בר המצווה של עודד

ביטוי נפלא ומשמעותי לחגיגת בר מצווה, ראינו בבית הכנסת באחרונה. עודד קופיאן ואמו ורה חגגו יחד עם הקהילה, שהפגינה נוכחות מרשימה, את עלייתו לתורה בפעם הראשונה. כולנו – משפחה, חברים וחברי הקהילה היינו נרגשים מאד, וליווינו את עודד בשמחה לאורך כל הטקס: הברכות, הקריאה של המפטיר בטעמי המקרא, ההפטרה בטעמיה, והדרשה שכתב ונשא. בקול יפה, צלול וחזק, ללא שגיאות ובביטחון, כיאה לבחור בר מצוה שלוקח את העניין ברצינות. זה היה סיכומו של תהליך שעבר הנער החביב, הקפצן וחסר הסבלנות, שלא ידע לשבת במקומו יותר מדקות ספורות, אל הבגרות שהפגין, במעמד חשוב זה בחייו.

ורה שהיא ילידת ברית המועצות, בה גדלה ללא כל רקע דתי ושורשים יהודיים, התחילה את המסע אל קהילתנו, זמן לא רב לאחר שהתחלנו להתפלל בבית הכנסת החדש, והיא וגם עודד השתתפו בקבלות שבת בימי שישי, וגם בתפילות שבת. אט אט נקשרו לקהילה והחלו להרגיש בבית בתוכנו, למדו את המזמורים המלווים את התפילה, התחילו להתמצא בסידור התפילות, הכירו את החברים ועודד אף הצטרף לפעילות תנועת הנוער נוע"ם.

נוכחנו שוב עד כמה חשובים ההיכרות והקשר של המשפחה עם הקהילה ודרכיה, עד כמה גדולה התרומה של הקהילה העוטפת את החוגגים בחיבה, חום ופרגון. התפילות והמזמורים נשמעו בקול חזק ומהדהד בין כתלי בית הכנסת והורגשו השמחה והאווירה המשפחתית.

היתה זו הזדמנות לכולנו למצוא את הפנים היפות של הקהילה שלנו, רבים נענו לקריאה להשתתף בשמחה, כדי לשמח את עודד ואמו ומשפחתם הקטנה. ורה טרחה וערכה לנו היכרות עם "טעם הבית"- תבשילים שלדבריה אין מסיבה רוסית שיכולה להתקיים בלעדיהם כמו: פשטידת כרוב, סלט סלק, סלט מלפפונים וביצים, מתובל בשמנת חמוצה ובצל ירוק וסלט תפוחי אדמה – וכולם הביאו, ברוחב לב, ממטעמיהם לשולחן ה"קידוש" המורחב, והשולחנות העמוסים כל טוב עוד הגבירו את השמחה.

חובה לציין גם את ההיענות והעזרה שהושיטו החברים, בשלב הוצאת הכיבוד מן המטבח אל השולחנות וגם בפירוק והחזרת הסדר. מי ייתן וירבו בקהילה חגיגות שכאלה, שכה טוב ונעים לכולם לקחת בהן חלק.

אסתי דוד.

***