שלוש שנים לאסון: מקיר החטופים לקיר התקווה

הערב (רביעי, 7/10/26), שלוש שנים לטבח ולאסון הגדול בתולדות המדינה, נערך בכפר ורדים טקס הסרת הלוט ל”קיר התקווה” ברחוב אשכר (בין כיכרות 7-8):

במשך חודשים רבים (מדי!!) שימש המקום כ”קיר החטופים” ונערכו לצדו עשרות רבות של צעדות וטקסים לחיזוק המשפחות ולתקווה לשחרור החטופים, בדגש על רומי גונן (בת כפר ורדים) ואלון אהל (מלבון).

בטקס המרגש סיפרה ציפי אהל, סבתו של אלון, על תקופת השבי, מה החזיק את המשפחה ואיך שמרו על התקווה ואהבה.

היא התייחסה גם לתקווה של כולם ל”תיקון” עתידי. וכן הקריאה שיר שכתבה.

לאחר מכם הושמע “שיר ללא שם” בביצוע מיוחד ומרגש של אלון.

איתן גונן הודה לכל המשתתפים והתומכים וסיפר כי רומי עברה 5 ניתוחים ביד (נפגעה מכדור קלצ’ניקוב) ונמצאת עדיין בתהליך שיקום בתל-השומר.

הוא הזכיר את האופטימיות שהחזיקה את המשפחה ומטבעות לשון (חלקן הפכו לקעקועים עלי ידיו): כמו “אם אין אני לי – עמי לי”, “רומי חוזרת בחיים” ו”אם לא עכשיו – אי מתי”.

(וידאו לעיל: צילום הלל גלזמן)

ראש מועצת כפר ורדים, אייל שמואלי, ציין את החוסן הקהילתי והודה לחברי מטה החטופים המקומי: שרונה שליו-מאייר, נעם בירן, גיתאי ידלין ואחרים שהצטרפו במהלך הדרך.

בסיום שרו את “אלי-אלי שלא יגמר לעולם” ואת “התקווה” והסירו את הלוט משלט “קיר התקווה”.