אליעזר (לס / לסלי) שטוך נפטר בשיבה טובה באפריל 2023, במלאת לו 97 שנים, בביתו בכפר ורדים.
נולד בקייפ-טאון דרום אפריקה, לדוב ומיני שטוך. המשפחה התגוררה בכפר קטן באזור קייפטאון. לאחר גמר לימודיו באוניברסיטת קייפטאון ללימודי גאודזיה, החליט לעלות ארצה בעקבות אירועים היסטוריים של הקמת מדינת ישראל ומצב אפרטהייד בדרום אפריקה.
לס שטוך הצטרף להכשרה של הבונים ועלה בשנת 1950 עם הגרעין. תחילה מספר חודשים באפיקים וטירונות צבאית – ובהמשך הצטרפו לקיבוץ צרעה שהיה עדיין משלט.
לס היה חבר קיבוץ פעיל, עזר בהכנת ישוב הקבע (לאחר המעבר מהמשלט) ובמדידות של שטחי חקלאות מטעים וכרמים. בין שאר תפקידיו היה חצרן ורפתן.
בשנת 1953 לס הגיש מועמדותו למשרה להוראת אסטרונומיה והתקבל לטכניון לפקולטה להנדסה אזרחית שעדיין שכנה בבניין הישן בהדר הכרמל.
באוקטובר אותה שנה נישאו לסלי ורינה לבית שבל. ההכרות ביניהם החלה עוד בתקופת ההכשרה בדרום אפריקה ואח”כ בקיבוץ צרעה אילו הגיעה רינה בשנת 1951. עם נישואיהם עברו יחד לחיפה.
לס עבד בטכניון כ-35 שנים כמרצה וחוקר בתחום הגאודזיה במסגרת הפקולטה להנדסה אזרחית. היה מעורב מקצועית במספר פרויקטים לאומיים ביניהם המוביל ארצי, נמל חיפה ועוד.
בטכניון הצטרף למקהלה בניצוחי של דליה אטלס. בין יתר תחביביו היה כדורת הדשא שהיה מבין מקימי המועדון בחיפה וגם שם עזר במדידות ובתחזוקה שוטפת.
לס והמשפחה שליוותה אותו הכירו את העולם הרחב בעיקר בנסיעות לצרכי עבודתו:
בשנים 1959-1960 יצא למכון ITC בדלפט הולנד ללימודי תואר שני בפוטוגרמטריה. במהלך תקופה זו הכיר ויצר קשרים משמעותיים עם קולגות מארצות שונות. קשרים מיוחדים נוצרו עם מנהל המכון פרופ’ סכמרהורן ופרופ ואן-דה-וויילר המנחה לימים לעבודת הדוקטורט. שפת האפרקאנס השגורה בפיו , הנימוסים וההליכות המכובדות תרמו לכך.
1964-1966 לימד בגאנה באוניברסיטת נקרומה שבקומאסי.
בנוסף יצא למספר שבתונים בקנדה, שוויץ, טקסס ארה”ב ואוניברסיטת קייפטאון פעמים מספר. בכל המקומות בהם שהה, השאיר את חותמו הן מקצועית והן בקהילה שלימים “שמו את ישראל על המפה” בעקבות הכרות זו.
האהבה שלו לפסנתר החלה בגיל צעיר ושטוך המשיך לנגן לאורך כל ימי חייו. אהב במיוחד דואטים עם אחותו בל ובהמשך עם השכנה שוש והנכד רואי.
לאחר היציאה לפנסיה, בשנת 1991, עברו לס ורינה מחיפה לכפר ורדים ונהנו לצור קשרים וחברויות חדשות. במיוחד מההזדמנות להקדיש זמן לעוד תחביבים: כמו התנדבות לעזור לתמידי תיכון במתמטיקה. לס היה בין מקימי מועדון הפטנק בכפר ושחקן נלהב. תרם ונהנה מחוג ההאזנה למוזיקה, מעבודה בגינה, טיולים, ציור, ועוד.
הגיע להפגנות נגד השחיתות השלטונית אפילו בכיסא גלגלים בעזרת דינש מקרלה שטיפל בו נאמנה.
איש משפחה אהוב ואוהב: בן זוג, אבא וסבא שזכה אף להכיר את ניניו.
כתבת ארכיון על רינה ולסלי בהפגנות
3 תגובות
השארת תגובה
איש יקר ואהוב. לא נשכח.
מרגש וסיפור מענין ומיוחד
יהי זכרו ברוך