מוזיקה היא שפה בין לאומית

אילן כ”ץ

כ-40 שנים שאני עושה בחילופי נוער עם גרמניה, בעיקר עם מדינת בוואריה. כל שנה מתקיים סמינר למובילי החילופים, פעם בגרמניה ופעם בישראל. מארגני הפעילות הם משרד הנוער בבוואריה ועיריית ירושלים. במרוצת השנים נוצרים קשרים חבריים בין הפעילים וכך נוצר לי קשר אמיץ עם כומר פרוטסטנטי, מטיאס קנוח, מהעיר גונצנהאוזן (Gunzenhausen ) שחיפש קשר מתמשך עם קהילה בארץ.

לפני כעשור הצטרף מנצח ומנהל תזמורת הנוער בכפר, ד”ר ראובן מלאך, למשימה של יצירת קשר עם תזמורת בגרמניה. הניסיון הראשון לא צלח, ואחרי הקורונה נפגשנו שנית.

בקיץ שנה שעברה נסענו עם תזמורת הנוער של נהריה לעיר אוקסבורג שבבוואריה, הנגנים אורחו בבתים פרטיים דרך בית ספר תיכון שהיה האחראי לביקור. 16 תלמידים היגיעו לביקור גומלין בנהריה. ואז עלה הרעיון לקיים מפגש כזה בגונצנהאוזן לתזמורת הנוער של כפר ורדים, תוך ניסיון לבנות יחסים מתמשכים בין שתי הקהילות.

העיר המארחת, גונצנהאוזן, חוגגת השנה 1200 שנים לקיומה. 500 שנים לקיום קהילה יהודית עד 1939, ו-75 שנים לעצמאות מדינת ישראל. במסגרת חגיגות אלו הוחלט לקיים את המפגש. ראש המועצה, אייל שמואלי, הוזמן להשתתף באירועים – בתקווה להמשיך את המפגשים, וכך היה.

בנובמבר האחרון ראובן ואני נפגשנו עם ראש העיר והכומר קנוח, שם סוכמו פרטי המפגש והקונצרטים. התזמורת כוללת 29 נגנים ושלושה מבוגרים. לצורך כך גם הוקמה תזמורת מיוחדת של העיר והאזור וההכנות החלו.

ב-25 ליולי יצאנו לדרך. המנצחים הכינו קטעי מוזיקה שינוגנו בייחד ובנפרד, והכומר וציוותו החלו בהכנות לאירוח הנוער במשפחות בעיר.

שהינו ששה ימים בגונצנהאוזן. משדה התעופה פרנקפורט נאספנו לאוטובוס, שם חיכתה לנו ארוחה מלכותית, ובאמצע הלילה חולקו הנגנים למשפחות המארחות. למחרת קיימנו סיור בעיר לאחר טכס קבלת פנים ע”י ראש העירייה, ביקרנו בבית הקברות היהודי ובבתי הקהילה בהתאם לפרויקט שעשתה מורה בחטיבת הביניים במשך שנים מתיעוד שנמצא. בערב הופיעה התזמורת בכנסיה הקתולית שבעיר בפני קהל של כ-400 מוזמנים.

למחרת נסענו לביקור בעיר נירנברג, שם קיבלנו הדרכה על ההיסטוריה היהודית בת מאות השנים בעיר. אחה”צ נפגשו שתי התזמורות פעם ראשונה. זה היה ממש מדהים. שני המנצחים מנצחים על התזמורות, כל פעם אחד אחר, כאילו שהם מכירים ומתאמנים בייחד שבועות.

בסוף החזרה הוחלט לנגן את ההמנונים של שתי המדינות. לגרמנים לא היו תווים, וראובן כתשובה מיידית ביקש מהנגנים של שתי התזמורות להתארגן בהתאם לכלי הנגינה. ההתרגשות היתה בשמיים. תוך כדי החזרה ראיינו אותנו לרדיו ולטלוויזיה של בוואריה, וצילמו את החזרה.

ביום שישי לפני הצהריים יצאנו לשייט באגם שליד העיר כשדגל ישראל התנוסס בראש התורן. הוגש כיבוד מגוון כשקפטן הסירה מנגן באקורדיון בגשם שוטף.

אחר הצהריים ניגנה התזמורת בכיכר השוק הגשום. יותר ממאה אנשים עומדים מסביבם תחת מטריות ומקשיבים למוזיקה. בנוכחות ראש המועצה אייל שמואלי ורעייתו אביבה וראש העיר גונצנהאוזן.

בזמן שהנגנים התארגנו נפגשנו, שני ראשי העיר ואנחנו, להיכרות ולבניית תוכנית פעולה לשנים הקרובות. הוחלט שראש העיר הגרמני יבקר בכפר ורדים בשנה הקרובה ומנהלי הנוער בשתי הרשויות ייבנו תוכנית מפגשים, וכל זה לאחר שבשתי המועצות יסכימו על המתווה.

קבלת שבת נערכה לכבודנו בבית מרפא בעיר, כשהאחיות שהקימו את המקום סייעו באירוח התזמורת. כ-150 אורחים, המשפחות המארחות, נגני שתי התזמורות נכחו באירוע. בשבת הנגנים טיילו עם המארחים באזור ובערב נפגשו ליד אגם מקסים בו התקיימה חגיגת קיץ עם זיקוקי דינור.

ביום ראשון בבוקר הוזמנה המשלחת לתפילת יום ראשון בכנסיה הקתולית, בליווי מקהלה ואורגן. הבישופ בירך אותנו בעברית….

בצהריים התקיים הכנס המרכזי בכנסיה הפרוטסטנטית בנוכחות של יותר מ-500 אורחים, כששתי התזמורות מנגנות ביחד ובנפרד, דגלי ישראל וגרמניה ושל הרשויות המקומיות מתנוססים בקדמת הכנסייה. באולם נכחו כ-30 יהודים, צאצאי משפחות מהעיר ששרדו את השואה. הם מקיימים דיאלוג מתמשך עם תושבי העיר בהובלתו של הכומר קנוח.

ההתרגשות באולם היתה רבה מאוד. בין הקטעים השונים נאמו שני ראשי הרשויות. אייל, שנאם באנגלית, בסוף דבריו הוציא כיפה מכיסו, הסביר שהוא בן לניצולי שואה וקרא את תפילת יזכור. בסוף הקונצרט נוגנו שני ההמנונים בייחד, כשהנגנים עומדים כגוש אחד… לא נשארה עיין ייבשה.

למחרת בבוקר המשכנו לכמה ימי טיול בשטראסבורג ובפרנקפורט.

מסע מרגש, מעניין, עם בני נוער מהכפר שנותנים המון כבוד לכפר, הן באיכות הנגינה שלהם, והן בהתנהגותם. זכיתי ללוות אותם. שיתוף הפעולה עם ראובן מלאך היה נהדר. בכל ההכנות וההתלבטויות השתתפה גם יד ימינו, נועה תבור, שגם היא מנגנת בתזמורת.

קבלת הפנים לה זכינו הייתה חמה ,חברית ומפנקת, גם מצד הרשות וגם מצד הקהילה וחבריה.

כבוד גדול ליהדותנו ולמדינת ישראל.

בתקווה שהקשר שנוצר בין הרשויות ימשיך להתפתח ולהתעצב בכיוונים נוספים, רבים ומגוונים.

כתב וצילם: אילן כ”ץ