ההסתה נמשכת


כפרניק אתר אינטרנט קהילתי כפר ורדים גליל מערבי
מערכת כפרניק

יחיאלי: זיכרון רבין עוסק בהתלהמות ובהתבהמות. אמירים: אהבת חינם. כפרניק: מצנזר טוקבקים.

כפרניק rabin2 ההסתה נמשכת

סיון יחיאלי בטקס לזכר יצחק רבין: הזיכרון עוסק בהתלהמות, בהשתלחות, באבדן רסן ובהתבהמות.

 

תלמידי אמירים: פועלים להפצת "אהבת חינם".

 

תושב הכפר משתלח בעורך כפרניק: מדוע אתה מצנזר טוקבקים (מכוערים ואלימים…)?

 

**

"לוקחים אחריות על המילים" – 21 שנים לרצח רבין בבית ספר "אמירים" כפר ורדים

 

אנחנו בבית הספר "אמירים" לא שוכחים את רצח רבין ופועלים להפצת "אהבת חינם".

בי"ב בחשוון תשנ''ו, 4/11/1995, התקיימה בכיכר מלכי ישראל עצרת המונית תחת הסיסמא "כן לשלום-לא לאלימות" בסופה של העצרת נורו שלושה כדורי אקדח ממרחק של מטר בגבו של ראש הממשלה, יצחק רבין. ושוב אנחנו כאן אחרי 21 שנה מרכינים ראש. 21 שנה אחרי שראש הממשלה יצחק רבין נרצח נשאלת השאלות: האם משהו השתנה בחברה שלנו? האם באמת אנו לוקחים אחריות על המילים שלנו?.

 במילים אלו נפתח הטקס לציון עשרים ואחד שנים להירצחו של ראש הממשלה לשעבר יצחק רבין ז"ל, שהתקיים במוצ"ש  12/11/2016 במארג, במעמד ראש המועצה סיוון יחיאלי, מנהלת בית הספר שרון בינדר ומנהלת חטיבת הביניים מירב לבקוביץ. טקס נוסף התקיים ביום ראשון בבוקר לפני כלל התלמידים והמורים בבית הספר השש שנתי "אמירים".

את הטקס ערכו תלמידי שכבות ז' ו-י', בשיתוף פעולה מיטבי ובסימן "לוקחים אחריות על המילים".

בהמשך היום נערכו שיעורים וסדנאות בכל השכבות בבית הספר:

בשכבה ז' עסקו בתולדות חייו של יצחק רבין ובדיון בדילמות מחיי היומיום בהן אנו נדרשים להכריע בין מעורבות לאדישות.

תלמידי שכבה ח' עסקו בחשיבות קיום המחלוקת, כאבן יסוד בחברה הדמוקרטית, וניהולה כדו שיח ולא כדו קרב וכן התמקדו בצורך באחריות ובהתנהלות זהירה מתוך מודעות לכוחן של המילים.

בשכבה ט' התקיימו סדנאות בהנחיית חברת "המעורר" סביב הנושאים: מטרתה של הדמוקרטיה ומהותה, רצח רבין והדמוקרטיה הישראלית ותפקידנו כאזרחים במדינה דמוקרטית.

תלמידי החטיבה העלינה ציינו את יום הזיכרון הזה בשיעורי חינוך ובפעילות  סדנאית.

מעבר לשיעורי החינוך הכיתתיים שהוקדשו לדיון במשמעות הרצח של ראש הממשלה, השתתפו התלמידים ביום הזיכרון לרצח רבין בפעילות במסגרת סדנאות שונות על פי בחירתם: מחנכים/ות, מורים/ות מקצועיים/ות, הורים ואורחים מבחוץ הנחו מפגש בנושא שבחרו לעסוק בו, ושיש לו זיקה למשמעויות היום הזה.   

 

מנחה הסדנא

שם הסדנא

2-3 שורות לתיאור הסדנא

1

יואב אלקובי, מחנך יא1

כשהפחד משתלט

אומרים שישו היה הראשון, שאחריו היו רבים וטובים אשר "חוסלו".  אמרו שאצלנו זה לא ייקרה, אז אמרו.. במהלך המפגש, נבקר סיפורים מצמררים ונבין את המכנה המשותף של כולם… פחד!

2

שמוליק בצלאל, מחנך יב1

שמאלני עוכר ישראל / ימני קיצוני ואלים

מה ההבדל בין השמאל לימין בישראל? האם אתה חושב שאתה שמאלני? ימני? סדנא לבירור עמדות של ימין ושמאל.

3

שנית אמירי, מחנכת יב3,  ולילך חזאז, מחנכת י2

קפה דילמה

נשב על כוס קפה/תה ונבחן יחד את הדילמות איתם מתמודדת החברה הישראלית על כל גווניה ומורכבותה

4

שירה בן-ציון, קצינת ביקור סדיר

פשיעה בקרב בני נוער – תמונת מצב 2016

על עולם הפשע בהקשר של בני נוער בחרה הישראלית. הגורמים לפשיעה וההשלכות על בני הנוער.

5

תומר אליצור, מחנך יא2

"מה אכפת לי?", "מה זה ענייני?"

דור ה-N: איך קרה שצעירי כל העולם כל כך מרוכזים בישבן של עצמם ולא באחרים?. האדישות, יוצרת הסכמה שבשתיקה לתופעות של אלימות, רצח והרס הדמוקרטיה גם אז וגם היום.

6

שרית כץ, פסיכולוגית ביה"ס

מה לי ולרבין?

בסדנא ננסה להבין ביחד בזכות מה רבין הפך להיות הדמות שהוא, ונסמן, בחקירה עצמית, מה מתוך כל אלה נוגע למי שאני ולחיי כיום.

7

זהבה קרן, מורה לספרות

מצע של דעות קדומות..

דיון בתופעות של דעות קדומות, גזענות ויחס משפיל ומפלה כלפי האחר בשיר של יונה וולך, בשילוב סרטונים הקשורים לנושא.

8

צופית צור, מחנכת יב2

קונפליקט כהזדמנות

הכרה באפשרות של שיתוף פעולה כפתרון אלטרנטיבי לקונפליקט. במפגש נבחן מצבי קונפליקט אישיים ולאומיים והרווח וההפסד מהם.

9

שירי נתיב ויפעת פורמן, היועצות

החברֶ'ה ואני

פעילות יצירתית משותפת, באווירה עכשיווית,  שממנה נצא לדיון במקום של הנוער בחברה הישראלית

10

בועז בן פורת, רכז נוער אזורי

"היו מרדנים שברו מוסכמות"

"אם יש משהו שצריך ליחד נוער זה במרדנות נגד מוסכמות" (רבין 94) – במפגש נשוחח על ההבדלים בין מערכת החינוך הפורמאלית למערכת החינוך הבלתי פורמאלית, והאם מערכות אלו מעודדות מרדנות ושבירת מוסכמות.

11

שמוליק צ'אושו, מורה לתנ"ך בסולם צור

לרצוח את המנהיג!

מדוע בוחר אדם לרצוח את מנהיגו? האם רצח מנהיג יכול להיות דרך לפתרון סכסוך מדיני פנימי. דיון בפרשת רצח מספר מלכים ורצח רבין.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

כפרניק rabin6 ההסתה נמשכת
 
 

**

דברים שאמר סיון יחיאלי ראש המועצה המקומית כפר ורדים בטקס רבין (2016)

יום הזיכרון ליצחק רבין עוסק ברצח פוליטי של ראש ממשלה, אבל הוא עוסק בהרבה יותר מכך. הוא עוסק בתרבות פוליטית, הוא עוסק בגבולות השיח הציבורי, הוא עוסק בהתלהמות, בהשתלחות, באבדן רסן ובהתבהמות. הוא עוסק בדמוקרטיה ובמשמעותה.

אצל רובנו מקובלת התפיסה שרוצח ראש הממשלה, צמח וגדל בערוגה משיחית שאינה מכבדת את הדמוקרטיה. ידברו על זה עוד בהמשך הערב, אנחנו מדברים על זה כל השנים. על הצעקות – רבין בוגד, רבין רוצח, על המרפסת של ראשי האופוזיציה למעלה ועל תמונתו של רבין במדי SS למטה.

לטעמי יש שאלה אחת שאנחנו מפספסים והיא רלבנטית היום מתמיד. במיוחד רלבנטית כאן בקהל בו הרבה בני נוער צעירים. מדובר בשאלת המנהיגות ועליה אני מבקש להרחיב היום. מי בעידן שלנו יכול לקבל החלטות פוליטיות בסוגיות הרות גורל.

יצחק רבין לא נרצח בהיותו ראש ממשלת שוויץ לאחר החלטה פוליטית כזו או אחרת. הוא נרצח כראש הממשלה במדינת ישראל, הנמצאת במאבק קיומי, לאומי ודתי עם הפלסטינאים, בעודו מקבל החלטות הרות גורל, מתוך כוונה להביא לסיום הסכסוך.

אצל נבחרי ציבור נהוג פעמים רבות להבחין בין שני סוגים. טכנוקרטים ומנהיגים. טכנוקרטים, כלומר מנהלים מקצועיים, יעילים, שממסדים את הקיים בצורה יעילה וטובה יותר. הם מצטיינים ברמה הטקטית ולעולם לא יקבלו החלטות הרות גורל. מה שהיה הוא שיהיה – רק קצת יותר טוב. הרבה מאוד פוליטיקאים בעולם המערבי הם כאלה. טכנוקרטים.

מהצד השני עומדים מנהיגים. הם מזהים את בעיות ההווה ואת הזדמנויות העתיד ומשנים את המציאות על מנת להתמודד הן עם הבעיות והן עם ההזדמנויות. הם מצטיינים במישור האסטרטגי. כלומר ההחלטות שיקבלו ישנו את המציאות. מה שיהיה הוא לא (!) מה שהיה.

במדינה מורכבת כמו ישראל מנהיגים חייבים לקבל החלטות. הם חייבים לנסות לפעול ולשנות את המציאות. אנחנו לא צריכים טכנוקרטים בצמרת, אלה טובים להיות בדרג המינהלי. מה שאנחנו צריכים זה מנהיגים אמיצים. אנשים שרוצים עתיד טוב יותר ולא חוששים לקבל החלטות על מנת להגיע אליו.

כך בדיוק נהג רבין כשחתם על הסכם אוסלו. לטוב ולרע, המציאות אחרי אוסלו שונה בתכלית השינוי מהמציאות לפניו.

יום הזיכרון הזה חייב לבחון מה קרה ומה יכול לקרות לנו כעם, כחברה וכמדינה כאשר מתקבלות החלטות קשות.

בעידן שלנו קבלת החלטות הופכת להיות מסובכת יותר ויותר. דומה כאילו אסור יותר להחליט. כל החלטה שנויה במחלוקת חשודה בשחיתות ובהעדר חוקיות.

משבר האמון ההולך וגובר בין העם למנהיגיו, כמו גם בין העם לתקשורת, כאן בארץ ובכל העולם המערבי, מייצר רבדים נסתרים של שיח ומערער את הבסיס הערכי המשותף של המדינות כפי שאנו מכירים. מנקודת מבט ממסדית מדובר בערוגות על ערוגות של עשבים שוטים.

ההיפרדות של בריטניה מהאיחוד האירופי, משאל העם שדחה את הסכם השלום בקולומביה, נשיא נבחר בארצות הברית לאחר שרמס ברגל גסה את גבולות השיח הפוליטי המותר שם. ואצלנו, הפוליטיקה משתלטת על התקשורת ותחושה קשה של דמוקרטיה תחת התקפה.

יום הזיכרון הזה הוא הזמן לדון בחומת המגן הערכית שתפקידה לשמור עלינו מהתדרדרות ומשבר בשעת משבר. מהן זכויות אדם ומהן זכויות אזרח. מהי דמוקרטיה וכיצד לשמור עליה. הזכות של השלטון לקבל החלטות. החובה לקבל הכרעה דמוקרטית, גם כאשר אנו חלוקים עליה.

היום, עשרים ואחת שנים לאחר רצח רבין, יום הזיכרון רלבנטי מתמיד ובכל זאת, מתוך אמונה עמוקה במערכת החינוך שלנו, בבני הנוער שלנו ובערכים שלנו, אני מבקש לזנוח את הפסימיות ולהתמקד בעיקר – בחינוך לעתיד טוב יותר.

 

**

בשולי הזמן…

 

ב-27/11/2016 בשעה 19:30 יערך ערב מחווה לשירתו של מחמוד דרוויש באולם קיבוץ כברי, בהשתתפות תזמורת הקונסרבטוריון העירוני "קתרין" תרשיחא בניצוחו של ד"ר תייסיר חדאד.

[ כרטיסים (60 ₪): 050-7264294   /   050-2435504 ]

הערב בחסות המרכז היהודי ערבי באוניברסיטת חיפה.

מחמוד דרוויש נחשב למשורר הלאומי הפלסטינאי. בימי רוה"מ יצחק רבין הוא אף נלמד בבתי הספר… לאחרונה שודרה בגלי צה"ל תכנית על שירתו.

אמנם במסגרת המקרתיזם הכללי שפשה במדינה (ע"ע מירי רגב), הפך דרוויש ל"מוקצה" – אבל בהחלט מצאנו לנכון לפרסם את דבר האירוע הנערך באזור ובהשתתפות התזמורת מתרשיחא. וזאת מבלי לנקוט עמדה על איכות יצירותיו של דרוויש, תכנם ומשמעותם.

אלא שחבורת המסיתים, האלימים, גסי הרוח ומחרחרי המדון אינם נמצאים רק במרחב הציבורי שבין "הצל" לבין ראש הממשלה, האיש על המרפסת בכיכר ציון, התוקף עיתונאים באופן אישי ומתלהם (ואיננו מגנה את הכמעט לינץ' על אמנון אברמוביץ) – אלא נמצאים גם בקרבנו.

וחלקם ממלאים גם את "התגובות" (טוקבקים) בלשונן המכוערת והמסיתה. כאילו לא למדו דבר.

ובמסגרת גבולות השיח הציבורי, "תגובות" אלו גם מצונזרות לעיתים ואינן מפורסמות.

אלא שהשבוע נפל דבר, ואחד "המקופחים" (לדבריו) התקשר אלי בעניין דרוויש, צעק, חירף וגידף על כך שתגובותיו מצונזרות….

אני מנצל את ההזדמנות של הכתבה ליום הזיכרון לרצח רבין, לציין ולהזכיר שאנו משתדלים לשמור על לשון נקיה ורוח טובה. תגובות אלימות ומסיתות – לא בבית ספרנו. ומי אשר לא מוצא הדבר חן בעיניו, מוטב כי ידיר רגליו מהאתר, משום שהוא אורח בלתי ראוי ובלתי רצוי.

עודד שלומות.

 


0 תגובות

  1. יהודי הגב

    שקרים
    סיוון יחיאלי אומר”צמח וגדל בערוגה משיחית שאינה מכבדת את הדמוקרטיה”.קודם כל טול קורה מבין עיניך.לא אתה תיתן ציונים לאף אחד.אינך ראוי.ה”ערוגה המשיחית” שאני גאה להיות שייך לה מספקת אין סוף קצינים קרביים כבר עשרות שנים וסובלת מאפליה בצבא.גם אני סבלתי מיחס לא נעים בצבא בגלל הכיפה.והיה לי שרות קרבי קשה ואני לא מצטער על כך.הבעיה סיוון במדינתנו זה שנאת חינם.כל אחד חושב שכל הצדק אצלו.ורק אצלו.זאת הבעיה הכי גדולה.לא שמחתי שרבין נרצח,אבל אני זוכר שבתהליך אוסלו נרצחו 1500 יהודים.ודבר נוסף,יגאל עמיר שאני מתעב ירה 2 כדורים,תציץ באינטרנט ותראה מי ירה את הכדור הנוסף.

  2. יהודי טוב הגב

    ליהודי – סיוון צודק וטוב מאוד שהוא לא חושש לומר את דברו
    הרוצח גדל בערוגה משיחית. סיוון צודק מאוד וטוב שהוא אומר את מה שחושבים כולנו ללא מורא וללא חשש.

  3. יהודי לא פחות טוב הגב

    ליהודי הטוב
    אתה וסיוון אומרים כולנו,רובנו.אתם כבר עשרות שנים לא כולנו ולא רובנו.העם הולך ימינה,וגם למורשת ישראל.נא לכבד את רצון העם ואת הדמוקרטיה.

  4. עדי הגב

    קידום ערב מחווה
    שלום,
    מדוע האתר מקדם בכתבה זו ערב מחווה למשורר אשר בשיריו דברי הסתה לאלימות נגד יהודים? נדמה לי שהכתבה מתנגדת לדבר כזה בדיוק, לא?
    אשמח לתגובה הוגנת ממנהל האתר שהוסיף את הקידום הנ”ל תחת הכותרת “בשולי הזמן…” לעמוד זה.

  5. בולען הגב

    לעדי
    הכתיבה שלך הינה הסתה, כנראה שאין לך דעה משלך ואתה מושפע מהמסיתים הראשיים ביבי & מירי רגב אשר לא היו בשלטון ללא דברי הבלא

  6. עם ישראל חי הגב

    לבולען
    מה שכתבת מנותק מהמציאות.עדי כתבה בצורה עדינה ולא מתלהמת.אזרחים כמוך מתדלקים בהצלחה את שנאת החינם.הגיע הזמן שתבין ותפנים שמי שלא חושב כמוך אינו בהכרח האויב שלך.קבל את דעת הרוב.

  7. עדי הגב

    לבולען
    אני מצביע “יש עתיד” לידיעתך. אין לי דבר נגד העם הערבי. דבריי מופנים כנגד הסתה. מדוע אתה לא מתייחס לתוכן של מה שכתבתי בשאלה שלי? אני חושב שיש לי ולגולשים אחרים את הזכות לדעת מה עומד מאחורי הסתירה בכתבה.

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן