אביבה שלנו

בצל האיסור להתאסף: הקהילה הצדיעה לאחת מאבני היסוד של כפר ורדים * חני אקסלרוד נפרדת מאביבה זוהר ז”ל

חני אקסלרוד

צילום: בן עמי מוסק

אביבה שלנו. אביבה זוהר היא של כולנו. של הקטנים והגדולים, של הקרובים והרחוקים, וזה לא משנה עד כמה התרחקנו – כשפוגשים אותה באקראי, היא מאירה לכולם פנים. עירנית וסקרנית ושנונה ומפולפלת, מכירה וגם יודעת ומרבה בסיפורים.

מי ימלא את הריק שכאן השארת? מי יסמל את רוחו של כפר ורדים? מי יחבר את כל המפוזרים??? אני זוכרת שכשילדיי היו “החברים שלך” במשפחתון…, בר לפני 28 שנים ונוי לפני 26, היית מוציאה את כל “החמישיה” בני השנתיים לטיול. היה לך חבל שקשור כמעגל ועליו מושחלות חמש טבעות. את קצהו האחד היית אוחזת וכל ילד אחז בטבעת צבעונית משלו. וכך הייתם מטיילים בלי להחמיץ אף פרח ונמלה ובלי להחמיץ זה את זה.

החבל הזה סימל לדעתי את הקשר האמיתי והוירטואלי שלך לילדים. סימל את ההובלה המנהיגותית, האימהית שלך. סימל את החיבור האנושי החם שלך לכולם, קטנים וגדולים. ילדיי כבר בגרו, והיו לאנשים, עזבו את הכפר ושיחררו את הטבעת. אבל בכל מפגש מזדמן כשבאו לבקר היית את מהדקת אותם בטבעת ענקית של חיבוק כדי שהם לא ישכחו: שלא ישכחו את כפר ורדים, שלא ישכחו את הילדות השמחה שריפדת להם, שלא ישכחו אותך!

כולנו לא נשכח!

נוחי על משכבך אהובה, וממעשייך למדנו. כל מה שאני צריך לדעת, כתב לפני 15 שנה רוברט פולגום, למדתי בגן הילדים. תודה שהיית שם בשבילינו.

בר ונוי וחני וזאב ז”ל אקסלרוד.

צילום לעיל: בן עמי מוסק