עו”ד מוטלק בדראן
(טור אישי)
מהו המסר שמקבל אזרח כאשר תלונתו נסגרת פעם אחר פעם, מבלי שנחקר החשוד, מבלי שנגבו עדויות ומבלי שבוצעו פעולות חקירה בסיסיות?
זו אינה רק השאלה שמעלה לקוח שלי, דוד סיסמה מנהריה. זו שאלה שכל אזרח במדינת ישראל צריך לשאול את עצמו.
מדינת חוק אינה נבחנת רק במספר כתבי האישום שהיא מגישה. היא נבחנת קודם כל בנכונותה לבדוק חשדות לעבירות פליליות באופן ענייני, מקצועי וללא מורא. כאשר אזרח מגיש תלונה המגובה, לטענתו, בראיות ובחשדות קונקרטיים, הוא אינו מבקש יחס מועדף. הוא מבקש את המובן מאליו – שהאמת תיבדק.
במקרה של הלקוח שלי, התוצאה הייתה שונה. שלוש פעמים נסגר התיק, למרות שצורפו ראיות מצולמות לביצוע העבירה. שלוש פעמים התקבלה החלטה שלא להמשיך בטיפול. אולם לדבריו, בין החלטה אחת לאחרת לא בוצעו אפילו פעולות החקירה הבסיסיות ביותר – החשוד לא זומן לחקירה, לא נגבו עדויות ולא נבחנו הראיות שהוגשו. אם כך אכן אירע, מתעוררת שאלה פשוטה אך מהותית: כיצד ניתן לקבוע שאין מקום לחקור, מבלי לחקור?
התמונה הופכת רגישה עוד יותר כאשר מועלות טענות שלפיהן החשוד, לכאורה, משמש כמתנדב במשטרה. חשוב להבהיר: אין בעצם ההתנדבות כל פסול, ואין בכך כדי ללמד על התנהלות בלתי תקינה מצד איש. אולם דווקא משום כך, כאשר מתעורר חשש אפשרי לניגוד עניינים או למשוא פנים – גם אם מדובר בחשש בלבד – מוטלת על הרשויות חובה מוגברת להבטיח שההליך יהיה נקי מכל ספק. לא רק כדי לעשות צדק, אלא גם כדי להיראות כמי שעושות צדק.
אמון הציבור במשטרה אינו נשחק רק כאשר נעשות טעויות. הוא נשחק כאשר נוצרת תחושה שתלונות מסוימות אינן זוכות לבחינה אמיתית, או שהחלטות מתקבלות מבלי שמוצו פעולות הבדיקה המתבקשות. ברגע שאזרח מאבד את האמונה שהמערכת תבחן את טענותיו באופן שוויוני והוגן, נפגע אחד מעמודי התווך החשובים ביותר של שלטון החוק.
חשוב להדגיש: למשטרה מסור שיקול דעת רחב, ולא כל תלונה מחייבת פתיחה בחקירה או הגשת כתב אישום. אולם שיקול דעת אינו יכול לבוא במקום בירור. החלטה מקצועית צריכה להיות תוצאה של בדיקה, ולא תחליף לה. כאשר מועלים חשדות לעבירות פליליות ומוגשות ראיות התומכות בהן, הציבור מצפה שלפחות ייעשו פעולות החקירה הראשוניות הנדרשות כדי לברר אם יש בסיס לחשדות.
דווקא משום שאני מאמין במערכת אכיפת החוק, אני סבור שאין לחשוש מביקורת. משטרה חזקה אינה מתגוננת מפני שאלות קשות; היא משיבה עליהן באמצעות שקיפות, מקצועיות ונכונות לבחון את עצמה. ביקורת עניינית אינה מחלישה את המערכת – היא מחזקת אותה.
המקרה הזה אינו עוסק רק באדם אחד או בסכסוך בין שכנים. הוא מציב שאלה רחבה ועקרונית הנוגעת לכל אחת ואחד מאיתנו: האם כל אזרח בישראל יכול להיות בטוח שכאשר יפנה למשטרה בטענה לעבירה פלילית, טענותיו ייבחנו באופן יסודי, ללא קשר לזהות המעורבים וללא משוא פנים?
אמון הציבור הוא המשאב החשוב ביותר של מערכת אכיפת החוק. קל לאבד אותו, וקשה מאוד להשיבו. לכן, כאשר עולות שאלות באשר לאופן הטיפול בתלונה פלילית, אין די בסגירת התיק. יש צורך להבטיח שגם תחושת הצדק של הציבור לא תיסגר יחד איתו.
כי בסופו של דבר, במדינת חוק, לא די בכך שהצדק ייעשה – הציבור חייב לדעת שנעשה כל מאמץ כן ואמיתי כדי להגיע אליו.
**
מהמשטרה נמסר:
מדובר בתלונה שהוגשה בעקבות סכסוך שכנים אודות חשד להסגת גבול לכאורה.
מייד עם קבלת הדיווח נפתחה חקירה במסגרתה בוצעו פעולות רבות בסופן לא עולה כל ראיה לעבירה.
לכל אדם עומדת הזכות לערור על ההחלטה בדרכים המקובלות. ככל שיוצגו ראיות חדשות היכולות לשפוך אור על העובדות הן ייבחנו בהתאם.
השארת תגובה
