הילה בן אבו
כ־2.235 מיליון ש״ח נדרשת עיריית מעלות־תרשיחא לשלם לחברת “להב אורבני” בעקבות פסק דין שניתן לאחרונה נגדה.
בוועדת הכספים שהתקיימה השבוע ביקשתי להבין איך הגענו לסכום הזה, ומה נעשה כדי למנוע את ההוצאה או לצמצם אותה.
ההנהלה הקודמת, בראשות ארקדי פומרנץ, התקשרה עם החברה לצורך איתור כספים המגיעים לעירייה. אותה הנהלה בחרה בהמשך שלא לפעול לגביית כספים מבעלי קניון צים וקניון כוכב הצפון, למרות הממצאים שהציגה החברה בנוגע לשימוש בשטחים ציבוריים כחניות.
בית המשפט קבע שהחברה הציגה זכות מוכחת לקבלת כספים בגין החניות בשני הקניונים. הבחירה של העירייה שלא לפעול לגבייה חייבה אותה לשלם לחברה את הפיצוי שנקבע בהסכם.
בפסק הדין נכתב: “משבחרה הנתבעת, משיקוליה, שלא לנקוט מאמצי גבייה של אותם כספים”. בהמשך כתבה השופטת, רויטל באום, שהעירייה מבקשת להשתחרר מההסכם “לאחר שבחרה משיקולים השמורים עמה בלבד, שלא לגבות כספים המגיעים לה”.
האחריות להחלטות האלה מוטלת על ההנהלה הקודמת. אבל ההנהלה הנוכחית, בראשות מוטי בן דוד, צריכה להסביר כיצד טיפלה בנושא מאז כניסתה לתפקיד.
בוועדה ציינה היועצת המשפטית שהנושא נבדק, ולפי עמדת המהנדס לא ניתן לחייב את היזמים. עם כל הכבוד לעמדתו, מדובר במיליוני שקלים ובפסק דין שקובע שהוצגה זכות מוכחת לקבלת כספים. מדוע לא הובא מומחה חיצוני שיבחן לעומק את הממצאים ואת האפשרות לגבות?
אם קיימת מניעה לחייב, צריך להסביר בדיוק מהי ולהציג חוות דעת שמתייחסת לקביעות בית המשפט. לא ברור כיצד מצד אחד נפסק פיצוי משום שהעירייה בחרה שלא לגבות, ומצד שני נאמר לנו שאין אפשרות לחייב.
שאלתי גם האם נעשה ניסיון להגיע לפשרה. ראש העיר השיב שהתקיימה ישיבה אחת, ושהעירייה החליטה שלא להגיע לפשרה.
התעקשתי לקבל פרטים נוספים. היועצת המשפטית ציינה שסכום הפשרה היה מיליון ש״ח, וכי לא נתנה חוות דעת הממליצה שלא לקבל אותה.
אפשר היה לסיים את התיק במיליון ש״ח, פחות ממחצית הסכום שהרשות נדרשת לשלם לפי פסק הדין. על סמך מה הוחלט לדחות את הפשרה? מי בדק את הסיכון הכספי שבהמשך ההליך, ומה הצדיק את ההחלטה?
ההנהלה הקודמת אחראית להתקשרות ולהחלטה שלא לפעול לגבייה. ההנהלה הנוכחית אחראית לבדיקות ולהחלטות שקיבלה מאז, ובהן ההחלטה שלא להגיע לפשרה.
אני מבקשת להציג את חוות הדעת ואת השיקולים שעמדו מאחורי ההחלטות, לפרט את מלוא העלויות ולהביא מומחה שיבחן מה ניתן עדיין לגבות מבעלי הקניונים.
מדובר בכספי התושבים. מגיע להם לקבל תשובות ברורות.
הילה בן אבו
חברת מועצת העיר מעלות־תרשיחא
**
מעיריית מעלות תרשיחא נמסר בתגובה:
הניסיון לייצר סימטריה מלאכותית בין מי שיצר את המחדל לבין ההנהלה שנאלצת כיום לנקות את השברים אינו מתיישב עם העובדות ועם התמונה העולה מפסק הדין: הפרשה נולדה בתקופת השלטון הקודם. בשנת 2019 נחתם ההסכם, ובהמשך הופסקו הליכי גבייה בהיקפים משמעותיים לאחר פגישות סגורות. במסגרת ההליך נחשפו גם ממצאים חמורים הנוגעים להשמדת ראיות מכוונת, מחיקת מחשבים והיעדר תיעוד מהותי.
באשר להצעת הפשרה, הנהלת העיר רואה בכספי הציבור פיקדון קדוש ולא קופת הפקר שממהרים לפתוח כדי לשלם מיליון ש”ח ולסגור את הפרשה בשקט. בעת קבלת ההחלטה עמדה בפני העירייה עמדה משפטית שלפיה, בהתאם ללשון החוזה, הפיצוי המוסכם המרבי הוא כ-750 אלף ש”ח בסך הכול ולא כפל פיצוי. לכן לא היה היגיון לשלם בפשרה מיליון ש”ח כאשר החשיפה המשפטית שהוערכה באותה עת הייתה נמוכה יותר.
דווקא ניהול ההליך עד תום חשף את הפגישות הסגורות, השמדת הראיות ומחיקת המחשבים, ומאפשר כיום לבחון מיצוי אחריות מול הגורמים הרלוונטיים, לרבות הליכי חיוב אישי, כדי שהנזק לא יישאר על כתפי התושבים.
באשר לגבייה מהקניונים, העירייה בחנה וממשיכה לבחון את האפשרויות החוקיות והתכנוניות, אולם חלוף השנים ואובדן התיעוד הפכו את אפשרויות הגבייה כיום למורכבות יותר.
באשר לערעור, בית המשפט קיבל בסופו של דבר את פרשנות החברה ופסק כפל פיצוי של 1.5 מיליון ש”ח, בצירוף מע”מ והפרשים. בחינה משפטית העלתה כי סיכויי ההתערבות בממצאים העובדתיים נמוכים מאוד, וכי ערעור נוסף עלול להטיל על הקופה הציבורית הוצאות משפט וריביות נוספות. האחריות מחייבת לעצור את הדימום הכספי ולא להמר בכספי התושבים.
העירייה תשלם את פסק הדין כנדרש, ובמקביל תפעל מול הגורמים המוסמכים לבחינת חיוב אישי ומיצוי האחריות. מי שגרם לנזק לקופה הציבורית צריך לתת עליו דין וחשבון, ולא להשאיר את החשבון לתושבי מעלות תרשיחא!
השארת תגובה
