“שכונות צמיחה” בזרעית, אדמית, דפנה, משגב-עם ויפתח

בזמן שביישובי הגבול הצפוני ממשיכים להתמודד עם אתגרי החזרה לשגרה, מהלך רחב היקף לחיזוק הקהילות יוצא לדרך:

במנהלת תנופה לצפון, יחד עם החטיבה להתיישבות, משרד הבינוי והשיכון והתנועה הקיבוצית, מקדמים בימים אלה הקמה של מאות יחידות דיור חדשות ביישובי הגדר, במטרה לאפשר למשפחות חדשות להגיע לצפון ולהשתלב בקהילות.

היעד שהציבה המנהלת שאפתני: 100 אלף תושבים חדשים בתוך עשור.

במרכז המהלך נמצאות “שכונות הצמיחה” – מתחמי מגורים שנועדו לתת מענה למשפחות שרוצות לעבור ליישובי הגליל, אך מתמודדות עם פער של שנים בין רכישת מגרש לבין השלמת בניית בית הקבע. במסגרת התוכנית מוכשרים שטחים, מוצבים מבנים יבילים ומשופצים מבנים קיימים, כדי לאפשר למשפחות להיכנס ליישוב, להתחיל את חייהן בקהילה ולבנות במקביל את בית הקבע שלהן.

אחד היישובים שבהם המהלך כבר קורם עור וגידים הוא זרעית, השייך למועצה האזורית מעלה יוסף בגליל המערבי.

בימים אלה מוצבות ביישוב 15 קרווילות, באחת מהן עתידה להתגורר משפחת שמורק שעברה לזרעית ומחכה לבית הקבע שלה שנבנה בימים אלו.

יצחק שמורק, מורה שעבר לגליל יחד עם אשתו וילדיו סיפר: “אנחנו לא עוד משפחה שגרה בסתם מקום, אנחנו רוצים להיות משמעותיים הצפון מאיר לנו, אנחנו באים ורוצים ליישב את הגליל. יש פה איכות חיים מטורפת, אנחנו פשוט מרגישים כאילו חיים בתוך חופשה בשבועיים מאז שהגענו לזרעית. אנחנו מאוד מרוצים מההחלטה והמהלך שלנו”.

הקרווילות מוצבות בימים אלה בחמישה יישובים במקביל – דפנה, זרעית, משגב עם, יפתח ואדמית. בסך הכול מדובר ב-66 מבנים יבילים שיוצבו בחמשת היישובים וצפויים להתאכלס במהלך 2026. במנהלת מסבירים כי המטרה היא לפתור את אחת הבעיות המרכזיות שהקשו עד כה על משפחות שביקשו לעבור לצפון: היכן להתגורר בתקופה שבין קבלת המגרש לבין הכניסה לבית הקבע. המדינה מסבסדת את עלויות פיתוח המגרשים בסכום של עד 450 אלף שקל, כך שמשפחה משלמת כ-100 אלף שקל בלבד, ומשרת מילואים כ-50 אלף שקל. אלא שגם לאחר רכישת המגרש, בניית בית עשויה להימשך כשנתיים.

“שכונת הצמיחה” נועדה לשמש בדיוק כגשר הזה – לאפשר למשפחה להגיע כבר עכשיו, להתגורר ביישוב ולהשתלב בקהילה, בזמן שבית הקבע הולך ונבנה. גם בכל הנוגע לקרקע מדובר בהטבה משמעותית. לפי ההערכות, שיעור הסבסוד הממוצע עשוי להגיע לכ-90% מעלות המגרש, בהתאם ליישוב ולתנאים. עם זאת, התוכנית רחבה הרבה יותר ממכרזי קרקע. היקף שתי החלטות הממשלה הנוגעות ליישובי צמודי הגדר עומד על למעלה מ-1.4 מיליארד שקל, והן כוללות גם תקציבים לפיתוח תשתיות ומבני ציבור ולחיזוק הקהילות הקיימות וקליטת משפחות חדשות.

“מצמיחים את הצפון, ממש במובן הפשוט של המילה”, אומר אביעד פרידמן, ראש מנהלת תנופה לצפון. “בזרעית מונחות בימים אלה קרווילות על קרקע שהוכשרה בשבילן, ובדפנה, באדמית, ביפתח ובמשגב עם קורה בדיוק אותו דבר. במקביל, במלכיה ובמעיין ברוך אנחנו בשלבים מתקדמים בשיפוץ הדירות. בסך הכול מדובר ב-307 יחידות דיור ב-19 יישובים לאורך הגדר. היישובים האלה הם השורה הראשונה של ההתיישבות הישראלית, וכל משפחה שמצטרפת אליהם מחזקת לא רק את היישוב שלה אלא את מקומה של המדינה כאן. זו הציונות של 2026, והיא נמדדת בבתים, בקהילות ובאנשים שבוחרים לחיות כאן.

“משפחה שבוחרת בגליל צריכה מקום לגור בו עד שהבית שלה עומד, וזה בדיוק מה שאנחנו מניחים כאן על הקרקע. לפחות 60% מהיחידות שמורות למשפחות חדשות, שנקלטות לתוך הקהילות הוותיקות, והמבנים בנויים לחמישים שנה לפחות – כך שכל משפחה שתעבור לבית קבע תפנה את מקומה למשפחה הבאה שתצטרף. זה צעד ראשון ביעד שהצבנו לעצמנו בתנופה: 100 אלף תושבים חדשים בחבל תנופה בעשור הקרוב”.

צילום: מנהלת תנופה לצפון