הליכטרים

החלק הארי בכתבתה המרגשת של ליטל המאירי, עוסק בשיקומה של שלומית בבית ומסתיים בדברים אופטימיים אלו של אברהם: "פעם שלומית לא היתה מבינה מה מדברים איתה, לא הסתכלה על אנשים. היום מצבה טוב יותר ממה שהיה והיא שומעת וצוחקת איתנו. חברות מהספרייה, שכנות, הילדים והנכדים באים לבקר אותה. החום בבית וההישארות עם בן הזוג, תורמים להתפתחות להתגברות על המחלה. כולם מתייחסים אליה רגיל, כמו שהתנהגו תמיד".

"אני ממליץ למי שמגיע למצב דומה שישקול ברצינות לקחת את האדם היקר לו הביתה. בבית אפשר להגיע לשיפור".

הכתבה המלאה בגיליון א-לה כפר.