עודד שלומות
בגרמניה של 1960 חיפשו עובדים ומצאו אנשים
סרט בקולנוע עבורי זו חגיגה אמיתית.
נטו אמנות, ללא פרסומות, ללא מחיאות כפיים והמולת רקע.
לצפות בסרט בטלוויזיה זה ממש ממש-ממש כשאין ברירה, וגם אם יש… אני מוותרת מראש על התענוג על פי רוב, כי עם מכשיר קדמוני שיש בביתי (שבדרך כלל רק מעלה אבק או מייצר רעש מיותר), החוויה די מיותרת, נעדרת עוצמה.
לסרט אני הולכת בהתכווננות מלאה. בציפיה. אני יושבת לי באולם, בדרך כלל על כורסא נוחה, מול מסך גדול, סאונד טוב, ללא הפרעות. כולי נשאבת לחוויה. חיה את הסרט במלוא החושים. זה זורק אותי לעולם אחר ואני מתנתקת מכל מה שהיה בעולמי שניה לפני כיבוי האורות. קשיי מזג אויר ומרחק לא מהווים מחסום כלשהו בהחלטה, זה אפילו בבחינת משהו שנהנים ממנו ככל שמתאמצים.
אמש אמנם לא ממש התאמצתי, כי הסרט "אלמאניה שלי" הוקרן בהיכל התרבות במעלות.
נהניתי מכל אחת מ-97 הדקות שלו… עשוי להפליא, אנושי, חמים, מלא הומור ומרגש.
אם לא הייתם אז שווה לראותו בפעם אחרת.
על מהגרים שעוזבים מולדת ויוצאים לעבוד בארץ אחרת נגעו באמת בדי הרבה סרטים וכל אחד מהם מזווית מעניינת שמלמדת אותנו להתבונן באחר, בזר. ראיתי כמה טובים ונפלאים בנושא, מעוררי מחשבה והרבה עצב שכרוך בנושא רגיש זה.
0 תגובות
השארת תגובה
ההתלהבות של חגית לא נשארת רק
ההתלהבות של חגית לא נשארת רק איתה אלא היא חולקת עם הקוראים את החויות והרגשות.כרגיל כתיבה מופלאה ונוגעת ללב.אולי ניתן לפתוח מדור של מבקרת הסרטים(לתשומת לב העורך)וכולנו ניצא נשכרים.
חגיתוש , כתבת יפה. מכל עבודת
חגיתוש , כתבת יפה. מכל עבודת החקר שאני עושה , אבדתי את החמלה לאותם מהגרים . הם אלה האחראים לתעמולה החולנית ולהפצת השנאה כלפי מדינת ישראל.
חגיתי שלי
גם אני נהנתי מאד מהסרט המדהים הזה
בניגוד אליך אני מהמתקשרים בפה ולא בכתב. ןאת כותבת חבל על הזמן
הסרט מלא ברגשות כמוך
אוהבת אותך יעל
אלמאניה שלי
בשנים האחרונות אינני אוהב את ההליכה לקולנוע . בזמנו הייתי מבלה רבות מול האקרן הגדול הכסוף אך ברבות הימים ערכו ירד יחד איתו ירדה גם איכות הקהל ועלה משך הזמן בו משדרים פרסומות בווליום בלתי נסבל,גם השקט שליווה את הסרטים נגוז והיה כלא היה . רעשים צווחות פיצוחי הפופקורן הם מוסיקת לוואי בכל סרט
אבל אודה ולא אבוש לאחר קריאה של ההתרשמות של חגית אני ארוץ לראות את הסרט כי למרות שחגית איננה מבקרת סרטים מקצועיים אני סומך על שיפוטה יותר מאשר על שיפוט כל אותם “מקצוענים”. אני מזהיר עצמי מראש אולי לא אסחף כמו חגית כי אותם מהגרים הפכו ברבות הימים לראשי החץ לשנאת יהודים לשנאת הציונות ולשנאת ישראל
אלמניה שלי
סרט מעולה,בהמלצתך החמה צפיתי ונהנתי ,תודה על תיאורך הממצא והמדוייק,צחוק הגורל בהמשך לנושא המהגרים,כיום הם ובניהם ובני בניהם,אזרחי גרמניה “העושים להם בית ספר” בתרבות הייקית,נשמח להמלצות נוספות,שוב תודה .
אלמניה שלי
כתיבתך..מרגשת כמו כל דבר שאת נוגעת.
דן