חורף, ברחובו של כפר – צדק חברתי? או סוציו-חתולי?
ביום קר עם רוחות. בטיילי ברחוב, ראיתי להפתעתי באחת החצרות, מראה נדיר!
ארבעה חתולות שמנמנות, בצבעים בין חום, לבן ואפור, עשו לעצמן מעגל כנגד הרוחות, כשהן מצופפות גופן ופרוותן זו אל זו, ואילו החתול החמישי, האאוטסיידר, ג'ינג'י צעיר ויפה פרווה, חציו נוטה אל חומן, וחציו מחוצן, תולה כצ'ופצ'יק מעליהן, חידד אלי מבט הנראה משועשע.
עמדתי נפעמת למול שיתוף הפעולה והתושייה החתולית!
כד חתולי או חתול כדי ?!
ועוד ביום אחר בטיילי, נוכחתי להפתעתי, בחצר בית, בכד גדל מימדים שבקצהו, לא לא עציץ,
אלא, חתולה סיאמית רבת פרווה, יושבת לה בפי הכד ב''תנוחת המדיטציה החתולית'', זנבה מלפניה
והיא ממלאת אותו בכל הווייתה, כאילו, זה ייעודו ובעצם למה לא?
''ככלה בחופתה'
בקצהו של הרחוב, בין הבית הכחלחל לבית האדמדם היא ניצבת, במלוא יופייה ופרישת כל ענפיה, בקישוטי פרחי הלובן התם ובמשב ריחניותה העדינה, השקדייה.
כמו יודעת ובטוחה לגמרי ביופייה הבלתי מעורער ובתומתה המוחלטת.
כך, אני ניצבת מולה, פלא הבריאה! משתהה ומשתאה בכל יום מחדש!
ארנונה על פי, גובה הציוץ או אורך הזנבנב?!
השארת תגובה