בר המצווה של עודד


כפרניק אתר אינטרנט קהילתי כפר ורדים גליל מערבי
אסתי דוד

נוכחנו עד כמה גדולה התרומה של הקהילה העוטפת את החוגגים בחיבה, חום ופרגון.

כפרניק  ורה והרב אבי בר המצווה של עודד

 

 

ביטוי נפלא ומשמעותי לחגיגת בר מצווה, ראינו בבית הכנסת באחרונה. עודד קופיאן ואמו ורה חגגו יחד עם הקהילה, שהפגינה נוכחות מרשימה, את עלייתו לתורה בפעם הראשונה. כולנו – משפחה, חברים וחברי הקהילה היינו נרגשים מאד, וליווינו את עודד בשמחה לאורך כל הטקס: הברכות, הקריאה של המפטיר בטעמי המקרא, ההפטרה בטעמיה, והדרשה שכתב ונשא. בקול יפה, צלול וחזק, ללא שגיאות ובביטחון, כיאה לבחור בר מצוה שלוקח את העניין ברצינות. זה היה סיכומו של תהליך שעבר הנער החביב, הקפצן וחסר הסבלנות, שלא ידע לשבת במקומו יותר מדקות ספורות, אל הבגרות שהפגין, במעמד חשוב זה בחייו.

ורה שהיא ילידת ברית המועצות, בה גדלה ללא כל רקע דתי ושורשים יהודיים, התחילה את המסע אל קהילתנו, זמן לא רב לאחר שהתחלנו להתפלל בבית הכנסת החדש, והיא וגם עודד השתתפו בקבלות שבת בימי שישי, וגם בתפילות שבת. אט אט נקשרו לקהילה והחלו להרגיש בבית בתוכנו, למדו את המזמורים המלווים את התפילה, התחילו להתמצא בסידור התפילות, הכירו את החברים ועודד אף הצטרף לפעילות תנועת הנוער נוע"ם.

נוכחנו שוב עד כמה חשובים ההיכרות והקשר של המשפחה עם הקהילה ודרכיה, עד כמה גדולה התרומה של הקהילה העוטפת את החוגגים בחיבה, חום ופרגון. התפילות והמזמורים נשמעו בקול חזק ומהדהד בין כתלי בית הכנסת והורגשו השמחה והאווירה המשפחתית.

היתה זו הזדמנות לכולנו למצוא את הפנים היפות של הקהילה שלנו, רבים נענו לקריאה להשתתף בשמחה, כדי לשמח את עודד ואמו ומשפחתם הקטנה. ורה טרחה וערכה לנו היכרות עם "טעם הבית"- תבשילים שלדבריה אין מסיבה רוסית שיכולה להתקיים בלעדיהם כמו: פשטידת כרוב, סלט סלק, סלט מלפפונים וביצים, מתובל בשמנת חמוצה ובצל ירוק וסלט תפוחי אדמה – וכולם הביאו, ברוחב לב, ממטעמיהם לשולחן ה"קידוש" המורחב, והשולחנות העמוסים כל טוב עוד הגבירו את השמחה.

חובה לציין גם את ההיענות והעזרה שהושיטו החברים, בשלב הוצאת הכיבוד מן המטבח אל השולחנות וגם בפירוק והחזרת הסדר. מי ייתן וירבו בקהילה חגיגות שכאלה, שכה טוב ונעים לכולם לקחת בהן חלק.

אסתי דוד.

 

***

 

כפרניק  ורה והרב אבי_0 בר המצווה של עודד

 

 

די הרבה חגיגות בר מצוה נערכות בקהילתנו מדי שנה. האווירה המאפשרת ישיבת משפחות יחדיו, כשהנשים יכולות לקחת חלק פעיל בעליות לתורה ובטקסים, מאפשרת למשפחות שמגדירות עצמן כחילוניות להרגיש בנוח ואנחנו מברכים על כך, ושמחים שיש באפשרותנו להציע משהו שמתאים לתושבי כפרנו.

כל משפחה וכל תלמיד זוכה לליווי אישי, ובוחר את מסלול בר המצווה המתאים לו, מי בשבת בבוקר, מי בשבת אחר הצהריים ומי ביום שני או חמישי. יש הבוחרים להוסיף גם אירוע אינטימי של תפילת בוקר והנחת תפילין ויש שמוותרים על כך. במהלך השנה גם הוספנו חוג בר מצווה שנועד לאפשר לכל הבנים להתמודד עם סוגיות שונות הקשורות באחריות, היחס לאחר, מקומה של ישראל בחייהם, ציונות ויהדות.

אנו נערכים עתה לשנה הבאה ולאחרונה קיימנו מפגש לתכנן תכנית מפגשי שנת מצווה. בתכנית אנו מתכוונים לקיים בין ששה לתשעה מפגשים חווייתיים שיעסקו בנושאים שונים הקשורים לבגרות ואחריות, ואני מול האחר.

הורים המעוניינים שילדיהם ייקחו חלק בתכנית מוזמנים לפנות לרב אבי avideu@gmail.com. גם הורים שמעוניינים שילדיהם יעלה לתורה במניין המשפחתי בשנת תשע"ד מוזמנים לתאם בהקדם.

 

 הרב אבי נוביס-דויטש

 

 

***

 

משפחת קופיאן מודה לקהילת המניין המשפחתי

28 ביולי 2013

שלום לכולם,

אתמול, כאמור, חגגנו את בר המצווה של עודד. במשך כל התקופה של ההכנה, בחודשים האחרונים, צפיתי בחגיגות בר/בת-מצוה של ילדים אחרים, וחשתי את הנכונות שבצעד שעשינו, בד בבד עם האתגר הלא-פשוט של עשיית דבר שהוא בתחום לא מוכר.

אני רוצה להודות לכל הקהילה על ההרגשה החמה שנתתם לנו בהירתמות שלכם לתמוך בנו, כאילו שחשתם ממש עד כמה תמיכה זו מחזקת את עודד ואותי במסע הפרטי שלנו. נתתם לנו תחושה של בית, כאילו אנו שייכים למקום זמן רב, כאילו אימצתם אותנו כמשפחה מורחבת מאוד. גם עודד מרגיש זאת היטב.

תודה מיוחדת לאסתי, שעשתה מעל ומעבר בהכנת המקום, עם סידורי הפרחים היפים שהכינה והמגע האישי והיצירתי שלה, והדריכה והנחתה אותי בטבעיות מוחלטת ודאגה שהכל יתבצע בזרימה מרבית.

תודה לאבי, שעונה על השאלות הרבות שלי בלי סוף.

אבא שלי ובת זוגו, שהגיעו מקרית אונו ואינם נוהגים לבקר בבתי כנסת, ולבטח לא הכירו מעולם את המניין המשפחתי, התרשמו מאוד מהחום, האחדות והשמחה שהרגישו וראו אתמול סביבנו. הם ראו, ולדעתי בפעם הראשונה, פנים חדשות ליהדות. אמנם – אסור היה לצלם ועל כך הם מצרים מאוד, אבל המשפחתיות, הפתיחות, היעדר כל שפיטה והשתתפות כנה בשמחתנו עברו אליהם היטב.

 

זו הדרך שאני רוצה שבני ימשיך בה להכיר וליצור את העולם היהודי שבו. דרך של שוויוניות ומשפחתיות, של קבלה ולא דחייה, של חיבוק השונה ולא בידולו.

להתראות בקבלות השבת ובחגיגות הבאות,

ורה ועודד

 

 

 

תגובות פייסבוק


0 תגובות

  1. בן עמי הגב

    מכובד

    נעים לקרוא ולכבד
    שאפו כל מי שסייע בטקס
    לעודד שתזכה למעשים טובים

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן