דותן לוי פרסם הבוקר ב”כלכליסט” כתבה על אי סדרים בהתנהלות ועד מושב עין יעקב, והחלטת רשמת האגודות השיתופיות למנות תחתיו “ועד ממונה” – וזאת בעקבות חשדות, לכאורה, ב”ספסרות” בקרקעות ההרחבה וניגודי עניינים.

על-פי כלכליסט, אנשי האגודה החקלאית שיתופית של עין יעקב “השתלטו” על מגרשי ההרחבה והתנהלו כאילו נמצאים בבעלותם הפרטית. בשל כך, קבעה הרשמת, כי יש להדיח את הוועד המנהל של המושב ולמנות ועד ממונה, אשר יקצה את המגרשים מחדש.
על פי הפרסום, חברי האגודה קבעו מי יקבל את המגרשים, ושמרו את רובם למקורבים; היו כאלו שספסרו במגרשים במאות אלפי שקלים למגרש בודד; האגודה חייבה את רוכשי המגרשים לשלם עבור שירותים לאנשי מקצוע ששכרה; הסכום נגבה עבור הפיתוח
היה כפול מהמותר, ובסך הכל נגבו כ־12 מיליון שקל מעל המותר.

בעין יעקב יש 81 “נחלות” חקלאיות. עם השנים בוצעו בו כמה הרחבות, וההרחבה שבה עוסקת החקירה היא תוספת של 61 מגרשים, שהחלו לקדם ב־2012. התב”ע אושרה ב־2019, ומאז אישורה החל המושב לנהל רשומות של התושבים שביקשו להצטרף למיזם.
עוד נכתב בכלכליסט, כי למרות חובת הנהלת האגודה לפרסם ולפתוח את ההרשמה גם לתושבים שאינם מתגוררים במושב ואינם קשורים לחברי האגודה – הם לא עשו כן.
באפריל 2023 גם החליטו כי יקבעו מי יקבל את המגרשים והכינו רשימת מומלצים ל־63 בעלי נחלות, שחתמו מי הבן או הבת המומלץ לקבלת המגרש. כן התכוונו לתת מגרשים לשישה חברי מושב, שלא ברשימה.
מהחקירה של רשם העמותות עלה, כי מזכיר האגודה טען כי מדובר בתיקון “עוול היסטורי” משנות ה-80, כאשר תוכננה הגדלת המושב ב־95 מגרשים שלא מומשה במלואה. לטענתו, רשימת 63 הנחלות מורכבת מאלו שלא קיבלו מגרשים בעבר.
בחקירה נמצא כי רק לאחר שחלק מבעלי הנחלות במושב לא הצליחו לשלם את הוצאות הפיתוח, אנשי האגודה איפשרו רישום מבחוץ כדי שהפרויקט לא ייעצר.
עוד נמצא בחקירה כי היו ניגודי עניינים בקבלת ההחלטות ובמינוי אנשי המקצוע:
*עורכת הדין שמונתה לטפל ברוכשים, שחויבו לשלם לה 1,500 שקל למגרש, היא אחיינית של חבר אגודה ויו”ר ועדת הקבלה האזורית, ואחיינית של אשתו של מזכיר האגודה. כמו כן אחותה מועמדת לקבלת מגרש.
*חבר מושב שעבד במועצה האזורית שימש גם כיו”ר ועדת הקבלה האזורית, ובנו היה אחד המומלצים לקבל מגרש.
*בן דודו של יו”ר ועד האגודה, שקיבל בעבר מגרש בהרחבה קודמת ומכר אותו, וכעת הוא מקבל עוד מגרש – עבור בתו.
*גביית סכומים נוספים עבור אנשי מקצוע חיצוניים, ללא אישור. למשל, 3,000 שקל עבור פרויקטורית, שתפקידה להביא הסכם פיתוח מרמ”י. מדובר בחברת ליכוד ופעילה חברתית, ששימשה בעברה כחברת מועצה במעלה יוסף. לאחר פטירתה, לא ברור מה עלה עם הכספים ששולמו לה.
בכתבתו של דותן לוי ב”כלכליסט”, עוד דוגמאות רבות לשחיתות, לכאורה.
לפני כשלוש שנים נשלחו מכתבי תלונה על ידי מספר חברי מושב שחששו כי ההרחבה מקודמת בצורה “בעייתית” – וחיזקו את החשדות בנוגע להתנהלות ואילצו את כל הגורמים (רמ”י, רשם האגודות ומשרד השיכון) לעצור ולבחון מחדש את ההרחבה.
להלן התגובות המלאות מתוך כלכליסט:
מזכיר האגודה אבי שומר אמר בתגובה: “כל ההרחבה היא משטח המושב, והתפיסה שלנו אומרת שהקרקעות האלה צריכות לאכלס את חברי המושב. ייתכן שזה לא תואם את החוק של רשות מקרקעי ישראל, אבל השכל הישר אומר שכך צריך לעשות. הכוונה שלנו היתה טהורה”.
בנוגע לחשד לספסרות אמר שומר, “הוועד לא היה מודע לכך ולא נתן לכך יד, והפרטים שהחוקרת ציינה לגבי חבר מושב שהוקצה לו מגרש וביקש להעביר אותו מעולם לא הגיעו אלינו”.
לגבי הגבייה העודפת אמר שומר: “יש בעין יעקב שיפועים גדולים במגרשים, שדורשים גם פיתוח פנימי. רצינו להקל על בעלי המגרשים ולסגור עם חברת הנדסה שתפתח את המגרשים עבור כולם ובמחיר ממוצע כולל. עכשיו אומרים לנו שזה כספים אסורים, אבל מה המשמעות? מי יעשה את הפיתוח לבעלי המגרשים? לפעמים יש שיקול דעת”.
לגבי הפרויקטורית אמר שומר: “זו היתה דרישה של המתיישבים, שאמרו שאין להם זמן לטפל בבירוקרטיה ובמסמכים. היא אכן נפטרה, אבל העבירה את הכסף בצו ירושה לבת שלה והם ממשיכים לטפל בכך. לגבי עורכת הדין, היא לקחה סכום פעוט עבור הטיפול המשפטי”.
השארת תגובה


















