סיפורי ורדים

עם שפסקו הגשמים והחל חומו של קיץ מנשב, החלו חזירים לפקוד את חצרו של כפרניק. חובב גדול של חזירי בר לא היה האיש, מדי פעם היה פוגש בחזיר או שניים בעת הליכות הבוקר אותן היה הולך בשולי היער שליד ביתו. פעם אף פגש אימא חזירה וארבעת גוריה אחריה, אך היחסים בין כפרניק לבין תושבי יער אלה לא התפתחו ליותר מזהירות הדדית. הוא היה מפנה מבטו לצד ורק פוזל אל החיות, שמא יאונה לו רע, שמא היה לו לחזיר בוקר לא מוצלח ועוד יפנה אליו את כל מאות הקילוגרמים שהוא נושא, ואילו החיה היתה מביטה בו בעיניה הקטנות, מביטה עד שמאסה במראהו של האדם הצועד – אזי היתה מפנה אחוריה הדשנים לעברו ובהילוך מזלזל נעלמת במעבה השיחים.

כך היו חולפים להם בקרים של הליכה בימות החורף, אך משהגיעו ימים של יובש ומסתמן היה מחסור במים בינות לשיחי החורש, שבו חזירי הבר אל חצרו תוך שהם מפתחים שיטות לאגירת מים ושתייתם שלא היו מביישות את אנשי חברת המים המקומית.

תחילה היו באים בשעות הבוקר המוקדמות, אך אז היה כפרניק מתכעס וזועק בקולי קולות. חזירים, כידוע אינם אוהבים הטפות מוסר ולכן הניחו לו לכפרניק בשעות הבוקר והיו שבים ופוקדים את חצרו בשעות החשיכה. לומדים היו את שעות ההשקייה ובאים להם בשעות הבוקר המוקדמות, שאז מערכת הטפטוף בפעולה. תחילה קורעים היו את הצינור וכאשר החלו מים חיים זורמים מהקרע, חופרים להם בור. עד שיתמלא הבור כבר הפכו בטלפיהם את כל הגינה בחיפושים אחר חרקים ותולעים מלאי עסיס ולקינוח היו מרוקנים את הבור שהתמלא על חשבונו של כפרניק.

תחילה ניסה כפרניק בטוב, ממלא היה דליים במים ומניחם על ציר התקדמותם של החזירים, אך אלה מן הסתם רק במים זורמים חשקה נפשם, מעולם לא שתו מן הדליים אלא עוברים היו לידם כאילו כלום, כאילו מזלזלים היו במאמציו של כפרניק להשכין עמם שלום.

והוא, מדי בוקר היה משכים קום לסיבוב בגינתו, סיבוב שמלווה היה תדיר במריטת שערותיו ההולכות ומתמעטות ובפליטת משפטים של ברכה לעבר אותם שהמיטו על גינתו חורבן שכזה.