חילופי שלטון בכפר


כפרניק אתר אינטרנט קהילתי כפר ורדים גליל מערבי
מנוח שמלץ

כשביססתי את מעמדי בכפר, שימשתי כבורר בין משפחות מסוכסכות ושכנים נזעמים

כפרניק 6b-2 חילופי שלטון בכפר

 

"מיני סערה" פרצה בכפר כאשר אריאלה ורטהיימר בקשה לתרום ולהציב מספר פסלים של עופות כדוגמת הנשרים הדורסים, כמו כן פסל של סוס ערבי אצילי, למען ישמשו את תושבי הכפר כמוקד דקורטיבי והילדים יוכלו לטפס ולשחק על חלקם. הסתובבתי איתה ועם הפסלת במספר נקודות בכפר, עד שהוחלט להציבם בפארק המשחקים בכניסה לכפר. לאחר הצבתם עלו קולות נגד ובעד. הפסלים מקשטים את פארק המשחקים עד היום.

 

דמויות נוספות מאותה תקופה שסייעו בידי להיכנס לאווירת רמת השירות בכפר היו:

שלומי מרחוב שניר שהיה מטלפן למועצה כל אימת שלחץ המים ירד בביתו ובעיקר בחודשי בקיץ, בעקבות השקיית הגינון הציבורי. לאחר שנזף ביהודית הועבר אלי וצרח, "מה אתה חושב לעצמך זו תקופת הועד המנהל"… לא הבנתי מה כוונתו, ולא הצלחתי להכניס מילה לשצף דבריו, ניסיתי לפגוש אותו מספר פעמים, לראות את הפנים שמאחורי הטלפון. ולאחר מספר ניסיונות התפנה והתרצה, וכך התוודעתי אל האיש, מקווה שנרגע בינתיים. והיו, אדם דרוקס ומייק רוסק ז"ל שנהגו לשוחח עמי בטלפון כמעט מדי יום ביומו ולפעמים פעמיים ביום, בימים שלא נפגשתי איתם בסיור היומי שלי ברחבי הכפר. שוחחנו על מפגעים ונושאים שונים שהציקו להם, על רעיונות והצעות ייעול למכביר.

בתקופה זו ושנים לאחר מכן כל שיחות הטלפון שהגיעו למועצה, לאחר שעות הפעילות נותבו אלי, שמשתי כמוקדן 106 (והיו לילות שהתהפכתי במיטתי עד השעה בה המועצה החלה "יום פעילות" חדש ב-8:00, מדי יום ביומו.) כך צברתי לי "מכרים" רבים ודרכם למדתי את תחושות התושבים וצרכי התנהלות הכפר.

פגשתי גם את אלי מלין מוותיקי הכפר ובעליו של העיתון "עלי ורדים". כשטרם הגעתי למועצה, בזמן שניהלתי את עסקי הקודם "מטריית שירותים", הפצתי את העיתון לישובי המועצה, שהוציא במוא"ז משגב.

כאשר התחלתי לבסס את מעמדי ותפקידי בכפר, שימשתי לא אחת כבורר בין משפחות מסוכסכות ושכנים נזעמים, שביקשו את עזרתי וייצבתי את מעמדי כבחור נחמד וכבורר הגון.

לאחר שעשיתי שנתיים בתפקיד התקיימו בחירות לראשות המועצה, בבחירות אלו, נבחר לראשות המועצה ד"ר אריה ברן. מוטי דביר סיים את תפקידו ועזב את כפר ורדים ואת ביתו ששכר ברחוב חרמון כשנה קודם לכן, לטובת עסקיו הפרטיים. בתקופת כהונתו של מוטי הוא הצליח לקדם את הכפר ולפתחו גם בתקציבים שוטפים ותבר"ים (תקציב בלתי רגיל) שהצליח לגייס ממשרדי הממשלה השונים. מוטי דאג גם ליחצן את פעילות המועצה בראשותו מעל כל במה אפשרית. כמו כן "הונחה אבן הפינה" להקמת בית הכנסת ובטכס השתתפו נציג משרד הפנים. כן נוכחו שאשא דוד שהיה פעיל בתחום הדת, אדם דרוקס ז"ל ותושבים נוספים. את הפרוכת רכשה המועצה מיעל הרפז, בת זוגתו לשעבר של סטף.

עם מוטי אני שומר על קשר רופף עד היום.

 

 

ד"ר אריה ברן, תושב הכפר ובין מקימיו, היה שנים יו"ר ועד משתכני כפר ורדים, ומקורב למשפחת וורטהיימר. אריה היה גם מנכ"ל החברה לפיתוח כפר ורדים, ואיש הביצוע שלו היה דב טל המכונה דובי. לימים מנכ"ל החברה לפיתוח שגייס את בידרמן עופר לעוזרו, את המשולש סגרה שולה מור ז"ל מזכירת החברה לפיתוח במשך כ-15 שנה, עובדת מסורה ואשתו של גבי מור עוזרי במחלקת האחזקה.

היות והייתי מזוהה עם מוטי דביר, שהיה בתקופה זו ביחסים מתוחים עם סטף וורטהיימר והחברה לפיתוח כפר ורדים, מיד לאחר פרסום תוצאות הבחירות בקשנו אופיר אורן הגזבר ואנוכי להיפגש עם אריה ברן, להבהיר לו שאנחנו מוכנים לסיים את תפקידנו במועצה. אריה הבהיר לנו חד משמעית שאין בכוונתו להביא עמו למשרות האמון אנשים אחרים, ובקש שנמשיך בתפקידנו.

יחסי העבודה עם אריה היו מצוינים, שיטת עבודתו הייתה נינוחה. אדם שקט, צנוע ושקול, ונעים הליכות, וזאת בניגוד ללחץ ששרר סביב העבודה עם מוטי דביר. מאריה "נדבקתי" בחיידק של איסוף ניירות ופסולת מתעופפת, תוך כדי שיטוט בכפר. אריה נהג במשך שנים, עוד בהיותו יו"ר הועד המנהל ובהליכתו הרגלית ברחבי הכפר, לאסוף תוך כדי כך, ניירות ושקיות, והיה מאוד רגיש לניקיון הכפר.

סיפר לי אחד מחברי הועד המנהל, שהיה חבר בפורום "הפרלמנט" של הכפר שנהג להתכנס כל יום חמישי באחד מבתי הקפה באזור, כי לקראת יום הולדתו ה… של אריה ברן, רכשו לו מתנה: מקל עם צבת לאיסוף הניירת ושקיות הפלסטיק ע"מ שלא יתכופף וישמור על גבו. הנחייה ברוח זו יצאה גם למחלקת האחזקה בניהולי.

 

למאמר הקודם של מנוח

 

לבלוג של מנוח שמלץ

 

 

 


0 תגובות

  1. ותיקה הגב

    אתה מדייק בפרטים
    למנוח,אין כמוך. נעים להזכר. היכן הם הימים ההם?

השארת תגובה

Array
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן