ניחוח עשיר של תבשילים ותבלינים קבלו את פני הבאים למועדון הזהב לערב של "זכרונות מטנזניה".
ניחוח עשיר של תבשילים ותבלינים קבלו את פני הבאים למועדון הזהב לערב של "שבתרבות- זכרונות מטנזניה".
עידו שפירא, תושב כפר ורדים, לקח אותנו למסע וירטואלי, בדגש זואולוגי, אל העדרים הגדולים במרחבי שמורות הטבע של טנזניה, בעקבות הנדידה הגדולה המתרחשת בעונת ההמלטות של חודש פברואר.
התרשמנו מפארק ארושה הממוקם למרגלות הר מרו והמציע מגוון בתי גידול, יער גשם מרהיב של שרכים, פרפרים, ציפורים, קופי קולובוס שחורים-לבנים ארוכי הזנב ומרחבים פתוחים ובהם פרסתנים רבים כמו זברות וג'ירפות.
הגענו לשמורת טרנג'רי הידועה בסוואנות רחבות הידיים עם עצי באובב ועצי שיטה ובה עולם עשיר ומגוון של עופות, פילים, היפופוטמים, אלפי צבאים, באפלו, צבועים, ג'ירפות ומיני יונקים נוספים.
צפינו בשמורת מניירה- אחד מאגמי הבקע הסורי אפריקאי העובר בטנזניה. שמורה של יער ושטחים פתוחים הידועה בתופעה של אריות המתמקמים על עצים.
ראינו את לוע הר געש הכבוי- נגורונגורו ובו מפגש עצום של חיות בר.
פגשנו באגם אייסי שבטים מקומיים: את בני שבט ההדזבה המשתייך לשבט הבושמנים – שבט ציידים ולקטים. את שבט הדטוגה שנוטה כיום לעסוק בחקלאות, רעיית בקר ועבודות מלאכה מרשימות. וכמובן את שבט המסאי הצבעוני הנפוץ ביותר בכל האזור.
גולת הכותרת של המסע היה האזור השמור של חבל נדוטו שחיים בו ג'ירפות, פילים, אריות, צ'יטות, אנטילופות, פלמינגו ועופות למכביר והמישורים האינסופיים של שמורת הסרנגטי שגודלה כמעט כגודל מדינת ישראל ובה מתקיימת נדידת בעלי חיים כאשר עדרים של גנו וזברות נודדים בתוך השמורה בעקבות המזון ועושים דרכם לעבר קניה השכנה.
עידו הסב את תשומת ליבנו לעונת ההמלטות שהיא תקופה מופלאה בה העדר מכפיל את גודלו ומושך בעקבותיו טורפים רבים.
שבתרבות במועדון 50+
אני ותיקה בכפר ולא נוהגת בלילה מחוץ לכפר. ועד מועדון הזהב כנראה מבין. במוצאי שבת יש לאן ללכת. לא תמיד הילדים והנכדים באים. במוצאי שבת עזבתי את הטלויזיה והלכתי לשמוע הרצאה מענינת על טנזניה. חברות הועד בישלו את האוכל הטעים. היה נעים לצאת מהחדשות ולבלות ערב נעים סביב השולחן עם אנשים נחמדים. והכל במחיר מצחיק של 20 ש”ח.