מעיפים את ממשלת הטרלול

זה הזמן להתעורר. בחירות עכשיו.

הפגנות נגד ממשלת המחדל והטרפת בכל הארץ ובגליל המערבי: צומת אלקוש, כרמיאל ונהריה.

איתמר ברגר ממובילי המחאה בגליל המערבי:

עוד מוצ”ש מתקרב. גם אותו ניתן לפתוח בבית. מול הטלוויזיה. לבהות בייאוש בעוד מסיבת עיתונאים. שוב אותן תשובות זחוחות, מנותקות ואטומות. שוב התחמקות מנשיאה באחריות. שוב מילים ריקות במקום פתרונות. שוב החטופים לא הכי חשובים. שוב אף מילה על היום שאחרי. בצפון ובדרום. לא שהיה להם מושג ביום שלפני. שוב לשקוע בתסכול, בזעם, בייאוש ובחוסר אונים.

או להתעורר על החיים שלנו. לקום ולעשות-מעשה. לתבוע מנבחרי הציבור לעבוד למען הציבור. או להחליף אותם. לצאת לשטח. כן, דווקא בגלל שבמקביל מתחוללת מלחמה. לכבוש את הרחובות. בירושלים, בתל אביב, בקיסריה, בחיפה, בכרמיאל.

או אצלנו, בגליל המערבי.

מוצ”ש, 17:00, צומת נהריה, סמוך למרחב המוגן שבכניסה לקניון ארנה.

**

אסף רומנו, מפגיני כרמיאל והסביבה:

ממשלת בן גביר סמוטריץ׳ דוהרת לתהום. דוהרת. פרט לעזה פרט לצפון יש להם תוכניות לכל המזרח התיכון עם החלטות של אצבע בעין למוסלמים בראמדן. מלחמת גוג ומגוג ונהרות של דם היא חלק מאמונתם ההזויה שונאת האדם, והם מקדמים אותה בלי למצמץ. האיש הסגול מקיסריה מבוהל ורועד מאפשרות איבוד השלטון ומאפשר להם להוביל. וערמת חדלי האישים הנקראים שרי וחברי הכנסת של הליכוד? חבל להכביר מילים על כזה עולב. והמפלגות החרדיות? איך הוא אמר? ״מה רע פה? מה קשור מלחמה לממשלה?״     אתם דואגים? אתם חושבים שישראל איבדה את שפיותה? אתם זועמים? אין מה לשבת עם הזעם הזה מול הטלוויזיה. אין מה לשבת בבית. אין מה להתלונן עם חברים. פשוט הביאו אנשים. פשוט תביאו אנשים וצאו לרחובות. בכל הארץ. בכל מקום. בקרוב נצא בלי לחזור עד שיסתיים. אין שום ברירה אחרת. ובינתיים? שבת 24/2/24. בשעה שש (18:00) צומת כרמיאל על כביש עכו צפת אנחנו צרכים אלפים על מנת להרעיד את כל הגליל. הביאו ובואו. הגיעו מים עד נפש.

**

פואז חוסיין, ממובילי מחאת חורפיש / צומת אלקוש:

קבינט המלחמה, לרבות ראש הממשלה, מוליכים שולל את החברה הישראלית.

היה מחדל גדול. המלחמה הוכרעה בשביעי לאוקטובר, וכל מה שקרה אחר כך אשליה אחת גדולה.

החטופים לא בסדר עדיפות ראשון, המנהיגות ממשיכה לטפס על עץ גבוה, לא שומעת אפילו לארה”ב, בת הברית של המדינה. אולי תוחמץ הזדמנות היסטורית וחד פעמית לפתור את הסכסוך על-ידי הקמת מדינה פלסטינאית והסכם שלום והכרה הדדית.

עמדת הקבינט הזויה ומדאיגה, והיא מנותקת מן המציאות. אחרי השביעי באוקטובר הם עובדים על פי הרגש והאינטרס האישי ולא על פי השכל והשפיות.