“למדתי איך זה להיות נכה”

הועדה לנגישות בבית ספר קשת בכפר ורדים פועלת זו השנה השלישית. מדברי הסיכום המרגשים של התלמידים המתנדבים: "בעבר הייתה לי רתיעה מנכים. כיום כבר אין לי רתיעה כזו" .

הוועדה הייחודית מסוגה, המורכבת מתלמידי כיתות ד'-ו', התנהלה גם השנה בראשות ענת גבע-טרן מנהלת ביה"ס וד"ר רויטל שורץ-סבירסקי מנהלת נגישות ישראל בצפון. הוועדה התמקדה השנה בסקירות נגישות ביישוב ובהסברת נושא הלקויות והצרכים המיוחדים, עם הדגש ללקויות חושיות הודות לדגש שהעניקה שלי כהן. שלי, בתו של רפי מתנדב עיוור תושב כפר ורדים המקדיש שעות רבות להסברת נושא הנגישות וקבלת השונה, בלטה בעונה זו והוכיחה כי המשפט: "התפוח אינו נופל רחוק מהעץ" איננו קלישאה.

בישיבה לסיכום שנת הפעילות שהתקיימה עם חברי הוועדה, בקשה ענת מהחברים לענות על השאלות הבאות:

1. מה הפקתי מהפעילות בוועדה (ברמה האישית)?

2. מה הייתה תרומתה של הוועדה לנגישות ביה"ס והכפר?

להלן התשובות המרגשות:

ליאב: "למדתי איך זה להיות נכה".

עומר: "למדתי שקשה להיות אדם נכה ושאדם 'ללא מגבלות פיזיות', יכול לעזור לנכים אם הוא רוצה".

שלי: "אני בת לאבא עיוור. ההשתתפות בוועדה אפשרה לי להבין את נושא הנגישות מהבחינה העקרונית. תרמתי לוועדה את הדגש ששמנו השנה על לקויות חושיות והועדה כולה קדמה את הנגשתו של ביה"ס והכפר כולו".

יעל: "למדתי מושגים חדשים, כגון תתרן. סייענו בכך שהכפלנו את התרומות לעמותת נגישות דרך רשת השופרסל בכפר. בעבר הייתה לי רתיעה מנכים. כיום כבר אין לי רתיעה כזו".

יובל: "הפעילות בוועדה השפיעה על העמדה שלי כלפי אחי הצעירים ממני. יש לי יותר הבנה לצרכים שלהם. חוץ מזה היה כיף לפעול יחד עם החברים מהוועדה. הרגשתי שאני נותנת את מה שאני מצפה שייתנו לי".

נוי: "למדתי שנכות זה מושג שיש לו משמעות המחייבת התייחסות מיוחדת. המפגש עם רויטל קרב אותי לנושא".

תמיר: "אני מרגישה שהפעילות בוועדה חיזקה את המודעות וההזדהות שלי עם הנכים ועם מה שעובר עליהם".

הן שלי והן יובל הדגישו כי הם מרגישים שהוועדה עמדה בציפיות שלהם.