“אמא”, לראשונה מאז הפציעה

לקראת יום האחות והאח הבינלאומי, שיצוין ביום א’ 12.5, היה השבוע רגע מרגש במיוחד במרכז הרפואי לגליל בנהריה, כאשר מפקחת אגף הילדים, סמדר אוקמפו, נשאה דברים באודיטוריום וסיפרה על בנה, עוז חי, שנפגע באורח אנוש במלחמה. זו היתה הפעם הראשונה שחזרה לביה”ח מאז פציעתו.

פציעתו הקשה של עוז חי (20) התרחשה ב-1 במרץ, בעת שנכנס יחד עם צוותו לבית ממולכד בחאן יונס. שלושה מחבריו נהרגו באותו אירוע, ובהם חברו הטוב ביותר, סמל דולב מלכה ז”ל מהיישוב שלומי.

עוז חי הובא למרכז הרפואי סורוקה כשהוא מורדם ומונשם, עם פגיעת ראש קשה כתוצאה מפיצוץ מטען רב עוצמה.

כשבועיים לאחר פציעתו נגמל מהנשמה, וכעבור שבוע נוסף הועבר לשיקום במרכז הרפואי שיבא תל השומר, שם מצפה לו עדיין דרך ארוכה. למרבה השמחה, מצבו השתפר משמעותית והוא יצא מכלל סכנה.

“ביום הולדתי עוז נתן לי את המתנה הטובה ביותר, כאשר פקח את עיניו ואמר לראשונה מאז פציעתו את המילה ‘אמא'”, סיפרה סמדר, ואף עין באודיטוריום שבמרכז הרפואי לא נותרה יבשה.

בהמשך הוסיפה סמדר – שעם פרוץ המלחמה פונתה עם משפחתה לנהריה מביתה שביישוב שלומי – כי בעקבות פציעת בנה, היא מכירה ביתר שאת בחשיבות מקצוע האחיות (אחיות הוא המונח החדש שנקבע ע”י האקדמיה ללשון עברית למקצוע הסיעוד): “ביום האחות, אל לנו לשכוח את מהות המקצוע והסיבה שבחרנו בו. חובתנו לחמול, להיות אנושיים ולהעניק תקווה למטופלים ולמשפחות. חובתנו להסביר ולהבהיר כל טיפול ותרופה שהמטופל מקבל, לו ולמלוויו. זהו חוזה אמון בינינו המעיד על מקצועיותנו, על אנושיותנו, ועל הסיבה שבחרנו במקצוע, או יותר נכון, הוא בחר בנו”.

בהמשך דבריה הודתה אוקמפו להנהלת המרכז הרפואי ולעומד בראשו, פרופ’ מסעד ברהום, להנהלת האחיות בהובלת האחות הראשית, דליה טדגי, ולאגף ילדים, על התמיכה: “משפחה, כמו משפחה, נמצאת איתך ברגעים הקשים. קיבלתי הודעות, טלפונים וביקורים מכל סקטור אפשרי, מכל עובד שלא חלמתי, אם בתפילות, הפרשות חלה, שליחת אור ואנרגיה”.

לאחר מכן עלתה לבמה דבי כהן, אחות אחראית במרכז הרפואי, שבנה החייל אור יוסף נפגע באורח קשה מטיל נ”ט בגבול הצפוני, ועובר שיקום בבית הלוחם בחיפה. גם היא שיתפה ברגשותיה והודתה על התמיכה.

הנהלת המרכז הרפואי לגליל פינקה בארוחת בוקר עשירה את האחים והאחיות (שחלקם מפונים בימים אלו מבתיהם ביישובי קו העימות), בהרצאת אורח של האחות הראשית של צה”ל, סא”ל דמי זוקין, ובמופע אימפרוביזציה.