לא צריך לנסוע לפרובנס


לבנדר בכפר ורדים
דורית קראוס גבאי

 

לבנדר אמיתי (Lavandula Angustifolia 'Vera') בכפר ורדים.

כפרניק  בברעם_1  לא צריך לנסוע לפרובנס

לבנדר אמיתי (Lavandula Angustifolia 'Vera') בכפר ורדים.

 

 

כפרניק  בברעם_0  לא צריך לנסוע לפרובנס

 

 

התמונה צולמה בקיבוץ ברעם לפני 9 שנים וזאת היתה הדחיפה האמיתית ש"אפשר לעשות את זה גם בארץ" ולא חייבים לטוס לפרובנס כדי ליהנות מהצבע המדהים, הניחוח המסתורי והמוצרים הרבים שניתן להפיק ממנו.

וכמו רבים אחרים, נשבתי בקסמו. טבעתי בהמון חלוקות בוטניות לסוגי לבנדר (אנגלי, ספרדי, צרפתי) מינים, תת-מינים, ובני כלאיים. מסתבר שהלבנדר ה"אמיתי" הוא ה-מלך מבחינת הארומה, וריכוז החומרים הפעילים מהם ניתן להפיק שמנים אתריים המשמשים לתעשיות הקוסמטיקה (סבונים, שפתונים, קרמים וכד'), לריפוי (מזרז ריפוי פצעים, אנטי בקטריאלי, מחטא רב עצמה, מעולה לטיפול בכוויות, לעיסוי והקלת כאבי שרירים, מקל על בעיות נשימה, מפחית לחץ דם ועוד), ולשיפור איכות החיים (הריח משרה רוגע, ושתיית תה מחליטת פרחי לבנדר עוזרת להירדם ומשפרת השינה). הנועזים משלבים פרחי לבנדר באפיה, בישול והכנת גלידות.

גננים בארץ שהתנסו בגידול זני לבנדר לנוי, אמרו שקשה ל"אמיתי" בארצנו. מגדלים שניסו לגדלו מסחרית, אמרו שזה לא כלכלי. הספרות המקצועית מספרת שהוא מעדיף רום של לפחות 800  מטר מעל גובה פני הים, מעל 900 מ"מ גשם (וגם בקיץ) וקרקעות גריות (עדיפות ל-7 PH). כפר ורדים לא עונה על כל הדרישות, אבל החלטתי לנסות. אולי נצליח ל"אקלם" אותו לתנאים שלנו? בשביל מה שלחו אותי ללמוד בפקולטה? (למדתי גם חקלאות, בדיחה משפחתית…)

כיום אנחנו בעיצומו של הניסוי שהחל לפני כ-5 שנים. הזרעים של ה"אמיתי" שהובאו מספרד וצרפת הונבטו, והועברו לאדמה. רובם מתו. 7 התפתחו והפכו לצמחי אם לריבוי. בעזרת הורמון השרשה הייחורים הצליחו להשתרש. כ-100 ייחורים הועברו לעציצים והתפתחו יפה לשתילים ומה שנותר זה למצוא מקום לשתול.

ואז הוקמה הגינה הקהילתית. נוצר השילוב המושלם: יש מקום, יש שתילים, יש בקהילת הכפר קהילת אנשים מיוחדת שיכולה ליהנות מעבודת קטיף, שזירת זרים טריים ויבשים ובעתיד אולי הכנת מוצרים נוספים (המוצרים ימכרו במארג, טיפה נוספת לכיסוי ים התקציב הנדרש לקיומם) ולהנאת כל מתעניין ועובר אורח שמוכן לעצור ולהטעין חושים.

באפריל השנה נשתלו כ-80 שתילים שנקלטו מצוין, העמיקו והתפתחו. ביוני התחילו לפרוח והשבוע בעזרת יעקב (בתמונה) התחלנו לקטוף, להפריד בין הפרחים היבשים והטריים, לשזור זרים ולמכור במארג.

זהו היבול הראשון. מעט זרים טריים, (מקסימים וריחניים באגרטל) ומעט זרים יבשים (לריח טבעי למכונית, לריח טוב בבית ולהרחקת עש בארונות הבגדים, או סתם לקישוט), במחיר סמלי ולמטרה טובה.

וכבר נערכים לשנה הבאה. נצרף עוד ידיים ולבבות, נעשה עוד ייחורים שיהפכו לשתילים והיבול יגדל בשנה הבאה.

זוהי הזדמנות להגיד תודה:
ליזמי ומקימי הגינה הקהילתית – צילה, הילל, דורית, נתן, אוליבר, דוד ר., דוד ב. והילל על המקום, השותפות, העידוד. למועצה שאפשרה להגשים היוזמה. לאיתי מנהל בית בחורש התלהב, העז ללגום תה לבנדר, וחיבר את יעקב. ליעקב שביחד עם עבודת קטיף, מיון ושזירה אנחנו עושים כיף גדול. למירב מנהלת המארג שמאפשרת להתחלה הקטנה של הפיכת חלום למוצר נמכר. והלוואי שנצליח בשנה הבאה להגדיל את כמות הזרים והמוצרים להנאת כולם.

 

 

 מוזמנים לבקר ולהשתכר (מהריח),

 דורית קראוס גבאי 054-2173132

 


0 תגובות

  1. בית בחורש הגב

    מדהים!!!!!
    פשוט יפה ומחמם את הלב

  2. א. הגב

    ניחוח של שלווה
    תודה

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן