לזכרה של הדסה טל


כפרניק אתר אינטרנט קהילתי כפר ורדים גליל מערבי
אביבה זוהר

שנה בלעדיו, מלאת געגועים. המשיכה לשיר במקהלה, לבקר במועדון, לשחות ולהרגיש את החסר שהעיב על חייה…

כפרניק  טל לזכרה של הדסה טל

 

תמיד ביחד: הדסה ונח. מכנים אחד את השני בכינויי חיבה והעיניים הביעו אהבה. ביחד בכל האירועים בישוב, במועדון גיל הזהב וכל יום הגיעו לבריכה בקאנטרי בכפר…   

 

שנה בלעדיו, מלאת געגועים. הדסה המשיכה לשיר במקהלה, לבקר במועדון, לשחות ולהרגיש את החסר שהעיב על חייה והעציב אותה…    

נוחי לצד בעלך, אלוף נעורייך.    

 

ביום שישי הקלנועית לא ניצבה בחנייה של הקאנטרי. הדסה הקפידה להגיע בבוקר להתעמלות במים. דוגמא ומופת איך מתגברים על קשיים פיסיים וכאבי געגוע לבן זוגה נח ז"ל. בחוג, החברות שאלו עליה. ידעתי שהדסה התכוננה ליום השנה הראשון לנח. היא סיפרה שעודד בנה יגיע מארה"ב וכבר שלח לה כרטיס לביקור המשפחה שם. לכן הידיעה על מותה, צבטה בלב.

הדסה, מוותיקי כפר ורדים הייתה פעילה ושותפה בחיי הקהילה מאז הגיעו לכפר.

כולם הכירו את המוסד "יד הדסה ונח" שהקימו בביתם, "יד שרה" בזעיר אנפין.

תמיד ביחד: הדסה ונח. מכנים אחד את השני בכינויי חיבה והעיניים הביעו אהבה. ביחד בכל האירועים בישוב, במועדון גיל הזהב וכל יום הגיעו לבריכה בקאנטרי בכפר. נח כמגדלור בולט בנוכחותו, מספר בדיחות ונושא הכלים של דוסינקה שלצידו. שנה בלעדיו, מלאת געגועים. הדסה המשיכה לשיר במקהלה, לבקר במועדון, לשחות בבריכה, לתקן שגיאות בעברית ולהרגיש את החסר שהעיב על חייה והעציב אותה.

 

כפרניק  טל_0 לזכרה של הדסה טל

 

בעדלאידע התנדבה להשתתף במצעד הקלנועיות, נציגות גיל הזהב. היא שמחה על השלט המיוחד שהכנתי לה. "יש לנו זהב בלב ולא בין השיניים" והתפלאה "איך ידעת? השיניים הן שלי". אישה אמיתית.

הערצתי את כוח הרצון שלה, העקשנות, לא לוותר היה המוטו של חייה. היא הייתה גאה בילדיה ונכדיה ושיתפה אותי בשמחותיה. קראתי את הספר שהוציאה המשפחה לזכרו של נח והתרגשתי שלמרות הקשיים הקימו משפחה לתפארת וראו נחת מארבעה בנים ונכדים. דרך האינטרנט עשיתי הכרה עם אחיה שמואל ניב ואשתו. ארץ ישראל היפה.

הדסה, דמותך ורוחך יחסרו בנוף הכפר ובבריכה. נוחי לצד בעלך, אלוף נעורייך.

 

הלוויה ביום א' 7/4/13 בשעה 16:00 בבית העלמין כפר ורדים.

 

 


0 תגובות

  1. נעמי גנזר הגב

    הדסה יהי זיכרך ברוך
    רק לפני מספר ימים עוד פגשתי אותך במרכז המסחרי וחייכת אלי ואמרת ששהחיים ממשיכים ושאת מתגברת … זוכרת אני אותך ואת נוח איך טיפחתם יחדיו את גינתכם מתחת לביתי, את ארוחות הבוקר במרפסת השכם בבקר, חריצותכם הרבה. קולות הנכדים שארחתם,ואשר הסתובבו בחצר והדרכתכם כיצד לטפל בגינתכם.
    זוכרת אני לכם את עזרתכם באביזרים כשבעלי ז”ל היה זקוק להם, תמיד עם חיוך ונכונות לעזור על אף הקשיים הפיזיים ותוך התגברות על כל הקשיים וכשאביזר מסויים היה חסר, דאגתם להביאו ולטלפן כשהגיע על מנת שלא יחסר ויהיה לעזר.
    כשנוח נפטר הוא השאיר חלל גם בסטודיו לקירמיקה בו נפגשנו יצרותיו המיוחדות וסיפוריו על תולדותיכם בשואה ולאחריה הוסיפו נופח מיוחד לנו עמיתיו, כתלמידים בסטודיו לקרמיקה, עכשיו גם את הלכת.
    תחסרו לי כשכנים טובים.
    ולכם בניה משתתפת באבלכם.
    יהי זכרך ברוך

  2. שמוליק ג. הגב

    כ”כ כואב לשמוע
    אהבתי אותה כ”כ הרבה.

  3. אהרן פריאל הגב
  4. חוג התעמלות במים הגב

    הדסה חסרה לנו
    ביום שישי התקיים השיעור בבריכה והדסה חסרה.
    אשה ומענטש בכל הדרה. נעימה ומלאת רצון לעשות הכל.
    המדריכות דגנית ודינה העריכו את עקשנותה,לא לוותר למרות הקושי. החברות ללא גיל, העריצו אותה והיא חסרה לכולנו. תוך כדי התרגילים אנחנו זוכרות אותה וצוחקות.
    יהי זכרך ברוך.

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן