אם את לבד או עם הילדים, אין סיבה להתחפר בבית כשיש כזה מקום כמו "גן עם אמא".
אם את לבד או עם הילדים, אין סיבה להתחפר בבית כשיש כזה מקום כמו "גן עם אמא".
התעוררתי הבוקר, שוב לסוג של שיגרה. כמעט.
התווספה לה גם אלרגיה אביבית "חביבה". ואז זה מתחיל… התארגנות וארגון הבוקר עם הילדים, הסעות למסגרות החינוכיות, חצי קפה על הדרך ביד אחת, בשנייה מפעילה את מכונת הכביסה.
אני מפרפרת מחוץ ובתוך הבית, מנסה להספיק כמה שיותר ובכל זאת מתחפרת לה בתוכי הרגשה וודאית ששכחתי משהו ואני לא מצליחה בדיוק להיזכר, מה גם שאין לי כל כך הרבה זמן להתעכב כדי לחשוב על זה.
הזמן לא עוצר לרגע ואפילו לא אחרי המבטים החודרים והמאיימים ששיגרתי אל עבר המחוגים המתעלמים בהתנשאות.
ואז…נזכרתי שיש לי מכשיר נייד, כי נשמעה התראת הודעה.
"בואי לחורשה" היה רשום בקבוצת הוואצאפ של "גן עם אמא".
ואז נזכרתי מה שכחתי קודם…
שכחתי לנשום!
גם אם הילדים במסגרות, אני עדיין אמא. מותר לי ואפילו רצוי לי, פשוט לנשום!
עזבתי הכל, עטפתי את עצמי בצעיף מיותר ודהרתי אל עבר החורשה.
הרגשתי כאילו עברתי למימד אחר. ממש ככה.
מחצלת פרושה על הירוק האביבי של החורשה המבצבץ בכל פינה.
אימהות מפטפטות וילדים הנהנים מכל המשחקייאדה שהיתה על המחצלת עבור הסקרנים הקטנטנים, חלקם בחול נהנים מהגרגירים הקטנים שטופי השמש לרגלי מתקני השעשועים.
קולות של צחוק מכל עבר. אני נוחתת על המחצלת לתוך שיחה קולחת ומעניינת ודורית רוכנת מעלי עם כוס תה מהביל ואומרת "מתוק כמו שאת אוהבת" …
הייתי זקוקה בדיוק לזה, בדיוק עכשיו. מזל שאני עדיין בקבוצת הוואצאפ,
הייתי זקוקה לגן עם אמא שלי. הוא שלי ושל האימהות, לא פחות משל הילדים וזה מה שמיוחד בו.
אמא אחת מקלפת פומלה בתנועות מהפנטות ואימא אחרת מפצחת אגוזים לעיניי ילדים סקרנים והנה מגש תפו"א מעושן וטעים וכל זה רגע אחרי שדורית הגישה לי לאפת בריאות עם מילוי מתוק של שקדים ותמרים (לא כמו כמות הסוכר בתה שלי )
אני ב"גן עם אמא" משנת 2011.
והיום אני עדיין הולכת ל"גן עם אמא". האימהות מתחלפות וגם כאלה שלא, כמוני, אבל כולנו יחידה אחת שזזה ונושמת בקצב הזה, המדויק הזה, של … "אמא".
בימים חמים בואי לנשום עם "גן עם אמא" בחורשה. בימים הקרים בואי להתכרבל ולנשום בקרוואן הגדול של המרכז למשפחה. תמיד מחויך, מעודד, ממלא אנרגיות, תמיד מאפשר את הנשימה העמוקה החסרה לעיתים.
השארת תגובה