תפסתי דורבן!!!


כפרניק אתר אינטרנט קהילתי כפר ורדים גליל מערבי
נועם בירן

לרכוב עם הרוח: ״למה, למה שמישהו ירצה בכלל לעשות זאת….?״

כפרניק IMG_5482 תפסתי דורבן!!!

 

 

לרכוב עם הרוח: ״למה, למה שמישהו ירצה בכלל לעשות זאת….?״

 

אפיק ישראל 2014, מסמך אישי, פרק רביעי

כמעט חודשיים חלפו. אלן ואני בעיצומן של ההכנות. זהו מן שלב שאתה כבר ממש בפנים, אין התלבטויות האם לצאת לאימון או לוותר והאם לעשות כך או אחר. יש תכנית אימונים ויש תכנית לכל אימון וזה מה שעושים, לא משנה מה מזג האוויר, מה תהיה השעה או היום.

החוויה הזו, שבה קיימת התלבטות, הנה מנת חלקם של רבים מהעוסקים בספורט חובבני-הישגי. האימונים כוללים בשלב זה 4-5 אימוני רכיבה בשבוע ועוד אימון משקולות אחד. אני מצליח להכניס עוד שנים עד שלושה אימוני ספינינג שאת חלקם אני נאלץ לצערי להעביר off bike, בכדי לתת לגוף להתאושש בין האימונים.

התחלתי לשלב ריצה. 10 ק״מ בממוצע לאימון, פעם פעמיים בשבוע, אפילו התחלתי ליהנות מזה, ואז…. התחלתי לחוש כאבים חדים בעקב. כן כן… דורבן! איזה באסה. למזלי הפציעה לא מפריעה ולא מגבילה את היכולת באימוני הרכיבה. את הריצה לצערי בינתיים זנחתי.

אימוני הרכיבה בינתיים מתרכזים בעיקר ברכיבות כביש שמאפשרות לבצע את תכנית האימון בצורה יעילה יותר. האימונים קשים, הולכים ומתארכים ככל שמתקדמים על ציר הזמן. אלן הוא מסוג האנשים שלא מעגל פינות. הוא על התכנית בלי לזוז ואני אחריו כמו סוס עיוור. אלן אומר זון 3 ואני אומר אמן. עוברים לזון 4 ואני לוחץ.

זון=zone הנו מונח שמגדיר תחומי דופק ונקבע אישית לכל ספורטאי על פי חישוב שמתבסס על הדופק במנוחה והדופק המקסימאלי. קיימים 5 תחומי זון, כאשר לצורך הדוגמא זון 5 נע בין 95%-100%   מהדופק המירבי וזון 3 74%-85% מהדופק המירבי. האימונים האחרונים כללו רכיבות בזון 3 ו-4 פעם לאורך כביש הצפון (מגמת עלייה כמובן) ופעם לאורך כביש אדמית, וואחד עליה. אלו עליות שמעולם לא חוויתי בקצב שבו אנחנו מטפסים אותן באימונים, המטרה היא לשמור על דופק פחות או יותר קבוע בטווח שהוגדר, וזה קשה, מאוד קשה לאורך זמן. זון 3 לאורך שעה ושלושת רבעי, זון 4 לאורך 35 דקות… קשה!

מזג האוויר לא מטיב אתנו ובמקרים מסוימים הופך את האימון לאתגרי וקשה במיוחד. אז ההתמודדות הופכת לסוג של הישרדות, למלחמה של גוף בנפש ולשימוש מירבי בכל מקורות האנרגיה המנטליים והפיזיים כאחד.

השיפור מורגש. מאימון לאימון מגיע מוכן יותר חד יותר ומצליחים לשפר זמנים.

התזונה בשלב זה הופכת להיות מרכיב חשוב ומשמעותי ביעילות האימונים, בהתאוששות שבין האימונים וכמובן ביכולת לתפקד, אחרי הכל, בסופו של דבר לכל אחד מאתנו יש לדאוג לפרנסתו ולהקדיש זמן למשפחתו, וגם שם עלינו להמשיך ולתפקד באופן לגמרי נורמאלי.

המשקל עדיין רחוק מהיעד אבל מאמין שבשלושת החדשים שנותרו אשיל מעלי בערך 1.5-2 בכל חודש כך שבמצטבר אהיה 5-6 ק״ג קל יותר. ברצף אימונים עצים שכזה כל שנדרש הוא לחתוך במתוק ובפחמימות, את השאר יעשה הטבע.

האימונים בשבועות הקרובים עומדים להיות מגוונים יותר ולשלב בתוכם גם אינטרוואלים ורכיבות שטח עצימות. כמעט שלא יוצא לנו לרכב עם החברה מהקבוצה וזה חסר. האימונים שלנו הם לא מהסוג שרובם יהנו לקחת בהם חלק ללא מטרה ברורה כשלנו, וזה ברור ומובן. אין זמן ואין יכולת ליהנות מהנוף ואפילו לא מהרכיבה עצמה.

 

 

רבים מרימים גבה כששומעים את ההשקעה הנדרשת, את האנרגיות והזמן, ושואלים: ״למה, למה שמישהו ירצה בכלל לעשות זאת….?״

האמת שאין לי תשובה טובה, אפילו במידה מסוימת נראה לי שהם די צודקים, אין באמת סיבה מספיק טובה להשקעה הזו. מבחינתי באופן אישי זה פשוט אתגר, חד וחלק. לקחת על עצמי משימה קשה ותובענית וללכת איתה עד הסוף, הכי טוב שאני יכול בנסיבות הקיימות, ואפילו לנסות ליהנות ממנה. כן לנסות וליהנות אפילו מהאימונים, נכון זה קשה, אבל אפשרי.

הצבנו לעצמנו מטרה מאוד ברורה מבחינה הישגית בתחרות. בלי לדעת בכלל אם היא אפשרית לנוכח העובדה שאין לנו מושג מי המתחרים שלנו ומה היכולות שלהם. איך שלא יהיה אנחנו נעשה כל מה שנדרש ושנוכל על מנת לעמוד באתגר בכבוד ולהשיג את המטרה.

 

 

תגובות פייסבוק


השארת תגובה

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן