רחוב רותם: זיכרון בצל הקורונה


עליזה כ”ץ: המעמד לא פחות מרגש אותי מטקס בבית העלמין * סיפרתי על בעלי, יצחק דל ז”ל, בעל עיטור צל”ש הרמטכ”ל שנהרג במלחמת יום הכיפורים * מרגישה ערבות הדדית, שייכות וזיכרון אישי

 

כפרניק WhatsApp-Image-2020-04-28-at-12.42.35-scaled רחוב רותם: זיכרון בצל הקורונה
טקס זיכרון ברחוב רותם

 

רעיון שהתחיל יומיים לפני יום הזיכרון על-ידי טובה פריאל, התקבל כמובן בברכה ועבר מיד לפסים מעשיים. כמו תמיד, טובה ואנוכי שילבנו ידיים, קבענו מקום התכנסות, יידענו את תושבי הרחוב, בחרנו תכנים והתרגשנו מההיענות הנפלאה של משפחת פחימה להיות שותפים פעילים בטקס.

 

כפרניק WhatsApp-Image-2020-04-28-at-12.42.34-1-scaled רחוב רותם: זיכרון בצל הקורונה

 

ערב יום הזיכרון – בין בית מס’ 24 ל-26 ברחוב רותם מצטופפים אנשים במרחק, עומדים בצפירת הדומייה, מרכינים ראש ושרים יחד את “התקווה”.

יום הזיכרון – תושבים בחולצות לבנות מגיעים בשקט לרחבת גבעת האנטנה להשתתף בטקס. שוב צפירת דומייה. קריאת “יזכור” ע”י משה פחימה. אהרון פריאל מספר על בן דודו, סא”ל צביקה עופר בעל עיטור גבורה, שנהרג בוואדי קלט וזיכרונות ילדות מהבילוי בכל חופש גדול בכפר אז”ר אצל הדודים.

אני מספרת על בעלי, יצחק דל ז”ל בעל עיטור צל”ש הרמטכ”ל שנהרג במלחמת יום הכיפורים באזור “אל על” בעת שטיפל בפצועים, בבית חולים שדה, תחת אש האויב. בסיום דברי אמרתי: “המעמד הזה, שהוא שונה מכל טקס זיכרון שהשתתפתי בו בעבר, לא פחות מרגש אותי מטקס בבית העלמין. נכון שהמשפחה חסרה לי אבל כאן אני מרגישה ערבות הדדית, שייכות וזיכרון אישי. כאן אני חשה את הקרבה של הקהילה שלי שאותה אני אוהבת ואיתה אני נפגשת, יותר מאשר כל שנה ואולי זו הסיבה שפתחתי את ליבי בפניכם. הקורונה אמנם גזרה עלינו ריחוק פיזי אבל לא גזרה עלינו ריחוק הלבבות. היא קירבה את הלבבות ואני מקווה לעוד שנים רבות”.

 

כפרניק WhatsApp-Image-2020-04-28-at-12.44.23-scaled רחוב רותם: זיכרון בצל הקורונה
עליזה כ”ץ וקרן אור פחימה

 

קרן אור פחימה ריגשה אותנו בשיר הנפלא “החול יזכור” ובשיר “ארים ראשי”. השיר האחרון “כולנו רקמה אנושית אחת” כמעט נעל את הטקס. סיימנו בשירת “התקווה”.

טובה פריאל כתבה אחר כך בוואטסאפ: “הייתי בהרבה מעמדים אבל היום, במסגרת המצומצמת, זה הרעיד לי את הלב ואת הנשמה…”

רוחמה פחימה כתבה: “תודה לכם על ההזדמנות להכיר. זה היה יום מכונן מבחינתנו. ממש ממש מרגש. שנדע עוד ימים טובים. וגם אנחנו שולחים חיבוק מרחוק.”

ברוריה קרוא כתבה בפייסבוק: היום, יותר מבעבר, אני מודה שאני ומשפחתי גרים בכפר ורדים, ויותר מכך ברחוב רותם. היציאה לרחוב אתמול בערב לשמע הצפירה, דקה דומייה ביחד ושירת ההמנון, והיום הטקס שמשפחת פחימה, טובה פריאל ועליזה כ”ץ ארגנו, נוגעים ללב ומחזקים אותנו. כולנו רקמה אנושית אחת, שמאפשרת פתיחות וחיבוק של ביחד. תודה מקרב לב למארגנים.

עליזה כ”ץ

 

צילום: בן עמי מוסק


השארת תגובה

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן