קיץ שמח במרכז לגיל הרך

להרבה הורים החופש הגדול הוא סיוט. צריך למצוא סידור לילדים, ואפילו אם יש סבתות זמינות או בייביסיטר מקסימה מהשכונה עדין צריך לבדר ולהעשיר את הפעילויות כי אי אפשר שכל יום במשך חודשיים יהיה אותו הדבר, והזמן לא זז! החודשיים האלו נמתחים כמו מסטיק לעוס שמזמן איבד את הטעם…

אז ההורים הופכים למנהלי בידור שמג'נגלים בין קניונים לסרטים, אטרקציות והצגות, ונתקעים עצבניים בפקקים ונדחקים בתורים שלא נגמרים, שלא לדבר על כרטיס האשראי שכמעט נשחק מרוב גיהוצים והאימה שמזדחלת כשחושבים על התאריך בחודש שבו הכל ירד מחשבון הבנק…

כל זה – במקומות אחרים בארץ.

אבל אנחנו, בכפר ורדים, אנחנו מיוחסים!

רוצים ללכת עם הילד/ים לסרט? בכל יום ראשון אחה"צ הוקרן סרט לילדים במאר"ג, 10 ₪ לילד כולל כיבוד ושתיה, והמלווה המבוגר – בחינם!

הילדה רוצה לסדנאות יצירה ואפיה? בכל יום שני אחה"צ היה גם את זה, כולל משחקי חברה והפעלה מוזיקלית בתנועה והפתעות נוספות במסיבת הבנות. גם פה התשלום לא דרש משכנתא שניה על הבית ואפילו במפגש האחרון הזמינו גם את הבנים להצטרף לחגיגה.

ובנוסף היה לנו את הפיקניק משפחות הקבוע של חודש יולי שמשתבח משנה לשנה עם כמות הולכת וגדלה של מטפלים נפלאים במתחם הפינוק, פינה רכה עם הפעלה לפיצפונים, פינת ליטוף וסיבוב על ג'ינג'י הפוני הנחמד, אתגרי טיפוס על חבלים, דוכני יד שניה בזיל הזול וזה עוד לא הכל… הבועות הענקיות שהיו כל כך מוצלחות שחזרו אלינו לסיבוב נוסף גם בחודש אוגוסט.

מה עוד היה? שעות סיפור ויצירה נפלאות עם התיאטרון של נורית סדון, סדנת תופים ומופע מוזיקלי מצחיק של דודו-דום ביער הקסום, מפגש מאוד מרגש בין גיל הזהב והגיל הרך יחד עם "חידע" פינת החי הניידת ועם ענת ואן טרינן בתרגילי התעמלות כיפיים ומשחררים לכל המשפחה, מקטנים ועד קשישים.

ואיך כמעט שכחתי את שלישי חופשי בחורשת בר/בת? איך? באנו עם שמיכות או מחצלות, ארוחת ערב מוכנה לפיקניק, חבל, גומי, 4 מקלות, 5 אבנים או סתם לרוץ ולקפוץ על המתקנים. הפשטות של פעם במיטבה, והמפגש האחרון עם תושבי "בית בחורש" היה מדהים! יחד הכנו ואפינו פיתות בטאבון ואכלנו ארוחת ערב טעימה בחיק הטבע עם לבנה תוצרת בית שהחבר'ה הביאו איתם.

ובל נשכח שבכל החודשיים האלו פעילויות "המרכז לגיל הרך" הקבועות כמו "גן עם אמא" ו"חופשת לידה" לקטנטנים המשיכו כרגיל וארחו בשמחה גם כמה וכמה אחים גדולים. אפילו נגה ואני קפצנו לנשום קצת נוסטלגיה מרוב געגועים ל-"הופ על הברכיים" ו"אני רוקד עם אמא" ואפילו טעמנו מיץ גזר טרי טרי שהכנו ביחד עם דורית.