גול עצמי ל”ירוקים”


עופר כהן: בחירות נקיות וסביבתיות * אייל שמואלי: לא לשלטי בחירות * קרן דרוקמן אדיב: להגביל גודל השלטים * יואב ניצב: פועלים ע”פ ההחלטה * עודד שלומות: דגל שחור ל”ירוקים”

 

כפרניק WhatsApp-Image-2018-09-02-at-18.40.08-300x225 גול עצמי ל"ירוקים"
שילוט החוצות של הסיעה הירוקה

בישיבת מליאת מ.מ. כפר ורדים שנערכה לאחרונה, ביקש ראש המועצה, סיון יחיאלי, להעלות להצבעה הצעתו “להימנעות משלטי חוצות פוליטיים על הבתים ובשטחים הציבוריים, וזאת מטעמי איכות הסביבה – למעט ביום הבחירות ובתנאי שהשלטים יוכלו להיות מוסרים בקלות בסוף היום”.

הצעתו זו נתקלה בהתנגדות יואב ניצב, נציג “הירוקים” שאמר ב”גילוי נאות” שסיעתו כבר החלה בהצבת שילוט בבתים. לאחר דיון קצר התקבלה הצעה חדשה המתייחסת להימנעות משילוט רק בשטחים הציבוריים, אך מאשרת שילוט על בתים פרטיים.

 

זמן קצר לאחר מכן, פנה עופר כהן במכתב למתמודדים:

ידידיי המתמודדים לראשות המועצה בכפר ורדים שלום,

אני פונה אליכם בעקבות ישיבת המועצה בה הוחלט לאפשר תליית שלטי בחירות בחצרות בתים פרטיים.

כידוע, בעקבות החלטת מועצה בקדנציה הקודמת שהגבילה את הפרסומים למקומות בודדים בכפר, המרחב הציבורי בכפר כמעט נקי מפרסומים. בעיניי ובעיני חבריי לרשימה, המסורת של אי תליית שלטי בחירות בכפר, מוסיפה כבוד רב למערכות הבחירות בכפר ואנחנו צריכים לאמצה גם בבחירות הקרובות. עלינו להוות דוגמא אישית ולא להיות אלו שפוגעים בנוף ובסביבה.

כפר ורדים היקר לכולנו מהווה מודל בנושא המיחזור. בואו נהווה מודל גם בנושא זה ונמנע מלפגוע בחזות הכפר כפי שקורה בישובים אחרים.

באופן אישי, אמנע מלתלות שלטי בחירות בשטחים ציבוריים ובבתים פרטיים ואשמח אם תצטרפו אלי וביחד נשאיר את הסביבה בכפר נקיה משלטי בחירות.

 בואו נפעל ביחד לבחירות נקיות (תרתי משמע) גם תוך שמירה על תעמולת בחירות נקייה וסביבתית.

שנה טובה! עופר כהן

 

לבקשתנו, קיבלנו התייחסות, חלקית, לדברי כהן של שני מועמדים ושל “הסיעה הירוקה”, וזאת לאחר פניה לכולם:

אייל שמואלי: בכל תקופות הבחירות בעבר, כפר ורדים הצטיין וזכה לשבחים פנימיים וחיצוניים עקב מערכת בחירות טהורה ונקיה. אני ממליץ לאמץ את שיטות העבר ולכבד את הסטטוס קוו הקיים ולשמר את הכפר כמקום נקי משלטי בחירות למעט ביום הבחירות עצמו, ובלבד שמיד למחרת ידאגו צוותי המתמודדים להוריד שילוט זה בעצמם.

 

קרן דרוקמן אדיב: לאור פנייתו של עופר כהן, מציעה לבחון שוב את הצעתה של חברתי לסיעה, דבירה גזית, אשר נמנעה בהצבעה, להגביל את גודל השילוט. הצעתנו להגביל עד לגודל של 1.20/80.  עם זאת, אציין, כי על כל חבר מועצה ומועמד לראשות בפרט, לדעת לכבד את החלטות הרוב שמתקבלות גם אם לא מסכים להן, במידת הצורך להיות אחראיים על החלטה שלקחו. זו מהות הדמוקרטיה.

 

יואב ניצב (יו”ר הסיעה הירוקה”): פועלים על פי החלטת המועצה שהתקבלה פה אחד.

**

 

ברצוני לציין כי בפנייתי (עודד שלומות, עורך כפרניק) לקבלת תגובת המתמודדים על מכתבו של כהן, ציינתי גם את עמדתי בסוגיה, וברצוני להרחיב מעט כאן:

לא היה בכוונתי להתערב במערכת הבחירות, אבל אחד הקריטריונים החשובים בכלל, ובמנהיגת בפרט הוא, Walk the talk. לכן מפתיע ומאכזב שדווקא “הסיעה הירוקה” החלה עם שילוט הבחירות. נכון שהשלטים הנם קטנים יחסית, אבל הדבר עלול להיות מדרון חלקלק ופתח לשילוט גדול ומכוער בהמשך מערכת הבחירות למועצה, כמו גם בבחירות הארציות לכנסת.

חוששני שגם הגדרת גודל השלט, כפי שמציעות דבירה וקרן, לא יעזור, משום שייפרץ “המחסום ההתנהגותי”. כל מי שמסתובב בימים אלו (ובבחירות ארציות) ברחבי הארץ לא יכול להתעלם מהזיהום הסביבתי והתודעתי…

בואו נשאיר, עד כמה שניתן, את הכפר כ”שמורת טבע” נקיה.

כפרניק WhatsApp-Image-2018-09-02-at-18.40.0811-300x225 גול עצמי ל"ירוקים"
דגל שחור על השילוט “הירוק”…

ועוד מילה על “הירוקים”: כל חיי אני רואה עצמי כבעל אג’נדה סביבתית ובמשך שנים רבות עוסק בנושאים אלו באופן אישי ופרקטי ובטורים שכתבתי במספר מגאזינים ארציים.

לתפיסתי, החלטת “הירוקים” על הצבת השלטים איננה רק “הזויה” ו”בלתי סבירה”, היא אוקסימורון מוחלט לאג’נדה הירוקה, ומציבה סימן שאלה ענק על שיקול הדעת של ראשי הסיעה.

ייתכן וההחלטה הראשונית על השלטים התקבלה בפיזור דעת ובחוסר מחשבה. ניחא. קורה.

אבל לאחר הצעתו של יחיאלי במועצה, מכתבו של כהן, דברים שהעברתי בע”פ ובכתב ליואב ניצב ולאחד מידידי ב”תנועה הירוקה” – ההתעקשות “הירוקה” על השילוט, היא לא פחות מדגל שחור ומכוער המתנוסס מעל הסיעה הירוקה, שאם לא תשנה את עמדתה, איננה ראויה לייצג את תושבי כפר ורדים “הירוקים” במועצה.

גם סיעות ומועמדים אחרים שיזהמו את המרחב הציבורי ואת השיח הציבורי – אינם ראויים לקולנו.

מ.ש.ל.

 

תגובות פייסבוק


תגובה אחת

  1. שי זלצר הגב

    אנחנו טובעים בזבל.
    בשנתיים האחרונות אני חורש יחד עם בני הצעיר אייל את שביל ישראל מצפון לדרום. אי אפשר שלא לבכות כשרואים את כמות הזבל הפזורה בכל מקום. זוהי המכה של כדור הארץ שאנחנו ובנינו ובני בנינו עתידים לסבול ממנה עד שאיכות החיים ואיכות הסביבה יהיו מושגים שלומדים בשיעור היסטוריה.
    הדבר בידנו לעצור את ההדרדרות. בידי כל אחד ואחד מאיתנו.
    כולנו מכירים את כל חמשת המועמדים ואת הרשימות המתמודדות ואין צורך למרוח את פרצופיהם בחוצות הכפר, לא לפני הבחירות, לא ביום הבחירות ולא בכלל, לא בשלט גדול ולא בשלט קטן. הדמוקרטיה לא “צריכה” את זה.
    גם אם יאספו השלטים עד האחרון שבהם, הם ימצאו את דרכם לאשפה ויוסיפו לזיהום הסביבתי.
    יואילו המועמדים והרשימות לדבר עם התושבים, להסביר ולשכנע, בכל דרך אלקטרונית ובעל פה, באופן ישיר ובאמצעות הפעילים, בחוגי בית, במרכז המסחרי ובאירועים ציבוריים. אפשר להגיע לכל בוחר ובוחרת גם מבלי לזהם את הכפר והסביבה.
    בחירות דמוקרטיות התנהלו בכפר בעבר, בהצלחה רבה, ויתנהלו בעתיד בצורה טובה לא פחות. וככל שנייצר פחות אשפה, לכל מטרה שהיא, כן ייטב.

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן