סיון יחיאלי: לעבר חברת המופת שאנחנו רוצים ויכולים להיות.
הלהקה מפיג'י עושה שמייח!
כפר ורדים
חוגג עצמאות
סיון יחיאלי: נמהל קצת מהרוך האנושי, המכיל, הסבלני והשקט של יום הזיכרון אל המולת חיינו ונעשה עוד כברת דרך אל עבר חברת המופת שאנחנו רוצים ויכולים להיות. בואו נעשה זאת כאן, אצלנו בכפר, בגליל ובכל מדינת ישראל.
הלהקה מפיג'י עושה שמייח!
**
אתמול חגגה קהילת כפר ורדים את יום העצמאות ה-68 למדינת ישראל.
הערב נפתח בטקס מעבר מיום הזיכרון לחללי מערכות צה"ל ליום העצמאות. הרכבים של מרכז המוסיקה שרו וניגנו וילדי כיתות א' בבית הספר קשת הופיעו במחרוזת שירים לכבוד יום העצמאות. הטקס ננעל במופע זיקוקים. בסיום הטקס נהנו תושבי כפר ורדים מהפנינג יום עצמאות ובו היו מגוון פעילויות לכל הגילאים.
הפתעה במדרחוב: להקת ריקוד של צבא פיג'י בכפר ורדים… (צילום: אלה שחף)
סיון יחיאלי, ראש המועצה שנשא דברים במהלך הטקס אמר: " השקיעה תמיד יפה בכפר ורדים. הגליל הירוק יורד מערבה לים, השמיים משנים את צבעם וערב של יום חדש יורד על מדינת ישראל. אבל גם הצבעים הרכים של השקיעה אינם מצליחים לרכך את גודל השינוי הדרמטי שעושה עם ישראל, החברה הישראלית, מיום הזיכרון ליום העצמאות.
הקשר בין שני הימים האלה ברור וישר. יום זיכרון קשה וכואב בו מחיר הדמים שמדינת ישראל משלמת על עצמאותה. אחריו, חג עצמאות בו אנו מברכים על כל הטוב שיש בעם שלנו ובמדינה שלנו.
אין בעולם מדינה המקדשת חיי אדם כמדינת ישראל. אין בעולם מדינה שרמת ההזדהות והסולידריות בין תושביה מתקרבת לזו שאנחנו פוגשים כאן.
ביום הזיכרון, השקט היורד על הארץ מדגיש את הקרבה בין האנשים, מוחק מחלוקות אידיאולוגיות, מקלף קליפות ושכבות הגנה ומותיר אותנו, כבני אנוש – חשופים, מזדהים, כואבים וכמהים לנחמה. כל הרוך הזה מתרחש כאן במדינת ישראל שזר קוצים כואב – זה מה שהיא אוהבת.
לוקח זמן לישראלים החיים בחול להבין את גודל הפער בעוצמת הקשר האנושי, ומכאן הגעגוע לארץ ולידיעה שכאן, כאשר זה מגיע לדברים החשובים, אתה לא לבד. הדברים יפים למדינה כולה ויפים שבעתיים פה בכפר ורדים. אתה מחובר לאחרים, והם מחוברים אליך. אי אפשר היה שלא לחוש זאת אתמול בערב, בטקס בבריכה, או הבוקר, בבית העלמין.
מדינת ישראל היא נס גדול. הדרך שעשה עם ישראל מראשית הציונות, דרך השואה והמאבק על עצמאות ישראל היא בלתי נתפסת. לא אקריא את רשימת ההישגים, לא של המדינה ולא של כפר ורדים. היא גדולה ועצומה אך אין בה די. כי בלי צפירה של מלחמה או זיכרון אנחנו קשים. קשים בעיקר עם עצמנו, קשים אל עצמנו.
השארת תגובה