עודד שלומות
למרות מזג האויר הגשום והסוער, המשיכה גם היום (שבת 28/12/24) הקריאה המהדהדת בכל רחבי ישראלה החופשית, הדמוקרטית והליברלית: שחררו את החטופים המופקרים בעזה! החליפו את ממשלת המחדל והדמים!
כך גם ברחבי בגליל המערבי והמרכזי:
בצומת חורפיש אלקוש, נשא דברים אל”מ מיל. מיכה רגב, תושב אבירים, חבר ב”אחים לנשק” ומחבר הספר “שכרון הגאולה”.
אל”מ מיכה רגב:
חג החנוכה הוא חג של גירוש החושך
חג של הארה
חג של סילוק הטומאה
חג של הטהרות
חג של לקיחת אחריות וגבורה.
הפקרת החטופים המעונים והגוססים, למותם, במחילות העפר של עזה, היא שיאה של הטומאה!
היא ההפך הגמור, ממורשת חג החנוכה.
דחיית ההסכמים לשחרור החטופים, בתואנות שונות ומשונות, פעם אחר פעם, היא שיאה של חוסר אחריות ושיאה של הפחדנות.
היא נועדה רק לדבר אחד, לשמר את ממשלת הזדון הבין גבירית הרעה והטמאה.
היכן האור החשמונאי?
היכן הגבורה החשמונאית?
אנו עם, שמורשתו – “כל ישראל ערבים זה לזה”.
אנו עם, שציוויו – “לא תעמוד על דם רעך”
ביבי, קול דמי אחיותך ואחיך, הגוססים והנאנקים, זועקים אליך, אלינו, מן האדמה הקרה והטחובה של עזה.
אות קיין יהיה על מצחך, כל שארית חייך ובזכרון אשר תשאיר אחריך, באם החטופים לא יחזרו.
אחרי שנת אימים שהחלה בטבח הנורא ביותר, מאז השואה.
אחרי שבדם ילדינו, החזרנו את האויב למקומו הטבעי וחידשנו את כושר ההרתעה שלנו, צץ שוב הסרטן המשיחי.
כאילו לא פסקו חז”ל – “תיפח רוחם של מחשבי קיצין”.
בעוד אנו מבוססים בדם נרצחי ומעוני העוטף, היה רב יהודי, לובש מדים, שטען כי זה היום המאושר בחייו.
בעוד אנו בוכים את הרצחם של תינוקות, אמהות ואבות, טהורים וזכים, היה רב פרופסור, הרואה בזאת, נקמת אלוהים, בחוטאים.
עתה הם מתארגנים להתנחלויות בלבנון ובעזה ובכתבי העת שלהם, הם הוזים על כיבושים, מנהר מצרים עד נהר פרת.
כך, המלחמה בעזה, אינה מסתיימת ושורת הנופלים, מתארכת לשווא.
יש מהנופלים, שהם ילדי ונכדי, אותם הוזים.
אין לי ציפיות, ממוכי סנוורי המשיח.
הם ילכו, בעקבות הזיות המשיח שלהם, לאבדון, ויוליכו לשם, גם את בניהם ובנינו, אם לא נבלום אותם.
אני קורא לבנותיהם ובניהם, של המשיחיים הללו,
לאותם צעירים המחרפים נפשם בשדה הקרב,
לימדו מאברהם אבינו.
שיברו את פסילי אבותיכם וצאו לדרך יהודית אמיתית.
דרך שבה, הציווי היהודי המרכזי “ובחרת בחיים”, מנחה את חיינו.
איננו אומת ג’האד, איננו אומה המקדשת מוות.
אנו מצווים לבחור, בטוב ובחיים.
“ראה נתתי לפניך היום, את החיים ואת הטוב, את המוות ואת הרע, ובחרת בחיים”.
ישראל קמה על רקע ביקורתו הנוקבת של ביאליק, על הפאסיביות של הקהילות היהודיות, מול הפרעות שנעשו ביהודים.
“בפרפר גוויות קדושות, תחת בשר חמורים,
שכבו בעלים, חתנים, אחים, הציצו מן החורים
שכבו בבושתם ולא נעו ולא זעו”
בישראל שגדלנו עליה, לא מפקירים אנשים מאחור.
לא מפקירים פצועים בשטח.
כולם בשביל אחד ואחד בשביל כולם.
הפקרת החטופים, היא ניתוץ האתוס המרכזי שלנו.
היא, פגיעה בסלע קיומנו.
הערבות ההדדית, היא היא, סלע קיומנו!
קבוצת אחים לנשק, הוקמה ע”י לוחמי הווה ועבר, שידעו סבל, מכאוב ואובדן ולא נכנעו.
שהיו מוכנים, למסור את נפשם, למען העם והארץ.
עתה, אנו בחזית המאבק החשוב ביותר, לעיצוב דמותה של המדינה האהובה שלנו.
יש האומרים, כי המשטרה נפלה,
יש האומרים, כי מוסדות אחרים, בדרך,
לוין, חוזר למופע האימים שלו – המהפכה המשטרית,
כאילו, כלום, לא קרה.
אנו מבטיחים:
גם אם חלקים ממוסדות המדינה והממשלה יפלו, עקב פעולות הזדון של ממשלת ההפקרה המכהנת, אנו לא נרתע ולא נכזיב.
אנו נמשיך להאבק עד הסוף, עד שנחזיר את מדינתנו האהובה, למסלולה.
נאבק בצמתים, נאבק דרך בתי המשפט, נאבק בכיכרות, נאבק באמצעות התקשורת, נאבק בבתים, נאבק ברחובות.
אנו נגן על המדינה שלנו, יהיה המחיר האישי, אשר יהיה.
לעולם לא נתייאש
לעולם לא נרים ידיים
לעולם, לא נאבד תקווה.
היהדות והישראליות שלנו
אינן מקודשות בדם ואדמה, כמטרה בפני עצמה,
הן מקדשות את החיים
הן מקדשות את האור
הן מקדשות את הקיום האנושי.
הן מכילות ומחברות
הן מרבות, אהבה ושלום.
ואהבת לרעך כמוך, זה כלל גדול בתורה
זו כל התורה, על רגל אחת.
ישראל הממלכתית והנאורה, חילונית ודתית, ימנית ושמאלית, עוד תתאחד ותנצח!
מימי התנ”ך, עד ימי ביאליק ורחל המשוררת ועד ימינו –
אנו היהדות, אנו הישראליות, אנו העגלה המלאה.
אסיים במילותיו של טשרניחובסקי
“אאמינה גם בעתיד, אף אם ירחק זה היום
ישוב יפרח, אז גם עמי ובארץ יקום דור”.
והוא קם!
בברכת שובם של החטופים
שבוע טוב!
הרב החילוני הומניסטי דובי אביגור (רקפת) נושא דברים בכרמיאל:
**
גיבורי הגליל בצומת כברי: (צילום אמיר ירחי)
בבית העמק, לא מוותרים על החטופים:
תגובה אחת
השארת תגובה
ביבי בונה מזרח תיכון חדש מדהים איזה מלך ביבי