עודד שלומות
במסגרת סיורי אמנות המארגנות בקביעות אתי צ'חובר ואירית פרוז
כמה מילים על ביקור בתערוכה במוזיאון העיצוב בחולון ומספר תערוכות במוזיאון תל אביב, במסגרת סיורי אמנות המארגנות בקביעות אתי צ'חובר ואירית פרוז. בדרך אתי תמיד דואגת לומר כמה מילים על שצפוי לנו, מעשירה את הסיור בספרים שמעבירה לעיון ולהתרשמות.
שלוש שעות נסיעה לעיר הגדולה ושוב שלוש שעות בחזרה לכפר. אכן יום ארוך וגדוש, אך הפיצוי והנחמה תמיד באים כמו השוקולד שבתוך הכריך…
את התערוכה של יוז'ו ימאמוטו, תפסנו ביומה האחרון. תחושה של רווח נקי. מעצב אופנה יפני שלא יאהב כינוי זה… הוא אמן בינלאומי שיצירותיו מרתקות תפיסת עולמו מרגשת והגשה מושלמת. הבגדים שמעצב לא קשורים למשהו שמשויך דווקא למסורת ולאופנה ביפן. בקיץ הצלחתי לראות במוזיאון גם את הסרט הנפלא עליו ושני הביקורים במוזיאון השלימו לי את חלקי הפאזל.
עבודותיו הוצגו בשלושה חללים, בצורה מדויקת ומוקפדת שהיא אמנות בפני עצמה. יוז'י אוהב להרגיש את הדופק הפועם ברחובות. בתערוכה זה בא לידי ביטוי בתאורת ניאון מיוחדת, ברצפה שנבנתה במיוחד לתצוגה, פסי אלומיניום כדי שהצעדים ישמעו וידמו הליכה בסביבה אורבאנית.
היצירות מסתובבות סביב עצמן בקצב מדוד מראש ואנו ביניהם משתאים מיצירתיות מהפנטת. קשה להישאר אדיש לעבודות, לדמיון הרב, לשילובים הבלתי אפשריים, לאמירה הייחודית שלו. כשנכנסים לחדר של חליפות הגברים, כל הגברים מפנים לנו גב, ועיניהם נשואות רק לדמות אישה בבגד קליל יפהפה החושף את קווי מתאר גופה… מחווה לפינה באוש, הכוריאוגרפית הידועה שהיוותה עבורו השראה חזקה בעוצמתה. בכל חליפה ניתן היה להבחין בטשטוש הזהות בין המינים, הן גבריות ונשיות כאחד, בכל אחת מהן קו מפתיע ומיוחד. קיבלנו הסברים ממדריכה מטעם המוזיאון על תהליכי עבודה, יצור הבדים עם נגיעות רקע באמן הנפלא.
המבנה עצמו של המוזיאון מחבק ומתפתל סביב הבאים, יצירת אמנות בפני עצמה שעיצב רון ארד מסוג של פלדה המתיישנת עם הזמן ועוברת תהליך הזדקנות כמונו, במכוון. לטעמי הצביעה המחודשת שלו מוזילה מאד את היצירה המקורית.
משם שמנו פעמינו למוזיאון ת"א, נחשפות לתערוכה ייחודית של אמנית בשם אורית אקטע הילדסהיים. ציורי שמן עשויים להפליא עם אוירה רוגעת, אסתטית אך קשה בתכניה. אורית "זורקת" את הצופה לעולם של סוד הכלוא בין קפלי בדים ותחרות, ציורים טורדים מנוחה שרב הנסתר על הגלוי כי כנראה סוד, מהותו להישאר עלום. תערוכה שתמונות ממנה נחקקות עמוק בפנים.
נדדנו בין התערוכות, בין ציורי שושלת ברויגל, בין העבודות של אמנות עכשווית בהודו . חלק מהסיור היה עצמאי מפאת הזמן שנשף בעורפנו…
התערוכה המודרכת מטעם המוזיאון היתה של יזהר פטקין, "מסת רפאים". יזהר הוא אמן היוצר בניו יורק כמעט 40 שנים. עבודותיו מוצגות בחדרים קטנים עטויים בוילונות /מסכים לבנים עליהם התיז בשיטה מיוחדת צילומים-ציורים ששואבים אותנו הצופים מחדר לחדר, כמו במבוך הנותן לנו הצצה על ישראל של פעם, על עולם שאיננו, שדמויותיו מביטות בנו כמו רוחות רפאים, מקומות שהיו ואינם, שאלות על זהויות, התכתבות עם שיריו של חברו הקאשמירי. תצוגה מאד תיאטרלית ומרשימה בעושרה.
0 תגובות
השארת תגובה
תמשיכי לטייל להנות ללמוד
תמשיכי לטייל להנות ללמוד ולצבור חוויות כדי שתוכלי להעביר לנו את רשמייך כאילו היינו שם.
טיול מעניין
גם אני הייתי בקיץ בתערוכה של יוג’י ימאמוטו וממש התרשמתי. טוב שהספקתם לבקר בה. גם התערוכות שהזכרת במוזיאון תל אביב מאוד מעניינות ונותנות חוויה שלא חווים כרגיל בתערוכת ציורים רק. את מתארת את החוויות שלך בצורה מאוד מרגשת.
אמנות
חגית יקרה מודה ואבוש לא הייתי בארץ ולכן החמצתי את התערוכה אבל הסברייך הכל כך פלסטיים נתנו לי תחושה שאכן ביקרתי יחד איתך ועם כפרניק בתערוכה
אני עצמי עומד לפתוח סדנת אמנות בתל אביב וכן את עונת החורף בשיתוף מוזיאון תל אביב השנה הגעתי לשיא נרשמים קרוב ל- 500 משתתפים דחיתי 150 כי אין למוזיאון מדריכות נוספות ולא מרצות
יישר כוח חג שמח והמשך כתיבה והתרשמות רגישה כל כך
לא מבין למה עושים “דיסלייק” לכתבה חיובית, וליוזמה מצוינת שכזו???
שימותו הקנאים
איזה יופי
חגית, המשיכי לשתף אותנו
חגית, זה נשמע נפלא.
יצא לי להיות בתערוכה של מונק. כל כך עצוב ויפה. את מתארת את הסיבה לעבודותיו ממש כפי שהיא. הזדמנות לראות אמן שלא תמיד רואים.
היה סיור נהדר!
כשקוראים נזכרים בהכל…
נראה שגם הסיור הבא של אמנות יפנית יהיה מעניין.
בכלל הקבוצה כייפית והאוירה נהדרת. תודה לאתי ואירית.
אמנות ואומנות הפרסום העצמי
שלום רז מגיב מספר 3
לא מכיר אותך ולא יודע מה הקשר שלך לאומנות.
אבל לטעון שתאור סיור בתערוכות הוא “כאילו” היית שם? נו באמת לא הגזמת. אני מבין שבעצם רצית לפרסם את הסדנאות שלך וזה בסדר גמור אבל למה דרך תגובה שאיש לא מאמין לה?