הרמב”ם: תורה ועבודה


שמאול צ’אושו על הרמב”ם
שמואל צ’אושו

אהוב את המלאכה, ושנא את הרבנות

כפרניק 200903~1 הרמב"ם: תורה ועבודה

 

שלום לכולם,
 
ביום שני האחרון, 27/12/10 כ’ בטבת, התשע"א חל יום הזיכרון למותו של הרמב"ם (806 שנים מאז נפטר).
 
האיש היה אדם אמיץ מאוד שלא רבים יודעים עד כמה שילם מחיר גבוה על עצמאותו המחשבתית ופתיחותו למדע ולפילוסופיה היוונית-איסלמית שהיו המתקדמות ביותר בימי הביניים (המאה 10-16).
 
הוא הואשם בהתאסלמות וספריו נשרפו בפריז וברומא בהלשנה ובעידוד של רבנים ומנהיגים יהודים.
 
הרמב"ם ראה בסגנון החיים האידיאלי חיי תורה ועבודה, חיים של תורה שיש עמה מלאכה, וכך ראה גם את עבודתו כרופא. יתרה מזאת, הוא ביקר בספריו קשות לומדי תורה שנסמכו על קופת הציבור, שעושים את התורה "קרדום לחפור בו" ואמר עליהם שהם מחללים שם שמים. הוא סרב בתוקף לקבל מעמד של רב הקהילה למרות שבפועל התייעצו עימו מלכי מצרים ורבני קהילת יהודי מצרים.
עמדתו זו של שלילת הפרנסה מתרומות נבעה לדעתו מדברי חז"ל: "כל הנהנה מדברי תורה – נטל חייו מן העולם" … "לא תעשם עטרה להתגדל בהם, ולא קרדום לחפור בהם." ועוד ציוו ואמרו: "אהוב את המלאכה, ושנא את הרבנות… וכל תורה שאין עימה מלאכה, סופה בטילה, וסוף אדם זה, שיהא מלסטם [גונב] את הבריות."
בנוסף לכך הרמב"ם סבר שיש בזה הן איסור מחז"ל [דרבנן] והן איסור מן התורה [דאורייתא] דעתו זו הובילה אותו לפסוק הלכה בנושא:
"כל המשים על ליבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה, ויתפרנס מן הצדקה, הרי זה חילל את השם וביזה את התורה וכיבה מאור הדת וגרם רעה לעצמו ונטל חייו מן העולם הבא, לפי שאסור ליהנות בדברי תורה בעולם הזה."
הלוואי ונלך בדרכיו,
 
יהי זכרו ברוך,
  

 

תגובות פייסבוק


0 תגובות

  1. בן עמי הגב

    שאפו
    כל הכבוד על ההשקעה איש

  2. אורח/ת נעמי גנזר הגב

    הרמב”ם
    אהבתי את המאמר. כמה אקטואלי…

  3. נתי הגב

    מעניין וראוי להשמע ולהשמיע!
    תודה רבה לך שמואל, כתבת בקיצור ובטעם רב ללא כל צורך בסימני קריאה, שלוש נקודות וללא רמזים סמויים או גלויים, היה ממש תענוג לקרא זאת ובמיוחד הדיוק לתאריך פטירתו ומס’ השנים שחלפו מאז- ועד כמה הוא היום גדול הפוסקים.
    כמאמר חכמינו- ממשה עד משה לא קם כמשה- כלומר מאז משה רבנו לא היה גדול כמשה בן מימון.
    ולנו, נותר רק ללמוד מההסטוריה שלנו ובעיקר של הרמב”ם שבזמנו היה בזוי ונקלה ע”י רוב חכמי התקופה, מההשגות של הראב”ד, ר’ אברהם אבולעפיה המקובל האלוקי שעסק בתורת הנסתר ובכלל- ועד להיום שהוא האוטוריטה המוחלטת ליהדות הנוכחית ושעליו וכתביו (ובעיקר היד החזקה ומשנה תורה) נתבסס השולחן ערוך שנכתב כאן אצלנו בצפת ע”י ר’ יוסף קארו. אנו יכולים ללמוד שההסטוריה היא זו שקובעת את גדולתו של האדם ולאו דווקא המתנגדים ורעשנים באותה תקופה שמתנגדים לכל מה ששונה ולא מוכר או לא באג’נדה שלהם. לאורך שנים, לאורך ההסטוריה רואים דברי מי “מחזיקים מים” והופכים לנכס צאן ברזל ועמוד תווך לעם, למדינה, לדרך חיים.
    תודה רבה לך שמואל על המידע ועל הזכרת היום הכ”כ רלוונטי

  4. אורח/ת ברוך בן יהושע הגב

    הרמב”ם
    שמוליק שמחתי לקרוא,
    שמעתי כי דרכך כיום בהוראה,מקווה כי אתה שלם ומצליח להקנות לנוער את אשר שמת לייעודך,

    בברכה
    ברוך בן יהושע 054-94361155

  5. אדלשטיין יואל הגב

    סחת’ין שמוליק.
    מילים בסלע.
    נראה לי שכל נסיון ללמד תורתו של הרמב”ם את פרנסינו במערכות השלטון ובמפלגות החרדיות יתקל בקירות אבן חתומים ואטומים וכפי שאנו למדים יום יום מחדש הפרזיטיות רק עולה ופורחת.
    ברכות.
    יואל

  6. אורח/ת הגב

    הרמב”ם
    יפה דרשת שמוליק… ראוי היה לציין את ספרו מורה- נבוכים. שנכתב בערבית(ראוי לציון תרגומו של הרב קפח ז”ל)שעסק בעיקר בעיקרי האמונה היהודית בהם: תחיית המתים, דרגות הנבואה וכו’.אם אינני טועה, זהו הספר הראשון שכתב לפני הפירוש למשנה, והי”ד החזקה.
    לעניין פסיקתו של רבי יוסף קארו בבית יוסף ובשולחן ערוך, חשוב לציין שאומנם פסיקתו מבוססת על הרמב”ם( בניגוד לכלל”בין קמאי ובתראי הלכה כבתראי”)אך לא רק עליו. הסתמכותו היתה על שלושת עמודי ההוראה. הרי”ף,רבינו אשר, והרמב”ם.זהו לפחות הכלל שקבע לעצמו רבי יוסף קארו בהקדמה לבית-יוסף.
    בכל מקרה שאפו שמוליק…

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן