים לא הוקלטו ע״י אף הרכב קיים. אנחנו לא שרים ״טום בלאלייקה״ או ״ידישע מאמע״… לפעמים משולב סאונד הארכיון המרגש במופע עצמו וכך נוצר כביכול חיבור ישיר בינינו הנגנים של היום, בין הקהל ובין הכליזמרים האנונימיים שהוקלטו לפני מאה שנים.

 

אני נרגש וסקרן להופיע עם הפרוייקט המיוחד הזה פה בארץ. אי אפשר לומר שאנחנו ״מחזירים עטרה ליושנה״ מכיוון שהכליזמר מעולם לא היה באמת חלק מהתרבות הישראלית והוא נוצר כמובן בתנאי הגלות – ובכל זאת זה מעניין ומיוחד לנגד את המוסיקה הזו לציבור הישראלי. בואו אם כן לשמוע ולגלות משהו קרוב-רחוק מכם. זיי געזונט!

 

עמית ויסברגר.

 

סיבוב ההופעות של יידישע פאנטאזיע בישראל:

http://my.zikinf.com/yiddishefantazye

 

יום שישי 13 דצמבר – כליל, קפה כליל

מוצ״ש 14 דצמבר – כפר ורדים, מאר"ג

יום שני 16 דצמבר – תל אביב, המרכז למוסיקה ע״ש פיליציה בלומנטל

יום חמישי 19 דצמבר – ירושלים, בית אביחי

 

*הצימבלום הוא כלי נפוץ מאוד במזרח אירופה, בייחוד ברומניה ומולדאביה, והיה גם שכיח בלהקות הכליזמר המסורתיות. מדובר ב״סבא של הפסנתר״ – מין שולחן שעליו מתוחים עשרות מייתרים אשר מקישים עליהם בפטישונים. (דומה גם לסנטורי היווני). נגן הצימבלום בשלישיית ״יידישע פאנטאזיע״ הוא מיהאי טריסטיאן, ממומא מולדאבי, ווירטואוז אמיתי של הכלי המדהים הזה.

 

 

תגובות פייסבוק


4 תגובות

  1. ashift3bqh8m הגב

    zlslgl3o
    erythromycin atenolol diclofenac epolamine seroquel for anxiety

  2. ashiftslqad3 הגב
  3. Jamerep הגב

    Online Generic Levitra JamePab
    Vigra cialis Comprar Cialis Generico En Andorra Adresse Xenical Sans Ordonnance Generic Celebrex India

  4. איתנה נוסבאום הגב

    מעוניינת לבדוק הזמנת מופע
    אצלינו .
    אשמח אם תחזור ל0524588032

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן