נזכרים בפעם השלישית


כפרניק אתר אינטרנט קהילתי כפר ורדים גליל מערבי
מערכת כפרניק

רן לוי: המוסיקה שגיא ניגן היא נצחית, ואין זיכרון חזק ממנה. סיון יחיאלי: אנחנו חוגגים את הטוב והיפה של חייו.

כפרניק gl2 נזכרים בפעם השלישית

היכל מלא, התרגשות ומוזיקה מצוינת בקונצרט "עושים כבוד לגיא לוי ז"ל" עם תזמורת הנוער וקובי אפללו.

 

רן לוי: המוסיקה שגיא ניגן היא נצחית, ואין זיכרון חזק ממנה. הקונצרטים לכבודו של גיא המאורגנים זו השנה השלישית, הם זיכרון חי, שמח ותוסס כפי שגיא היה בחייו.

 

סיון יחיאלי: היום זה יום של גיא. הילד, הנער, החבר. גיא שלנו מהכפר. ואנחנו פה חוגגים את הטוב והיפה של חייו.

**

 

אמש נערך בהיכל התרבות במעלות האירוע השלישי לזכרו של גיא לוי ז"ל, שנפל ב"צוק איתן". לוי היה נגן בתזמורת הנוער בניצוח ראובן מלאך, שגם לקח על עצמו לארגן את הקונצרט, ובטיח כי ימשיך בכך גם בעתיד.

לפני כשנתיים נגנה תזמורת הנוער עם תזמורת צה"ל, לפני שנה עם דני רובס והשנה עם קובי אפללו (זמר ענק וגם בן האזור: יליד חוסן וגדל במעלות).

ההיכל היה מלא עד אפס מקום בקהל תומך ונרגש, שנהנה ממוזיקה איכותית. את הערב הנחה גם השנה זאב דוידוביץ.

 

דבריו של רן לוי:

ראש המועצה מר סיון יחיאלי, מנצח התזמורת ראובן מלאך, הזמר קובי אפללו, משפחה וחברים יקרים, אורחים נכבדים, נגני התזמורת.

גיא התחיל לנגן בפסנתר בגיל שבע. מגיל 13, החל לנגן גם בסקסופון, והצטרף לתזמורת הנוער של כפר ורדים. חשובה הייתה לו התזמורת, ותמיד דאג להתאמן ולהגיע בזמן לחזרות ולשיעורים. חווית הנגינה בתזמורת עם האווירה המיוחדת שנוצרה, היוו דוגמא ומופת לגיבוש, למצוינות, ולערכיות עבור הנגנים למשפחות ולכל הקהילה. הקונצרטים של התזמורת היו חגיגה לנערים, להורים, ולכל מי שהגיע אליהם. מרכז המוסיקה העניק לנגנים את הבסיס לאהבת המוסיקה להצטיינות אישית בנגינתה וליכולת לעבוד בשיתוף פעולה.

גיא אהב מוסיקה, אהב לנגן וליצור. אנחנו אהבנו לשמוע אותו מנגן, לבד, בהרכבים שנוצרו או במליאת התזמורת. דור הולך ודור בא אבל המנגינה של התזמורת תמיד נשארת.

כאשר ראובן בא לביתנו והציע להקדיש את קונצרט החורף של התזמורת לכבודו של גיא, ידענו כי תהא זו הנצחה ראויה, כי המוסיקה שגיא ניגן היא נצחית, ואין זיכרון חזק ממנה. צלילי הסקסופון והפסנתר צרובים במוחנו לעד ומלווים אותנו כזיכרון חי.

גיא נפל במשמרתו על הגנת המולדת והגנה על תושבי ארץ ישראל. בנפלו (יחד עם שאר החללים) העניק לכולנו את האפשרות, להמשיך לחיות, ליצור, לבנות ולקיים חברה טובה יותר, כמו שהאמין, אמר ועשה לא פעם, "לעשות טוב כדי שיהיה טוב".

בימים קשים אלו, בהם תמונות המלחמה חוזרות לכולנו, בעקבות פרסום דו"ח המבקר וההתייחסות הציבורית והתקשורתית לדוח, חשוב לאחוז בחיים למרות הקושי.

המוסיקה היא אחת הדרכים לבצע זאת, למוסיקה פנים רבות, היא מנחמת ומעודדת, משלהבת ומשרה נינוחות, לכל פן מפניה יש עת ויש זמן, והקונצרטים לכבודו של גיא המאורגנים זו השנה השלישית, הם זיכרון חי, שמח ותוסס כפי שגיא היה בחייו.

אפלטון כתב, "מוסיקה היא חוק מוסרי -היא נותנת כנפיים לשכל, נפש ליקום, מעוף לדמיון, קסם לעצבות, חיים להכל". (אפלטון).

תודתנו נתונה על הערב המרגש, למועצת כפר ורדים ולראש המועצה, לנגנים הצעירים, לאורח התזמורת הזמר קובי אפללו, למתנדבים שעזרו לארגן את המופע, לראובן מלאך מנצח התזמורת, המנצח על הערב הזה על כל היבטיו, וליד ימינו המשקיעה ללא לאות, אלה.

תודתנו לכם נגני התזמורת מי ייתן וכליכם ישמיעו מנגינות של שלום, אחווה ותקווה, בין אנשים, בין קהילות.

חיבוק לכולכם.

ערב טוב לכולם.

 

 

כפרניק gl3 נזכרים בפעם השלישית

 

 

דבריו של סיון יחיאלי:

 

גליה, רן, ארין, משפחת לוי המורחבת, תודה לכם!

ותודה לאלה, לראובן, לתזמורת הנוער, לקובי אפללו, לחנות סיפורי בדים ולכל מי שסייע לנו להפיק את הערב הנפלא הזה.

 

לפני מספר ימים קיבלתי בווטסאפ סרטון קצר, קצת מעל לדקה, של תזמורת הנוער כפר ורדים עם קובי אפללו. קובי שר יפה, הילדים ניגנו יפה ואני התרגשתי.

כשחייל נופל, כשגיא נפל, חלק ממנו מופקע על ידי העם לטובת האתוס הלאומי. אבל היום, זה לא יום של האתוס הלאומי. היום זה יום של ילדים מנגנים עם זמר ענק.

היום זה יום של גיא. הילד, הנער, החבר. גיא שלנו מהכפר. ואנחנו פה חוגגים את הטוב והיפה של חיו.

גיא – הילד מהגן ובית הספר היסודי.

גיא – הנער עם החיוך המדהים.

גיא – שמצא את התשוקה הגדולה במוזיקה.

גיא – שהתזמורת הייתה לו לבית. בית חם.

גיא – החבר הטוב, החכם והקשוב.

 

כשראיתי את קובי שר עם התזמורת חשתי גאווה גדולה. זו הייתה חזרה של מוזיקאים. ואני יודע שגיא היה אוהב את זה. כי גיא הסתכל אל כולם בגובה העיניים והיה שם שיוויון מדהים. הם כולם עשו מוזיקה ביחד. ילדים, נערים, כוכב אחד נדיב, וראובן עם לב גדול מנצח על הכל. ומה זו אם לא הדרך של גיא?

וגם עכשיו. כאן. אנחנו ממשיכים והולכים – בדרך של גיא.

 

שיהיה לכולנו ערב נפלא!

 

 

תגובות פייסבוק


השארת תגובה

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן