המוסיקאית שהפכה לרופאת הרדמה וטיפול נמרץ

ד"ר וופא בלאן מכפר ורדים, נגנה בעברה על קאנון * ממקימי שירות ה"אקמו" במרכז הרפואי לגליל


 

לקראת יום האשה הבינלאומי, הכירו ד”ר וופא בלאן מהמרכז הרפואי לגליל בנהריה:

היא היתה מוסיקאית מקצועית ועד היום מנגנת על קאנון בהנאה רבה; פירוש שמה הפרטי הוא “אמינות”. היא נשואה לרופא יהודי, ד”ר יובל שחף, רדיולוג במרכז הרפואי לגליל.

ד”ר בלאן (37), נוצריה ילידת חיפה, תושבת כפר ורדים, היא אם ליארה ודניאל, בני שמונה וחמש, ומשמשת רופאה בכירה בתחום הרדמה וטיפול נמרץ.

 

כפרניק WhatsApp-Image-2023-03-07-at-15.37.44-scaled המוסיקאית שהפכה לרופאת הרדמה וטיפול נמרץ
ד”ר וופא בלאן צילום: רוני אלברט

 

למרכז הרפואי לגליל הגיעה מהמרכז הרפואי כרמל בחיפה, שם השלימה התמחות בהרדמה וטיפול נמרץ. לדבריה, רופאי ההרדמה הם כמו האינטרנט עבור ביה”ח: “בלעדינו אין ‘תקשורת’. אם אין רופאי הרדמה, אין חדר ניתוח. זה כמו ספק שירות שאי אפשר בלעדיו. כפי שמערך הדימות מספק פיענוח בדיקות לכלל המחלקות, כך אנו מעניקים שירות שמביא לשמירת החולה בחיים ומאפשר לכירורג לבצע את עבודתו בצורה הטובה ביותר”.

בנוסף היא אומרת, כי רופאי ההרדמה דואגים למטופל לפני הניתוח, במהלכו ולאחריו: “אנחנו נמצאים בכל מקום, כולל בחדרי לידה”.

בד בבד משמשת ד”ר בלאן רופאה בכירה במחלקה לטיפול נמרץ כללי ואחת ממקימי שירות ה”אקמו” במרכז הרפואי לגליל (“אקמו” – מכונת הנשמה המחליפה את מערך לב-ריאה כדי לאפשר למטופל לנשום).

 



 

 

“אמנם אנחנו לא נמצאים בלב הזרקורים”, היא אומרת, “אבל אם יש מערך שצריך לחזק אותו, הרי שאלו מערכי הרדמה וטיפול נמרץ, כי בזמן חירום או ‘מלחמה’, כפי שאני קוראת לזה, אנו מהווים את הבסיס וצריכים להתמודד בראש החנית. כך היה בתקופת מגיפת הקורונה”.

בעניין יום האישה הבינלאומי, היא מציינת: “אני רואה עצמי קודם כל אמא, בת ואישה, ואחר כך אני גם רופאה. כאמא וכבת (אני בת יחידה להוריי) אין לי תחליף, אני האמא היחידה לילדיי והבת היחידה להוריי, אבל רופאות יש הרבה. אשת קריירה שגם עושה דברים רבים נוספים, זה תיק לא פשוט עם הרבה מגירות, אבל אני סוחבת אותו בגאווה. לפעמים האתגרים מאוד לא פשוטים, זה כמו לרקוד על רשת עכביש ולהשתדל לא ליפול. אני מאמינה שאם לנשים יש את היכולת הגנטית להביא ילדים לעולם, אז כנראה שיש להן גם את היכולות לצלוח כל אתגר אפשרי.

“לדעתי, בכל יום צריך להיות יום האישה ולזכור את מה שאנו צריכות לעבור כנשים, כי המגירות העמוסות הללו עליהן דיברתי, לעולם לא מתרוקנות”.

 




השארת תגובה

Array
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן